הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ה'''רדב"ז''' במקום מבאר שהרמב"ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו"ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים. | ה'''רדב"ז''' במקום מבאר שהרמב"ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו"ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים. | ||
<BR/>לגבי הלכה י"ב כתב הרדב"ז, שמדובר על כרם שיש ספק אם הוא ערלה, וזה קל יותר מהמקרה בהלכה י"א, כיון ששם מדובר על ודאי ערלה אלא שנתערבה עם היתר ואתחזק איסורא, ואילו בהלכה י"ב לא אתחזק איסורא ולכן מותר אפילו ללקוט ביד. וסיים הרדב"ז שאינו יודע מקור לדין זה.<BR/> | |||
ה'''רמ"ך''' התקשה בדברי הרמב"ם מדוע השווה את הדין של ספק ערלה לדין של ספק כלאי הכרם, בעוד שבתלמוד בבלי וכן במשנה, מפורש שיש הבדל ביניהם, וכי דין ספק ערלה שהוא מהלכה למשה מסיני חמור מדין ספק כלאי הכרם שהוא רק מדברי סופרים.<BR/> | |||
ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו"ל מהלכה למשה מסיני, מ"מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||