הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן אכילת פסח ואפיקומן"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מקורות|ברכות א א|ברכות ט א|||}} | {{מקורות|ברכות א א|ברכות ט א|||}} | ||
== מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא == | == מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא == | ||
=== ברכות === | |||
ב'''גמרא''' (ברכות ט א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן אכילת קרבן פסח. לדעת ראב"ע אכילת פסח היא רק עד חצות, ואילו לדעת ר' עקיבא עד הבוקר.<BR/> | ב'''גמרא''' (ברכות ט א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן אכילת קרבן פסח. לדעת ראב"ע אכילת פסח היא רק עד חצות, ואילו לדעת ר' עקיבא עד הבוקר.<BR/> | ||
ר' אלעזר בן עזריה לומד זאת בגזירה שווה מהפסוקים "ואכלו את הבשר '''בלילה הזה'''", ו"ועברתי בארץ מצרים '''בלילה הזה'''", כשם ש"בלילה הזה" האמור שם הוא בחצות, שכן בחצות עבר ה' בארץ מצרים, כן הוא גם לענין אכילת הבשר 'בלילה הזה', שהוא עד חצות.<BR/>לעומת זאת ר' עקיבא שסובר שאכילת בשר הפסח היא עד עלות השחר, לומד זאת מהפסוק: "ואכלו אותו '''בחפזון"''', כלומר עד השעה שנחפזו לצאת, שזהו בעלות השחר, שכן אסור היה להם לצאת איש מפתח ביתו עד הבוקר. | ר' אלעזר בן עזריה לומד זאת בגזירה שווה מהפסוקים "ואכלו את הבשר '''בלילה הזה'''", ו"ועברתי בארץ מצרים '''בלילה הזה'''", כשם ש"בלילה הזה" האמור שם הוא בחצות, שכן בחצות עבר ה' בארץ מצרים, כן הוא גם לענין אכילת הבשר 'בלילה הזה', שהוא עד חצות.<BR/>לעומת זאת ר' עקיבא שסובר שאכילת בשר הפסח היא עד עלות השחר, לומד זאת מהפסוק: "ואכלו אותו '''בחפזון"''', כלומר עד השעה שנחפזו לצאת, שזהו בעלות השחר, שכן אסור היה להם לצאת איש מפתח ביתו עד הבוקר. | ||
מחלוקת תנאים זו מוזכרת במקומות נוספים בגמרא | מחלוקת תנאים זו מוזכרת במקומות נוספים בגמרא. | ||
=== פסחים === | |||
ה'''משנה''' במסכת פסחים (י ט) אומרת שקרבן הפסח אחר חצות מטמא הידיים, כלומר שאחר חצות כבר נעשה נותר, וחכמים גזרו על ה[[נותר שיטמא את הידיים]]. | ה'''משנה''' במסכת פסחים (י ט) אומרת שקרבן הפסח אחר חצות מטמא הידיים, כלומר שאחר חצות כבר נעשה נותר, וחכמים גזרו על ה[[נותר שיטמא את הידיים]]. | ||
ואומרת ה'''גמרא''' שם (פסחים קכ ב) שהמשנה היא אליבא דר' אלעזר בן עזריה, שסובר שזמן אכילת הפסח הוא רק עד חצות ותו לא, שכן לר' עקיבא אינו נעשה נותר עד הבוקר. | ואומרת ה'''גמרא''' שם (פסחים קכ ב) שהמשנה היא אליבא דר' אלעזר בן עזריה, שסובר שזמן אכילת הפסח הוא רק עד חצות ותו לא, שכן לר' עקיבא אינו נעשה נותר עד הבוקר. | ||
== | === מגילה === | ||
ה'''משנה''' במסכת מגילה (ב ו) אומרת שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. וה'''גמרא''' (מגילה כא א) לומדת שכיון שהמשנה הזכירה קודם לכן קצירת העומר והקטר חלבים ואיברים שכשרים כל הלילה, ואף על פי כן הוסיפה לומר באופן כללי שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, הרי זה בא לרבות דבר שלא נכתב במפורש, ואומרת הגמרא שהכוונה לאכילת פסחים. וממילא דהו דלא כר' אלעזר בן עזריה, שכן הוא סובר שאכילת הפסח היא רק עד חצות. | |||
