הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 39: | שורה 39: | ||
ה'''רמ"ך''' התקשה בדברי הרמב"ם מדוע השווה את הדין של ספק ערלה לדין של ספק כלאי הכרם, בעוד שבתלמוד בבלי וכן במשנה, מפורש שיש הבדל ביניהם, וכי דין ספק ערלה שהוא מהלכה למשה מסיני חמור מדין ספק כלאי הכרם שהוא רק מדברי סופרים.<BR/> | ה'''רמ"ך''' התקשה בדברי הרמב"ם מדוע השווה את הדין של ספק ערלה לדין של ספק כלאי הכרם, בעוד שבתלמוד בבלי וכן במשנה, מפורש שיש הבדל ביניהם, וכי דין ספק ערלה שהוא מהלכה למשה מסיני חמור מדין ספק כלאי הכרם שהוא רק מדברי סופרים.<BR/> | ||
ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו"ל מהלכה למשה מסיני, מ"מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט<ref>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הבין בכוונת הר"ן שמסביר את הרמב"ם שדין ערלה כדין כלאי הכרם לקולא, כלומר שמותר לראות את הגוי לוקט אבל שלא ילקוט הוא בעצמו בידיו. ותמה על זה, שלא כן משמע ברמב"ם. אבל כבר העירו ה'''מחנה אפרים''' ו'''חידושי אנשי שם''' שלא היתה כוונת הר"ן לומר שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא לקולא, אלא רק שהשווה בין הדינים כוותיה, אך סובר הוא לחומרא שדין הכלאים הוא כדין הערלה שאסור לראות את הנכרי לוקט, אלא רק ליקח ממנו אחרי שלקט.</ref>. | ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו"ל מהלכה למשה מסיני, מ"מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט<ref>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הבין בכוונת הר"ן שמסביר את הרמב"ם שדין ערלה כדין כלאי הכרם לקולא, כלומר שמותר לראות את הגוי לוקט אבל שלא ילקוט הוא בעצמו בידיו. ותמה על זה, שלא כן משמע ברמב"ם. אבל כבר העירו ה'''מחנה אפרים''' ו'''חידושי אנשי שם''' שלא היתה כוונת הר"ן לומר שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא לקולא, אלא רק שהשווה בין הדינים כוותיה, אך סובר הוא לחומרא שדין הכלאים הוא כדין הערלה שאסור לראות את הנכרי לוקט, אלא רק ליקח ממנו אחרי שלקט.</ref>. | ||
ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד ד"ה והרמב"ם) אחר שהביא כשיטת הר"ן, כתב דרך נוספת שנראית לו יותר, שהרמב"ם כן מחלק בין ערלה לכלאים, וכדעת ר' יוחנן בבבלי, ולכן כתב 'שלא יראה אותו בוצר מן הערלה' זה מתייחס רק לערלה שאסור אף לראות, ואחר כך כתב 'או לוקט הירק בידו' זה מתייחס לכלאי הכרם, וזה דווקא בכלאים שמותר לראות אבל לא ללקוט בעצמו. אך סיים הבית יוסף שמדברי הרמב"ם בהלכות כלאים (ח יד) נראה שאינו סובר כן, אלא גם בכלאים צריך שלא יראנו לוקט. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||