9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ה'''רשב"א''' וה'''ריטב"א''' (שבת קכו א ד"ה המונח) הביאו שתי הדעות ולא הכריעו. | ה'''רשב"א''' וה'''ריטב"א''' (שבת קכו א ד"ה המונח) הביאו שתי הדעות ולא הכריעו. | ||
<BR/>אמנם בדברי ה'''מאירי''' (שבת קכו ד"ה כבר) משמע שסובר כרש"י, שבנגר יש משום איסור בונה, שכל שאינו קשור הרי הוא כבונה. אינו לא מוכח מתוך דבריו אם כוונתו לאיסור דאורייתא או רק הוי כבונה מדרבנן. | |||
====מסקנת הגמרא להלכה==== | ====מסקנת הגמרא להלכה==== | ||
בהמשך הגמרא אומר רב יהודה בשם שמואל שהלכה כר' יהודה בנגר הנגרר, כלומר שמותר לנעול בו במדינה. ולזה מסכים גם רבא אבל מתנה זאת בכך שיהיה הנגר קשור בדלת עצמה. ומבואר עוד שם שאם הנגר ניטל באיגדו, כלומר שקשור בקשר חזק, אין צורך שיהיה קשור בדלת, אלא אפילו קשור בעיברא דדשא מותר. | בהמשך הגמרא אומר רב יהודה בשם שמואל שהלכה כר' יהודה בנגר הנגרר, כלומר שמותר לנעול בו במדינה. ולזה מסכים גם רבא אבל מתנה זאת בכך שיהיה הנגר קשור בדלת עצמה. ומבואר עוד שם שאם הנגר ניטל באיגדו, כלומר שקשור בקשר חזק, אין צורך שיהיה קשור בדלת, אלא אפילו קשור בעיברא דדשא, כלומר במזוזת הפתח, מותר. | ||
<BR/>וב'''ריטב"א''' (שבת קכו א ד"ה רבי יהודה) כתב שלפי ה'''רי"ף''' (עירובי לד ב) מבואר שגם בניטל באיגדו צריך על כל פנים שיהיה קשור בעיברא דדשא, אבל לפי התוספות והראב"ד אם ניטל באיגדו אינו צריך שיהיה קשור כלל, אפילו לא בעיברא דדשא, ומה שאמרו כן בגמרא הוא לפי שכך היה המעשה, אך מעיקרא דדינא אין צורך בכך. | <BR/>וב'''ריטב"א''' (שבת קכו א ד"ה רבי יהודה) כתב שלפי ה'''רי"ף''' (עירובי לד ב) מבואר שגם בניטל באיגדו צריך על כל פנים שיהיה קשור בעיברא דדשא, אבל לפי התוספות והראב"ד אם ניטל באיגדו אינו צריך שיהיה קשור כלל, אפילו לא בעיברא דדשא, ומה שאמרו כן בגמרא הוא לפי שכך היה המעשה, אך מעיקרא דדינא אין צורך בכך. | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
ה'''רמב"ן''' במלחמות (שבת מט א) כתב ליישב דברי הרי"ף מהשגת בעל המאור עליו, וביאר שהלכה כר' אבא בר כהנא שלא בעינן קשור וכמו שפסק הרי"ף, אלא שזהו דווקא כאשר יש עליו תורת כלי, וכמו שמבואר בסוף הסוגיה בדברי ר' יוחנן, ואם הוא קשור אז לא בעינן שיהיה תורת כלי עליו. ואף שר' אבא בר כהנא סבר שאפילו אינו קשור סגי במתוקן בלבד ואין צריך שיהיה תורת כלי עליו, בזה לא קיימא לן כוותיה. ובזה אתי שפיר הסוגיה בעירובין גבי נגר המונח, דהתם איירי שאין תורת כלי עליו, ולכן אם אינו קשור אסור לנעול בו. <BR/> | ה'''רמב"ן''' במלחמות (שבת מט א) כתב ליישב דברי הרי"ף מהשגת בעל המאור עליו, וביאר שהלכה כר' אבא בר כהנא שלא בעינן קשור וכמו שפסק הרי"ף, אלא שזהו דווקא כאשר יש עליו תורת כלי, וכמו שמבואר בסוף הסוגיה בדברי ר' יוחנן, ואם הוא קשור אז לא בעינן שיהיה תורת כלי עליו. ואף שר' אבא בר כהנא סבר שאפילו אינו קשור סגי במתוקן בלבד ואין צריך שיהיה תורת כלי עליו, בזה לא קיימא לן כוותיה. ובזה אתי שפיר הסוגיה בעירובין גבי נגר המונח, דהתם איירי שאין תורת כלי עליו, ולכן אם אינו קשור אסור לנעול בו. <BR/> | ||
ועל דברי בעל המאור שחילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר וסגי בתיקון בעלמא, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת ובהם צריך קשירה, כתב הרמב"ן שאין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה. | ועל דברי בעל המאור שחילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר וסגי בתיקון בעלמא, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת ובהם צריך קשירה, כתב הרמב"ן שאין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה. | ||
ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר ביארנו) דחה הסבר זה, וכתב שסוגית הגמרא אינה מוכחת כן, שאם היה חילוק זה נכון שנגר אינו מתוקן לכך, היה לה לגמרא לתרץ כך ולא לומר דאתיא כרשב"ג, אלא לחלק בין הסוגיות ולומר שבפקק החלון יש עליו תורת כלי ולכן אין צריך קשירה, ואילו נגר אין עליו תורת כלי וצריך קשירה. | |||
====הסבר הרא"ש בדעת הרי"ף==== | ====הסבר הרא"ש בדעת הרי"ף==== | ||
| שורה 59: | שורה 62: | ||
<BR/>והוסיף הרא"ש שלפי ר' יוחנן שכן דימה בין הסוגיות, יוצא שבין בפקק החלון ובין בנגר הנגרר בעינן קשור, להוציא מחשש בנין, ואילו בקנה שהתקינו להיות נועל בו סגי בתיקון כלי. אמנם אפשר שסובר הוא שתיקון כלי וקשירה שווים הם, ואף בנגר הנגרר ובפקק החלון מועיל תיקון כלי בלבד. הסבר זה של הרא"ש בדעת ר' יוחנן דומה להסבר הרמב"ן בדעת הרי"ף, שבנגר מדובר שאין עליו תורת כלי ולכן בעינן קשירה ואילו בפקק החלון אם יש עליו תורת כלי לא בעינן קשירה. | <BR/>והוסיף הרא"ש שלפי ר' יוחנן שכן דימה בין הסוגיות, יוצא שבין בפקק החלון ובין בנגר הנגרר בעינן קשור, להוציא מחשש בנין, ואילו בקנה שהתקינו להיות נועל בו סגי בתיקון כלי. אמנם אפשר שסובר הוא שתיקון כלי וקשירה שווים הם, ואף בנגר הנגרר ובפקק החלון מועיל תיקון כלי בלבד. הסבר זה של הרא"ש בדעת ר' יוחנן דומה להסבר הרמב"ן בדעת הרי"ף, שבנגר מדובר שאין עליו תורת כלי ולכן בעינן קשירה ואילו בפקק החלון אם יש עליו תורת כלי לא בעינן קשירה. | ||
====שיטת המאירי==== | |||
ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר) כתב לתרץ שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ"מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה. | |||
==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו== | ==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו== | ||
מבואר בסוגיה שצריך שיהיה הפקק מתוקן מאתמול לפקיקת החלון, שבלא זה אסור לפקוק, וזהו כרשב"ג שאמר גם לגבי קנה שתקינו להיות נועל בו, שדי בכך להתירו. | מבואר בסוגיה שצריך שיהיה הפקק מתוקן מאתמול לפקיקת החלון, שבלא זה אסור לפקוק, וזהו כרשב"ג שאמר גם לגבי קנה שתקינו להיות נועל בו, שדי בכך להתירו. | ||