הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"

<BR/>וב'''ברייתא''' בגמרא (עירובין קב א) מבואר יותר שנגר הנגרר שחלקו בו תנא קמא ור' יהודה אם מותר לנעול בו במדינה, היינו שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. ואילו נגר המונח הוא שאינו לא קשור ולא תלוי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית, ובו לכולי עלמא אסור לנעול במדינה, ונחלקו אם נועלים בו במקדש.

כתב '''רש"י''' (שבת קכו א ד"ה והמונח, עירובין קב א ד"ה הלכה) שכאשר אין הנגר קשור כלל, אם תוקעו בשבת בדלת ובקרקע הרי זה איסור דאורייתא משום בונה, ולכן גם במקדש אסור לדעת חכמים. אמנם ר' יהודה סובר שכיון שהתקינו לכך מבעוד יום, כאשר תוחבו בשבת אינו עובר על איסור בונה, ומ"מ במדינה אסור משום שבות.

<BR/>ובפירוש המושג 'נקמז', כתב '''רש"י''' (ד"ה נקמז) שנפחת חור האיסקופה, והנגר ננעץ בקרקע. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה נקמז), דהשתא דמי טפי לבונה.

ה'''רי"ף''' (שבת מט ב) הכריע להלכה כחכמים ולא כר' אליעזר, כסוף דברי הגמרא שם (קכו ב) שמעשה רב עדיף, וכן העתיק דברי ר' אבא בר כהנא (ודלא כבגמ' רבי אבא בשם רב כהנא) שפקק החלון אינו צריך להיות לא קשור ולא תלוי אלא די בכך שהוא מתוקן לזה.  

<BR/>אמנם במסכת עירובין פסק ה'''רי"ף''' (לד ב) כר' יהודה, שכן מבואר שם בגמרא שהלכה כמותו, ואם כן אסור לנעול בנגר המונח במדינה אלא רק אם הוא קשור. ומעתה יקשה על הרי"ף איך בפקק החלון לא הצריך קשירה ואילו בנגר של דלת הצריך קשירה, והרי מבואר בגמרא (שבת קכו א) שהמחלוקת לגבי פקק החלון היא אותה מחלוקת לגבי נגר הנגרר. כן הקשו '''בעל המאור''' (שבת מט א), ה'''רא"ש''' (יז ח) ועוד ראשונים. ובשלמא לפי שיטת ר' ירמיה בסוגיה בשבת, דגם בחלון בעינן שיהיה קשור אתי שפיר הסוגיה דנגר בעירובין, אבל לפי מסקנת הגמרא שם דלא בעינן קשור אלא במתוקן סגי וכדעת רשב"ג, אם כן אתיא דלא כמאן בסוגיה דעירובין.

'''בעל המאור''' (שבת מט א) מכח קושיה זו קבע שאין הלכה כר' אבא בר כהנא הסובר שדי בתיקון בלבד ואין צורך לקשור את הפקק לחלון, אלא הלכה היא שצריך קשירה וכדעת ר' ירמיה שם. ואף שהלכה גם כרשב"ג לגבי קנה שהתקינו להיות פותח ונועל בו, והגמרא דימתה בין זה לזה, כתב בעל המאור שאינו דומה, לפי ששם הוא רק תשמיש למחובר ובזה באמת סגי בתיקון בלבד, אך פקיקת החלון שהוא מחובר ממש ועשוי לתוספת אוהל, בזה בעינן קשירה דומיא דנגר. והוסיף שהרי בלאו הכי הרי קיימא לן דלא לגמרי כרשב"ג שהרי הוא סובר שדי בתיקון בעלמא, ואנן קיימא לן להלכה כר' יוחנן שבעינן שיהיה עליו ממש תורת כלי, ולכן לא קשה לומר גם לגבי חלון שלא די שיתקינו לכך אלא צריך גם קשירה.  

ה'''רמב"ן''' במלחמות (שבת מט א) כתב ליישב דברי הרי"ף מהשגת בעל המאור עליו, וביאר שהלכה כר' אבא בר כהנא שלא בעינן קשור וכמו שפסק הרי"ף, אלא שזהו דווקא כאשר יש עליו תורת כלי, וכמו שמבואר בסוף הסוגיה בדברי ר' יוחנן, ואם הוא קשור אז לא בעינן שיהיה תורת כלי עליו. ואף שר' אבא בר כהנא סבר שאפילו אינו קשור סגי במתוקן בלבד ואין צריך שיהיה תורת כלי עליו, בזה לא קיימא לן כוותיה. ובזה אתי שפיר הסוגיה בעירובין גבי נגר המונח, דהתם איירי שאין תורת כלי עליו, ולכן אם אינו קשור אסור לנעול בו. <BR/>

ועל דברי בעל המאור שחילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר וסגי בתיקון בעלמא, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת ובהם צריך קשירה, כתב הרמב"ן שאין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה.  

ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר ביארנו) דחה הסבר זה, וכתב שסוגית הגמרא אינה מוכחת כן, שאם היה חילוק זה נכון שנגר אינו מתוקן לכך, היה לה לגמרא לתרץ כך ולא לומר דאתיא כרשב"ג, אלא לחלק בין הסוגיות ולומר שבפקק החלון יש עליו תורת כלי ולכן אין צריך קשירה, ואילו נגר אין עליו תורת כלי וצריך קשירה.

ה'''רא"ש''' (יז ח) כתב ליישב דעת הרי"ף, שהרי"ף אינו סובר להלכה את דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר. כלומר סובר הוא שאין הסוגיות דומות, אלא בנגר שתוחבין אותו בקרקע הוא חמור יותר ולכן בעינן קשור כדי להוציא מחשש איסור בנין, ואילו בפקק החלון שלא שייך בו איסור בנין, די במחשבה כדי להוציאו מאיסור טלטול. ולפי זה יש שלושה חילוקים, בפקק החלון סגי במחשבה, בקנה שהתקינו להיות נועל בו צריך שיהיה לו תורת כלי, ואילו בנגר הנגרר שהוא טפי דומה לבנין בעינן שיהיה קשור.

<BR/>והוסיף הרא"ש שלפי ר' יוחנן שכן דימה בין הסוגיות, יוצא שבין בפקק החלון ובין בנגר הנגרר בעינן קשור, להוציא מחשש בנין, ואילו בקנה שהתקינו להיות נועל בו סגי בתיקון כלי. אמנם אפשר שסובר הוא שתיקון כלי וקשירה שווים הם, ואף בנגר הנגרר ובפקק החלון מועיל תיקון כלי בלבד. הסבר זה של הרא"ש בדעת ר' יוחנן דומה להסבר הרמב"ן בדעת הרי"ף, שבנגר מדובר שאין עליו תורת כלי ולכן בעינן קשירה ואילו בפקק החלון אם יש עליו תורת כלי לא בעינן קשירה.

ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר) כתב לתרץ שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ"מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה.