הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב'''גמרא''' (שבת קמג ב) מובא שלדעת עולא ר' יהודה וחכמים נחלקו בכל הפירות, גם בזיתים וענבים. וכן היא דעת ר' יוחנן ומוסיף שהלכה כחכמים בזיתים וענבים וכר' יהודה בשאר פירות. | ב'''גמרא''' (שבת קמג ב) מובא שלדעת עולא ר' יהודה וחכמים נחלקו בכל הפירות, גם בזיתים וענבים. וכן היא דעת ר' יוחנן ומוסיף שהלכה כחכמים בזיתים וענבים וכר' יהודה בשאר פירות. | ||
<BR/>אמנם לדעת רב יהודה בשם שמואל אין מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים לגבי זיתים וענבים, שמודה ר' יהודה באלו שהיוצא מהם אסור, שכיון שעומדים הם לסחיטה יהיב דעתיה על היוצא מהם. וכן אומר גם רבה ומוסיף שאף חכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות שאם יצאו מעצמם מותרים. אמנם נחלקו הם בתותים ורימונים, שבזה לדעת ר"י היוצא מהם מותר אם יועדו לאכילה ולת"ק אסור. וכן הוא להדיא בברייתא, שר' יהודה אומר לגבי תותים ורימונים שאם הכניסן למשקין או לסתם, היוצא מהם אסור, ואם הכניסן לאכילה היוצא מהם מותר, וחכמים אומרים שבין לאוכלין ובין למשקין היוצא מהן אסור. | <BR/>אמנם לדעת רב יהודה בשם שמואל אין מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים לגבי זיתים וענבים, שמודה ר' יהודה באלו שהיוצא מהם אסור, שכיון שעומדים הם לסחיטה יהיב דעתיה על היוצא מהם. וכן אומר גם רבה ומוסיף שאף חכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות שאם יצאו מעצמם מותרים. אמנם נחלקו הם בתותים ורימונים, שבזה לדעת ר"י היוצא מהם מותר אם יועדו לאכילה ולת"ק אסור. וכן הוא להדיא בברייתא, שר' יהודה אומר לגבי תותים ורימונים שאם הכניסן למשקין או לסתם, היוצא מהם אסור, ואם הכניסן לאכילה היוצא מהם מותר, וחכמים אומרים שבין לאוכלין ובין למשקין היוצא מהן אסור. | ||
<BR/>בהמשך מביאה הגמרא (קמד א) גם ראיה שחכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות, שכתוב בברייתא שמותר לסחוט פגעין פרישין ועוזרדין, אבל לא רימונים, ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטים גם ברימונים. ומזה שהתירה הברייתא לסחוט '''לכתחילה''' פגעין פרישין ועוזרדין מטעם שלאו בני סחיטה נינהו, מוכח שזהו אף לרבנן כי אין סיבה להעמיד זאת דווקא אליבא דר' יהודה, שהרי המשנה לא הזכירה היתר סחיטה לכתחילה. | <BR/>בהמשך מביאה הגמרא (קמד א) גם ראיה שחכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות, שכתוב בברייתא שמותר לסחוט פגעין פרישין ועוזרדין, אבל לא רימונים, ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטים גם ברימונים (כלומר וזו הסיבה שרימונים אסור לסחוט לכתחילה). ומזה שהתירה הברייתא לסחוט '''לכתחילה''' פגעין פרישין ועוזרדין מטעם שלאו בני סחיטה נינהו, מוכח שזהו אף לרבנן כי אין סיבה להעמיד זאת דווקא אליבא דר' יהודה, שהרי המשנה לא הזכירה היתר סחיטה לכתחילה. | ||
===הלכה כבית מנשיא בר מנחם=== | ===הלכה כבית מנשיא בר מנחם=== | ||
