קריאת המגילה למוקפים

מתוך ויקיסוגיה
גרסה מ־23:48, 20 במאי 2018 מאת א.א (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} {{מקורות|מגילה א א|מגילה ב א|מגילה א א|מגילה וחנוכה א ד|אורח חיים תרפ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה:מגילה א א
בבלי:מגילה ב א
ירושלמי:מגילה א א
רמב"ם:מגילה וחנוכה א ד
שולחן ערוך:אורח חיים תרפח א

אלו מקומות קוראים את המגילה בט"ו באדר, וטעם הדין.

המשנה והגמרא

המשנה (מגילה א א) אומרת שכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה ביום ט"ו באדר, וזאת בשונה מהערים הפרוזות שקוראים את המגילה ביום י"ד באדר.

כרכים המוקפים בחוץ לארץ

דעת ר' סעדיה גאון

רבנו סעדיה גאון בסידורו (רנו) כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט"ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה בארץ ישראל. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי"ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים.

דעת רוב הראשונים

שלחן ערוך ואחרונים