9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת יז ז|שבת קכה א - קכו ב, עירובין קב א||שבת כב ל, כו י|אורח חיים שיג א-ב}} | {{מקורות|שבת יז ז|שבת קכה א - קכו ב, עירובין קב א|עירובין י י|שבת כב ל, כו י|אורח חיים שיג א-ב}} | ||
אם מותר לפקוק את החלון בפקק או אסור משום בונה, מיחזי כבונה או משום טלטול מוקצה, וכן נעילת דלת בנגר או בקנה. | אם מותר לפקוק את החלון בפקק או אסור משום בונה, מיחזי כבונה או משום טלטול מוקצה, וכן נעילת דלת בנגר או בקנה. | ||
==המקורות בתלמוד== | ==המקורות בתלמוד== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אמנם '''תוספות''' (קכו א ד"ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור לפקוק את החלון גם מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' (ד"ה רבי יהודה) שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה. | אמנם '''תוספות''' (קכו א ד"ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור לפקוק את החלון גם מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' (ד"ה רבי יהודה) שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה. | ||
<BR/>לכן הסיקו התוס' (ד"ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור לפקוק משום מוקצה שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל. | <BR/>לכן הסיקו התוס' (ד"ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור לפקוק משום מוקצה שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל. וכן כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא"ש''' (קכו א ד"ה בין וד"ה והמונח). | ||
====ביאור דעת חכמים==== | ====ביאור דעת חכמים==== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
כתב '''רש"י''' (שבת קכו א ד"ה והמונח, עירובין קב א ד"ה הלכה) שכאשר אין הנגר קשור כלל, אם תוקעו בשבת בדלת ובקרקע הרי זה איסור דאורייתא משום בונה, ולכן גם במקדש אסור לדעת חכמים. אמנם ר' יהודה סובר שכיון שהתקינו לכך מבעוד יום, כאשר תוחבו בשבת אינו עובר על איסור בונה, ומ"מ במדינה אסור משום שבות. | כתב '''רש"י''' (שבת קכו א ד"ה והמונח, עירובין קב א ד"ה הלכה) שכאשר אין הנגר קשור כלל, אם תוקעו בשבת בדלת ובקרקע הרי זה איסור דאורייתא משום בונה, ולכן גם במקדש אסור לדעת חכמים. אמנם ר' יהודה סובר שכיון שהתקינו לכך מבעוד יום, כאשר תוחבו בשבת אינו עובר על איסור בונה, ומ"מ במדינה אסור משום שבות. | ||
'''תוספות''' (שבת קכו א ד"ה והמונח) כתבו לחלוק על רש"י | '''תוספות''' (שבת קכו א ד"ה והמונח) כתבו בשם '''רבנו תם''' לחלוק על רש"י וסובר הוא שגם במונח אינו עובר על איסור דאורייתא כאשר תוקעו בשבת כיון שאינו מבטלו לבנין אלא מסלקו לפי שעה, אלא כל האיסור בזה הוא משום טלטול בלבד, דומיא דקנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו. ואמנם הוא טלטול חמור יותר משאר כלי תשמיש, לפי שהם תשמיש לבית עצמו, ולכן החמירו בזה אף במקדש. אבל על כל פנים משום בנין אין בזה איסור. וכן כתב ב'''תוספות הרא"ש''' (קכו א ד"ה והמונח). | ||
ה'''רשב"א''' וה'''ריטב"א''' (שבת קכו א ד"ה המונח) הביאו שתי הדעות ולא הכריעו. | ה'''רשב"א''' וה'''ריטב"א''' (שבת קכו א ד"ה המונח) הביאו שתי הדעות ולא הכריעו. | ||
<BR/>אמנם בדברי ה'''מאירי''' (שבת קכו ד"ה כבר) משמע שסובר כרש"י, שבנגר יש משום איסור בונה, שכל שאינו קשור הרי הוא כבונה. אינו לא מוכח מתוך דבריו אם כוונתו לאיסור דאורייתא או רק הוי כבונה מדרבנן. | <BR/>אמנם בדברי ה'''מאירי''' (שבת קכו ד"ה כבר) משמע שסובר כרש"י, שבנגר יש משום איסור בונה, שכל שאינו קשור הרי הוא כבונה. אינו לא מוכח מתוך דבריו אם כוונתו לאיסור דאורייתא או רק הוי כבונה מדרבנן. | ||
<BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (קכו א) כתב כרש"י שיש בזה איסור דאורייתא לדעת חכמים. | |||
====מסקנת הגמרא להלכה==== | ====מסקנת הגמרא להלכה==== | ||
| שורה 64: | שורה 65: | ||
====שיטת המאירי==== | ====שיטת המאירי==== | ||
ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר) כתב לתרץ שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ"מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה. | ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר) כתב לתרץ שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ"מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה. | ||
==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו== | ==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו== | ||
מבואר בסוגיה שצריך שיהיה הפקק מתוקן מאתמול לפקיקת החלון, שבלא זה אסור לפקוק, וזהו כרשב"ג שאמר גם לגבי קנה שתקינו להיות נועל בו, שדי בכך להתירו. | מבואר בסוגיה שצריך שיהיה הפקק מתוקן מאתמול לפקיקת החלון, שבלא זה אסור לפקוק, וזהו כרשב"ג שאמר גם לגבי קנה שתקינו להיות נועל בו, שדי בכך להתירו. | ||
| שורה 70: | שורה 72: | ||
אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש"י''' (קכו ב ד"ה שיש וד"ה וכ"ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד"ה וכי) כתבו שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. וכן דעת רוב הראשונים להלכה. | אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש"י''' (קכו ב ד"ה שיש וד"ה וכ"ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד"ה וכי) כתבו שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. וכן דעת רוב הראשונים להלכה. | ||
ה'''רשב"א''' (קכו ב ד"ה ומדברי) כתב שדעת הראב"ד כרש"י שבעינן שיתקנו לתורת כלי. | |||
==הכרעת הפוסקים== | ==הכרעת הפוסקים== | ||
===שיטת הטור=== | ===שיטת הטור=== | ||