רב נחמן אומר (קמד ב) אומר שהלכה כשל בית מנשיא בן מנחם, כלומר שגם רימונים | רב נחמן אומר (קמד ב) אומר שהלכה כשל בית מנשיא בן מנחם, כלומר שגם רימונים היוצא מהם אסור כדין התותים. | ||
<BR/> | <BR/>מדוייק מדברי רב נחמן שיש מי שחולק על בית מנשיא ומתיר לסחוט רימונים (אף שבברייתא לא הוזכר), והגמרא תמהה אם כן מדוע הלכה כבית מנשיא, והרי הם יחידים ובטלה דעתם אצל כל אדם (ואין זה דומה למקיים קוצים בכרם שלדעת ר' אליעזר קידש כיון שבערביא מקיימים קוצים, שכן ערביא זהו מקום שלם אבל פה מדובר במשפחה אחת)? | ||
<BR/>רב פפא דוחה תירוץ זה ואומר, לפי שהטעם שבגללו מי תרדין פוסלים את המקוה הוא משום שכל דבר שאין עושים ממנו מקוה לכתחילה פוסל את המקוה בשינוי מראה, וכן הדין במי תרדין. | ====תירוץ רב חסדא==== | ||
מיישבת הגמרא על פי דברי רב חסדא שאמר שאדם שסחט תרדין לתוך מקוה, הרי זה פוסל בשינוי מראה, ואף שתרדין אינם משקין אלא אוכלין ואין אוכלין פוסלים את המקוה, מ"מ כיון שהוא החשיבן בכך שסחט אותם, הרי שכמשקה הם חשובים. וכן כאן, כיון שאותו אדם החליט לסוחטן הרי שלדידו חשובים הם כמשקה. | |||
לפי הסבר זה של רב חסדא קשה שהרי אם כשסחט אותן הרי החשיבן למשקה, נאמר כן אף בפגעין פרישין ועוזרדין שהחשיבן למשקה, ומה טעם שרי לסחטן לכתחילה? | |||
<BR/>על זה תירצו '''רש"י''' (ד"ה כרב חסדא) ו'''תוספות''' (ד"ה הכא נמי) שהשתא מתבארת הברייתא שסחט אותם כדי למתק את הפרי ולא על מנת להוציא מהן משקה, ולכן בפגעין וכיו"ב מותר. אך ברימונים אסור אפילו על מנת למתק את הפרי, שכיון שבית מנשיא היו סוחטים בחול לצורך המשקה, חיישינן שאם נתיר לו לסחוט על מנת למתק, יבוא לסחוט גם לשם משקה. ופגעין ליכא החשש הזה, דאין מי שסוחטן בחול למשקה. | |||
====תירוץ רב פפא==== | |||
רב פפא דוחה תירוץ זה ואומר, לפי שהטעם שבגללו מי תרדין פוסלים את המקוה הוא משום שכל דבר שאין עושים ממנו מקוה לכתחילה פוסל את המקוה בשינוי מראה, וכן הדין במי תרדין. | |||
<BR/>לפי הסבר זה של רב פפא, חזרה קושיית הגמרא לדוכתה, מדוע הלכה כבית מנשיא בן מנחם שמותר לסחוט רימונים, שהרי אין דעת כל אחד קובעת לעצמו לומר שכיון שאחשבינהו חשיב כמשקה, ואם כן בטלה דעתם של בית מנשיא אצל כל אדם. ואין לזה מענה בגמרא. | <BR/>לפי הסבר זה של רב פפא, חזרה קושיית הגמרא לדוכתה, מדוע הלכה כבית מנשיא בן מנחם שמותר לסחוט רימונים, שהרי אין דעת כל אחד קובעת לעצמו לומר שכיון שאחשבינהו חשיב כמשקה, ואם כן בטלה דעתם של בית מנשיא אצל כל אדם. ואין לזה מענה בגמרא. | ||
===הכרעת הראשונים=== | |||
ה'''רי"ף''' פסק הלכה כר' יהודה וכפי שביארו שמואל ורבה, שזיתים ורימונים אסור לסחוט ואם יצאו מעצמן לכולי עלמא אסור. פירות שלאו בני סחיטה נינהו לכולי עלמא מותר אף לסוחטן לכתחילה, וכל שכן להינות מן היוצא מהן מאליו. בתותים ורימונים לפי חכמים אסור לסוחטן לכתחילה ואם יצאו מעצמן אסורים, ולפי ר' יהודה תלוי הדבר בדעתו למה ייעדם, שאם ייעדן לאוכלים הדין כחכמים, אבל אם ייעדן למשקים, אף שאסור לסוחטן לכתחילה, מכל מקום היוצא מהם מותר. כדברי הרי"ף כתבו להלכה גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ב) וה'''רמב"ם''' (שבת כא יב). | ה'''רי"ף''' פסק הלכה כר' יהודה וכפי שביארו שמואל ורבה, שזיתים ורימונים אסור לסחוט ואם יצאו מעצמן לכולי עלמא אסור. פירות שלאו בני סחיטה נינהו לכולי עלמא מותר אף לסוחטן לכתחילה, וכל שכן להינות מן היוצא מהן מאליו. בתותים ורימונים לפי חכמים אסור לסוחטן לכתחילה ואם יצאו מעצמן אסורים, ולפי ר' יהודה תלוי הדבר בדעתו למה ייעדם, שאם ייעדן לאוכלים הדין כחכמים, אבל אם ייעדן למשקים, אף שאסור לסוחטן לכתחילה, מכל מקום היוצא מהם מותר. כדברי הרי"ף כתבו להלכה גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ב) וה'''רמב"ם''' (שבת כא יב). | ||
אמנם ב'''הגהות הסמ"ק''' (רפב י) כתב שכל מה שהתירו בשאר פירות לסחוט לכתחילה, זהו דווקא בסוחט על מנת למתק את הפרי, אך אם סוחט לצורך המשקין, אפילו בשאר פירות אסור. וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (ח יב עז ד) בדעת רש"י, וזהו על פי דברי [[#תירוץ רב חסדא|רש"י לעיל בדעת רב חסדא]]. | |||
==סחיטה לתוך אוכל== | ==סחיטה לתוך אוכל== | ||
גרסה מ־11:27, 15 בנובמבר 2016
| משנה: | שבת כב א |
| בבלי: | שבת קמג ב-קמד ב |
| רמב"ם: | שבת כא יב |
| שולחן ערוך: | אורח חיים שכ א |
מחלוקת התנאים
המשנה (שבת כא ב) אוסרת לסחוט פירות בשבת על מנת להוציא מהן משקין. וכתב רש"י שסוחט הוא תולדה של אב המלאכה דש, כיון שמפרק את המיץ מן המאכל.
ובמקרה שיצאו המשקין מעצמן - לדעת תנא קמא אסור לשתותן בשבת, ואילו לדעת ר' יהודה אם פירות אלו היו מיועדים לאכילה, היוצא מהם מאליו מותר, אך אם היו פירות אלו מיועדים למשקין, היוצא מהן אסור.
ביאור מחלוקת ר' יהודה וחכמים
בגמרא (שבת קמג ב) מובא שלדעת עולא ר' יהודה וחכמים נחלקו בכל הפירות, גם בזיתים וענבים. וכן היא דעת ר' יוחנן ומוסיף שהלכה כחכמים בזיתים וענבים וכר' יהודה בשאר פירות.
אמנם לדעת רב יהודה בשם שמואל אין מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים לגבי זיתים וענבים, שמודה ר' יהודה באלו שהיוצא מהם אסור, שכיון שעומדים הם לסחיטה יהיב דעתיה על היוצא מהם. וכן אומר גם רבה ומוסיף שאף חכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות שאם יצאו מעצמם מותרים. אמנם נחלקו הם בתותים ורימונים, שבזה לדעת ר"י היוצא מהם מותר אם יועדו לאכילה ולת"ק אסור. וכן הוא להדיא בברייתא, שר' יהודה אומר לגבי תותים ורימונים שאם הכניסן למשקין או לסתם, היוצא מהם אסור, ואם הכניסן לאכילה היוצא מהם מותר, וחכמים אומרים שבין לאוכלין ובין למשקין היוצא מהן אסור.
בהמשך מביאה הגמרא (קמד א) גם ראיה שחכמים מודים לר' יהודה בשאר פירות, שכתוב בברייתא שמותר לסחוט פגעין פרישין ועוזרדין, אבל לא רימונים, ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטים גם ברימונים (כלומר וזו הסיבה שרימונים אסור לסחוט לכתחילה). ומזה שהתירה הברייתא לסחוט לכתחילה פגעין פרישין ועוזרדין מטעם שלאו בני סחיטה נינהו, מוכח שזהו אף לרבנן כי אין סיבה להעמיד זאת דווקא אליבא דר' יהודה, שהרי המשנה לא הזכירה היתר סחיטה לכתחילה.
הלכה כבית מנשיא בר מנחם
רב נחמן אומר (קמד ב) אומר שהלכה כשל בית מנשיא בן מנחם, כלומר שגם רימונים היוצא מהם אסור כדין התותים.
מדוייק מדברי רב נחמן שיש מי שחולק על בית מנשיא ומתיר לסחוט רימונים (אף שבברייתא לא הוזכר), והגמרא תמהה אם כן מדוע הלכה כבית מנשיא, והרי הם יחידים ובטלה דעתם אצל כל אדם (ואין זה דומה למקיים קוצים בכרם שלדעת ר' אליעזר קידש כיון שבערביא מקיימים קוצים, שכן ערביא זהו מקום שלם אבל פה מדובר במשפחה אחת)?
תירוץ רב חסדא
מיישבת הגמרא על פי דברי רב חסדא שאמר שאדם שסחט תרדין לתוך מקוה, הרי זה פוסל בשינוי מראה, ואף שתרדין אינם משקין אלא אוכלין ואין אוכלין פוסלים את המקוה, מ"מ כיון שהוא החשיבן בכך שסחט אותם, הרי שכמשקה הם חשובים. וכן כאן, כיון שאותו אדם החליט לסוחטן הרי שלדידו חשובים הם כמשקה.
לפי הסבר זה של רב חסדא קשה שהרי אם כשסחט אותן הרי החשיבן למשקה, נאמר כן אף בפגעין פרישין ועוזרדין שהחשיבן למשקה, ומה טעם שרי לסחטן לכתחילה?
על זה תירצו רש"י (ד"ה כרב חסדא) ותוספות (ד"ה הכא נמי) שהשתא מתבארת הברייתא שסחט אותם כדי למתק את הפרי ולא על מנת להוציא מהן משקה, ולכן בפגעין וכיו"ב מותר. אך ברימונים אסור אפילו על מנת למתק את הפרי, שכיון שבית מנשיא היו סוחטים בחול לצורך המשקה, חיישינן שאם נתיר לו לסחוט על מנת למתק, יבוא לסחוט גם לשם משקה. ופגעין ליכא החשש הזה, דאין מי שסוחטן בחול למשקה.
תירוץ רב פפא
רב פפא דוחה תירוץ זה ואומר, לפי שהטעם שבגללו מי תרדין פוסלים את המקוה הוא משום שכל דבר שאין עושים ממנו מקוה לכתחילה פוסל את המקוה בשינוי מראה, וכן הדין במי תרדין.
לפי הסבר זה של רב פפא, חזרה קושיית הגמרא לדוכתה, מדוע הלכה כבית מנשיא בן מנחם שמותר לסחוט רימונים, שהרי אין דעת כל אחד קובעת לעצמו לומר שכיון שאחשבינהו חשיב כמשקה, ואם כן בטלה דעתם של בית מנשיא אצל כל אדם. ואין לזה מענה בגמרא.
הכרעת הראשונים
הרי"ף פסק הלכה כר' יהודה וכפי שביארו שמואל ורבה, שזיתים ורימונים אסור לסחוט ואם יצאו מעצמן לכולי עלמא אסור. פירות שלאו בני סחיטה נינהו לכולי עלמא מותר אף לסוחטן לכתחילה, וכל שכן להינות מן היוצא מהן מאליו. בתותים ורימונים לפי חכמים אסור לסוחטן לכתחילה ואם יצאו מעצמן אסורים, ולפי ר' יהודה תלוי הדבר בדעתו למה ייעדם, שאם ייעדן לאוכלים הדין כחכמים, אבל אם ייעדן למשקים, אף שאסור לסוחטן לכתחילה, מכל מקום היוצא מהם מותר. כדברי הרי"ף כתבו להלכה גם הרא"ש (שבת כב ב) והרמב"ם (שבת כא יב).
אמנם בהגהות הסמ"ק (רפב י) כתב שכל מה שהתירו בשאר פירות לסחוט לכתחילה, זהו דווקא בסוחט על מנת למתק את הפרי, אך אם סוחט לצורך המשקין, אפילו בשאר פירות אסור. וכן כתב רבנו ירוחם (ח יב עז ד) בדעת רש"י, וזהו על פי דברי רש"י לעיל בדעת רב חסדא.
סחיטה לתוך אוכל
הגמרא (קמד ב) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל שמותר לכתחילה לסחוט אשכול ענבים לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה.