קריאת המגילה למוקפים

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
משנה:	מגילה א א
בבלי:	מגילה ב א
ירושלמי:	מגילה א א
רמב"ם:	מגילה וחנוכה א ד
שולחן ערוך:	אורח חיים תרפח א

אלו מקומות קוראים את המגילה בט"ו באדר, וטעם הדין.

המשנה והגמרא

המשנה (מגילה א א) אומרת שכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה ביום ט"ו באדר, וזאת בשונה מהערים הפרוזות שקוראים את המגילה ביום י"ד באדר.

כרכים המוקפים בחוץ לארץ

דעת ר' סעדיה גאון

רבנו סעדיה גאון בסידורו (רנו) כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט"ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה בארץ ישראל. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי"ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים.
כן כתב גם הרמב"ן (ב א ד"ה ועכשיו) בשם 'מקצת החכמים', וכתב שטעמם דכיון שתלו הדבר ביהושע בן נון, אין דין זה נוגע לחול לארץ, כי מה ענין יהושע לעיירות חוץ לארץ. ועוד שגזרה שוה של 'פרזי' 'פרזי' הוא בארץ ישראל.

דעת רוב הראשונים

לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט"ו. והביאו לכך כמה ראיות:

דעת הרמב"ן

הרמב"ן (ב א ד"ה ועכשיו) מבאר לשיטתו שדין פרזים אינו תלוי בקדושת הארץ, שאף משבטלה קדושתה היו קוראים במוקפים בט"ו, ולכן הוא הדין בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמהם בפנים, אך מ"מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.
ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין החומות ביד ישראל, ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו.
ראיה נוספת מביא הרמב"ן בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו"ל, אלא ע"כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה.

הריטב"א (ב א ד"ה כרכים) דוחה ראיה זו מסתמא דמתני', שכיון שהגמרא תולה בימות יהושע בן נון, לכן כתבה סתם 'מוקפין חומה' בלי לפרט, דמה ענין חו"ל ליהושע בן נון.

הראיה מהוצל

• הרמב"ן (ב א ד"ה ועכשיו) כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי"ד ובט"ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו"ל היא. אך הרמב"ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין.

הראיה מהירושלמי

הרמב"ן בסוף דבריו (ד"ה ועוד מצאתי בירושלמי) מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: "כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו"ל קורין". ומפרש הרמב"ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט"ו או לא. ופשט הירושלמי מחו"ל, שהרי בחו"ל קוראים בט"ו המוקפים שבה, אע"פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו"ל קוראים בט"ו למוקפים.