הבדלים בין גרסאות בדף "פסל היוצא מן הסוכה"

{{מקורות||סוכה יד ב, יט א||שופר סוכה ולולב ד ג|אורח חיים תרלא ו-ז}}

==המקורות התנאיים והתלמודיים==

===הברייתא ופירושי האמוראים===

ה'''גמרא''' (סוכה יט א) מביאה ברייתא שקובעת בפשטות ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה', ומקורו ב'''תוספתא''' (סוכה ב ב).

<BR/>ארבעה פירושים יש באמוראים לברייתא זו:

*'''רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן''' מסביר שמדובר בסוכה שצילתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה, והו"א שייפסל אותו החלק שבו החמה מרובה על הצל, קמ"ל דגם שם מותר והוי סוכה כשרה. ומסבירה הגמרא שלפי פירוש זה יש לבאר את לשון הברייתא 'היוצא מן הסוכה' שהכוונה שיוצא מהכשר סוכה, כלומר שאינו מסוכך כהלכה.

*'''רבי אושעיא''' מפרש שמדובר בסכך פסול פחות משלושה טפחים בסוכה שכל גדלה ז' על ז' טפחים, והו"א שלא יהיה אפשר לישון תחת הסכך הפסול, וקמ"ל דנידון כסוכה ואף מותר לישון תחתיו. ולפי זה הכוונה שיוצא מתורת סוכה, כלומר שאין פה כלל סכך ואעפ"כ נידון כסוכה.

ה'''רא"ש''' (א ג) הביא דברי רבנו ישעיה שהקשה שאינו דומה כלל לדין פסל היוצא מן הסוכה, שהרי שם אמרינן שהדופן הקצר רואים אותו כאילו נמשך כנגד הארוך והוי כב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח, אבל הכא אין דופן נוספת שהרי כל הנמשך הוא למעלה מעשרים אמה בשני הצדדין.

<BR/>אמנם הרא"ש עצמו שם יישב פירוש רש"י וכתב שכל החידוש בפסל היוצא מן הסוכה הוא שהדופן הנמשכת אינה נחשבת מן הסוכה, ולכך קרי ליה 'יוצא', וחידשה הגמרא שאפילו הכי שיש שם רק דופן אחד אפילו הכי כשר מכח הסוכה.

===שיטת הקרבן נתנאל ודעימיה===

ה'''גמרא''' (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת.

<BR/>כעין ראיה לדעת הפוסלים מביאה הגמרא ברייתא האומרת שאם נתן על הסוכה נסר רחב ארבעה טפחים, אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלושה פסולה, ולכאורה מדובר באופן שסיכך בנסרים על צידם הצר, שיש בו רק ג' טפחים. אך הגמרא דוחה ראיה זו ואומרת שכוונת הברייתא היא שהניח את הנסר בפתח הסוכה ולא באופן שטפח אחד נשאר בחוץ, וכיון שקיימא לן ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' הרי שגם הטפח שיוצא החוצה נחשב הוא לחלק מן הסוכה, ואם כן יש בנסר ד' טפחים ופסול.

[[קטגוריה:סוכה]]