הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} {{מקורות|ערלה ג ט; קידושין א ט|קידושין לח ב-לט א||מאכלות אסורות י יא-י...")
 
שורה 3: שורה 3:
== המשניות ==
== המשניות ==
ה'''משנה''' בקידושין (א ט) אומרת שכל מצוה שאינה תלויה בארץ (אלא חובת הגוף כגון שבת ותפילין וכד') נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואילו כל מצוה שתלויה בארץ (כגון תרומות, מעשרות, לקט שכחה ופאה וכד') אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מערלה וכלאים.  
ה'''משנה''' בקידושין (א ט) אומרת שכל מצוה שאינה תלויה בארץ (אלא חובת הגוף כגון שבת ותפילין וכד') נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואילו כל מצוה שתלויה בארץ (כגון תרומות, מעשרות, לקט שכחה ופאה וכד') אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מערלה וכלאים.  
<BR/>במקום אחר ב'''משנה''' (ערלה ג ט) מבואר שאף שערלה וכלאים נוהגים גם בחוץ לארץ, מכל מקום אין זה מן התורה אלא הלכה. <BR/>ב'''גמרא''' (קידושין לח ב) נחלקו האמוראים בפירוש המושג 'הלכה' כאן. לדעת שמואל הכוונה להלכות מדינה, כלומר זהו דבר שקיבלו על עצמם, ואילו לדעת עולא בשם ר' יוחנן זהו הלכה למשה מסיני.
<BR/>במקום אחר ב'''משנה''' (ערלה ג ט) מבואר שאף שערלה וכלאים נוהגים גם בחוץ לארץ, מכל מקום אין זה מן התורה אלא הלכה. <BR/>ב'''גמרא''' (קידושין לח ב) נחלקו האמוראים בפירוש המושג 'הלכה' כאן. לדעת רב יהודה בשם שמואל הכוונה להלכות מדינה, כלומר זהו דבר שקיבלו על עצמם בחוץ לארץ, ואילו לדעת עולא בשם ר' יוחנן זהו הלכה למשה מסיני כלומר זו חובה גמורה.
 
עולא מנסה להביא ראיה לשיטתו מתחילת אותה המשנה בערלה שם:
{{ציטוט|"ספק ערלה, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד".}}


== סוגית הגמרא ==
== סוגית הגמרא ==

תפריט ניווט