פסל היוצא מן הסוכה
| בבלי: | סוכה יד ב |
| רמב"ם: | שופר סוכה ולולב ד ג |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תרלא ו-ז |
המקורות התנאיים והתלמודיים
הברייתא ופירושי האמוראים
הגמרא (סוכה יט א) מביאה ברייתא שקובעת בפשטות ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה', ומקורו בתוספתא (ב ב).
האמוראים פירשו את הברייתא באופנים שונים:
- עולא אומר שפסל היוצא מן הסוכה הן קנים מן הסכך היוצאים לאחורי הסוכה, ומדובר בשיש ג' דפנות גם סביב הפסל ויש בהם שיעור סוכה וצילתה מרובה מחמתה, וקמ"ל שאף שהדפנות נעשו לשם הסוכה שבפנים ולא לסוכה שבחוץ, אפילו הכי גם מה שתחת הפסל היא סוכה כשירה.
- רבה ורב יוסף מבארים שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה, כלומר שהסכך ממשיך ויוצא מפתח הסוכה מן הצד שאין בו דופן, אלא שיחד עם הסכך לא נמשכות שתי דפנות אלא דופן אחת בלבד, והו"א שכיון שאין בה הכשר סוכה, אי אפשר לשבת תחת הסכך שנמשך עימה, קמ"ל דשרי.
- רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן מבאר שמדובר בסוכה שצילתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה, והו"א שייפסל אותו החלק שבו החמה מרובה על הצל, קמ"ל דגם שם מותר הוי סוכה כשרה.
- רבי אושעיא אומר שמדובר בסכך פסול פחות משלושה טפחים בסוכה שכל גדלה ז' על ז' טפחים, והו"א שלא יהיה אפשר לישון תחת הסכך הפסול, וקמ"ל דנידון כסוכה שאף מותר לישון תחתיו.
הרי"ף לא הזכיר כלל את הברייתא הזו ולא את פירושי האמוראים, אך העיר על זה בעל המאור (ט א) וכתב שאעפ"כ נכונה היא להלכה על כל ארבעת הפירושים שלה, לפי שלא פליגי אהדדי. וכן כתבו עוד ראשונים שכל הפירושים נכונים להלכה (כן הוא בבעל המאור (ט א), ברא"ש (א לה), בריטב"א ועוד), וכן עולה מדברי השלחן ערוך והפוסקים וכלדהלן.
פירוש רבה ורב יוסף
רבה ורב יוסף ביארו שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה, וחידוש הברייתא הוא שאף על פי שאין בה הכשר סוכה, אפילו הכי כשרה. אמנם לא מובן מתוך הגמרא מה בדיוק ההוה אמינא שלא להכשיר פסל היוצא מן הסוכה, והרי סוף סוף יש כאן ג' דפנות וסכך כשר.
דברי רש"י וביאורי המפרשים
רש"י (ד"ה מהו דתימא) כתב שההו"א של הגמרא הוא שכיון שדופן אחת לא נמשכת עם הסכך, מוכח שמילתא בפני עצמה היא והרי אין בה ז' טפחים להכשר סוכה. קמ"ל שעל כל פנים נחשבת היא לחלק מן הסוכה והוי כשנים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, שאפילו שהדופן טפח לא נמשכת לאורך כל הסוכה אפילו הכי כשרה.
המהרש"א התקשה בדברי רש"י אלו, שאם מדובר שבפסל עצמו אין ז' טפחים, לא מובן למה ייפסל והרי סוף סוף בסוכה יש ז' טפחים ואם כן יתכשר הפסל מכח הסוכה, ואם כוונתו לומר שבסוכה עצמה אין ז' טפחים ללא הפסל, לא משמע כן בדברי הרא"ש, שביאר שכל ההו"א של הגמרא היא רק בסוכה שהמשיך את דפנותיה מעבר לז' טפחים וגילה דעתו שלא ניחא לו בסוכה קטנה, וכדלהלן בדברי הרא"ש.
אמנם הבית חדש ביאר בדברי רש"י שלא כדברי הרא"ש, אלא
אם צריך דופן יחד עם הסכך היוצא או לא
הנחת נסר בפתח הסוכה
הגמרא (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת.
כעין ראיה לדעת הפוסלים מביאה הגמרא ברייתא האומרת שאם נתן על הסוכה נסר רחב ארבעה טפחים, אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלושה פסולה, ולכאורה מדובר באופן שסיכך בנסרים על צידם הצר, שיש בו רק ג' טפחים. אך הגמרא דוחה ראיה זו ואומרת שכוונת הברייתא היא שהניח את הנסר בפתח הסוכה ולא באופן שטפח אחד נשאר בחוץ, וכיון שקיימא לן ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' הרי שגם הטפח שיוצא החוצה נחשב הוא לחלק מן הסוכה, ואם כן יש בנסר ד' טפחים ופסול.