סוף זמן אכילת פסח ואפיקומן

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מחלוקת התנאים האם סוף זמן אכילת קרבן פסח בליל פסח הוא עד חצות או עד הבוקר, והדין בזמן הזה לענין אכילת אפיקומן.

מקורות
משנה:	ברכות א א
בבלי:	ברכות ט א

מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא

בגמרא (ברכות ט א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן אכילת קרבן פסח. לדעת ראב"ע אכילת פסח היא רק עד חצות, ואילו לדעת ר' עקיבא עד הבוקר.
ר' אלעזר בן עזריה לומד זאת בגזירה שווה מהפסוקים "ואכלו את הבשר בלילה הזה", ו"ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה", כשם ש"בלילה הזה" האמור שם הוא בחצות, שכן בחצות עבר ה' בארץ מצרים, כן הוא גם לענין אכילת הבשר 'בלילה הזה', שהוא עד חצות.
לעומת זאת ר' עקיבא שסובר שאכילת בשר הפסח היא עד עלות השחר, לומד זאת מהפסוק: "ואכלו אותו בחפזון", כלומר עד השעה שנחפזו לצאת, שזהו בעלות השחר, שכן אסור היה להם לצאת איש מפתח ביתו עד הבוקר.

מחלוקת תנאים זו מוזכרת במקומות נוספים בגמרא..

המשנה במסכת פסחים (י ט) אומרת שקרבן הפסח אחר חצות מטמא הידיים, כלומר שאחר חצות כבר נעשה נותר, וחכמים גזרו על הנותר שיטמא את הידיים. ואומרת הגמרא שם (פסחים קכ ב) שהמשנה היא אליבא דר' אלעזר בן עזריה, שסובר שזמן אכילת הפסח הוא רק עד חצות ותו לא, שכן לר' עקיבא אינו נעשה נותר עד הבוקר.

משניות נוספות

לעומת גמרא זו, מצאנו שתי משניות שסותמות להלכה כראב"ע, ולעומתן משנה אחרת שסותמת כר' עקיבא.

בזמן שאין בית המקדש קיים

הגמרא (פסחים קכ ב) מביאה דברי רבא שאדם האוכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לא יצא ידי חובתו אליבא דראב"ע.