הבדלים בין גרסאות בדף "פסל היוצא מן הסוכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||סוכה יד ב | {{מקורות||סוכה יד ב||שופר סוכה ולולב ד ג|אורח חיים תרלא ו-ז}} | ||
==המקורות התנאיים והתלמודיים== | ==המקורות התנאיים והתלמודיים== | ||
===הברייתא ופירושי האמוראים=== | ===הברייתא ופירושי האמוראים=== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ה'''רי"ף''' לא הזכיר כלל את הברייתא הזו ולא את פירושי האמוראים, אך העיר על זה '''בעל המאור''' (ט א) וכתב שאעפ"כ נכונה היא להלכה על כל ארבעת הפירושים שלה, לפי שלא פליגי אהדדי. וכן כתבו עוד ראשונים שכל הפירושים נכונים להלכה (כן הוא ב'''בעל המאור''' (ט א), ב'''רא"ש''' (א לה), ב'''ריטב"א''' ועוד), וכן עולה מדברי השלחן ערוך והפוסקים וכלדהלן. | ה'''רי"ף''' לא הזכיר כלל את הברייתא הזו ולא את פירושי האמוראים, אך העיר על זה '''בעל המאור''' (ט א) וכתב שאעפ"כ נכונה היא להלכה על כל ארבעת הפירושים שלה, לפי שלא פליגי אהדדי. וכן כתבו עוד ראשונים שכל הפירושים נכונים להלכה (כן הוא ב'''בעל המאור''' (ט א), ב'''רא"ש''' (א לה), ב'''ריטב"א''' ועוד), וכן עולה מדברי השלחן ערוך והפוסקים וכלדהלן. | ||
==פירוש רבה ורב יוסף== | |||
רבה ורב יוסף ביארו שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה, והוא אמינא לפסול כיון שאין בה הכשר סוכה, קמ"ל. אך לא מבואר כל הצורך מה ההוה אמינא שלא להכשיר פסל היוצא מן הסוכה, שהרי מבואר בגמרא לעיל שסוכה שעשה בה שתי דפנות כהלכתן, כלומר ז' טפחים כל אחת, ודופן שלישית טפח הרי היא כשרה. הרי שאין צורך שאת הסכך יקיפו כל שלושת הדפנות, אלא אפילו עשה דופן אחת קצרה יותר, כשרה. | |||
'''רש"י''' כתב | |||
===אם צריך דופן יחד עם הסכך היוצא או לא=== | |||
===הנחת נסר בפתח הסוכה=== | ===הנחת נסר בפתח הסוכה=== | ||
ה'''גמרא''' (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת. | ה'''גמרא''' (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת. | ||
<BR/>כעין ראיה לדעת הפוסלים מביאה הגמרא ברייתא האומרת שאם נתן על הסוכה נסר רחב ארבעה טפחים, אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלושה פסולה, ולכאורה מדובר באופן שסיכך בנסרים על צידם הצר, שיש בו רק ג' טפחים. אך הגמרא דוחה ראיה זו ואומרת שכוונת הברייתא היא שהניח את הנסר בפתח הסוכה ולא באופן שטפח אחד נשאר בחוץ, וכיון שקיימא לן ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' הרי שגם הטפח שיוצא החוצה נחשב הוא לחלק מן הסוכה, ואם כן יש בנסר ד' טפחים ופסול. | <BR/>כעין ראיה לדעת הפוסלים מביאה הגמרא ברייתא האומרת שאם נתן על הסוכה נסר רחב ארבעה טפחים, אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלושה פסולה, ולכאורה מדובר באופן שסיכך בנסרים על צידם הצר, שיש בו רק ג' טפחים. אך הגמרא דוחה ראיה זו ואומרת שכוונת הברייתא היא שהניח את הנסר בפתח הסוכה ולא באופן שטפח אחד נשאר בחוץ, וכיון שקיימא לן ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' הרי שגם הטפח שיוצא החוצה נחשב הוא לחלק מן הסוכה, ואם כן יש בנסר ד' טפחים ופסול. | ||
[[קטגוריה:סוכה]] | [[קטגוריה:סוכה]] | ||