== הכרעת הראשונים== | |||
הראשונים דנו כמי יש לפסוק להלכה, אם כר' עקיבא מצד שהלכה כר' עקיבא מחבירו, וכן סתם המשנה במגילה כמותו, או דלמא כר' אלעזר בן עזריה לפני שסתמות המשניות בפסחים ובזבחים וסתם הגמרא בברכות מוכיחות כמותו. | |||
ה'''רי"ף''' לא הזכיר סוגיה זו, לא בברכות ולא בפסחים.<BR/> | |||
אמנם ה'''ר"ן''' על הרי"ף (פסחים כז ב ד"ה גרסינן, מגילה ז א ד"ה זה הכלל) כתב שיש אומרים שהלכה כראב"ע לפי שסתמא דגמרא בברכות כוותיה, וכן סתם המשניות בפסחים ובזבחים בפרק איזהו מקומן שאמרה המשנה 'הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות'. ואף שיש גם סתמא כר' עקיבא, מ"מ הולכים לחומרא לאכול את האיפקומן עד חצות. וסיים שאף שיש מקלים כר' עקיבא, לפי שהלכה כמותו מחבירו, וגם סתם המשנה במגילה כמותו, מ"מ אין להקל בכך. | |||
ה'''רמב"ם''' (קרבן פסח ח טו) כתב שמדין תורה הפסח נאכל כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר, אבל כדי להרחיק את האדם מן העבירה, אמרו חכמים לאכלו עד חצות. וכן כתב גם בפירוש המשניות (מגילה ב ו). | |||
== בזמן שאין בית המקדש קיים == | == בזמן שאין בית המקדש קיים == | ||
גרסה מ־12:27, 16 בספטמבר 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
מחלוקת התנאים האם סוף זמן אכילת קרבן פסח בליל פסח הוא עד חצות או עד הבוקר, והדין בזמן הזה לענין אכילת אפיקומן.
| משנה: | ברכות א א |
| בבלי: | ברכות ט א |
מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא
ברכות
בגמרא (ברכות ט א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן אכילת קרבן פסח. לדעת ראב"ע אכילת פסח היא רק עד חצות, ואילו לדעת ר' עקיבא עד הבוקר.
ר' אלעזר בן עזריה לומד זאת בגזירה שווה מהפסוקים "ואכלו את הבשר בלילה הזה", ו"ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה", כשם ש"בלילה הזה" האמור שם הוא בחצות, שכן בחצות עבר ה' בארץ מצרים, כן הוא גם לענין אכילת הבשר 'בלילה הזה', שהוא עד חצות.
לעומת זאת ר' עקיבא שסובר שאכילת בשר הפסח היא עד עלות השחר, לומד זאת מהפסוק: "ואכלו אותו בחפזון", כלומר עד השעה שנחפזו לצאת, שזהו בעלות השחר, שכן אסור היה להם לצאת איש מפתח ביתו עד הבוקר.
מחלוקת תנאים זו מוזכרת במקומות נוספים בגמרא.
פסחים
המשנה במסכת פסחים (י ט) אומרת שקרבן הפסח אחר חצות מטמא הידיים, כלומר שאחר חצות כבר נעשה נותר, וחכמים גזרו על הנותר שיטמא את הידיים. ואומרת הגמרא שם (פסחים קכ ב) שהמשנה היא אליבא דר' אלעזר בן עזריה, שסובר שזמן אכילת הפסח הוא רק עד חצות ותו לא, שכן לר' עקיבא אינו נעשה נותר עד הבוקר.
מגילה
המשנה במסכת מגילה (ב ו) אומרת שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. והגמרא (מגילה כא א) לומדת שכיון שהמשנה הזכירה קודם לכן קצירת העומר והקטר חלבים ואיברים שכשרים כל הלילה, ואף על פי כן הוסיפה לומר באופן כללי שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, הרי זה בא לרבות דבר שלא נכתב במפורש, ואומרת הגמרא שהכוונה לאכילת פסחים. וממילא דהו דלא כר' אלעזר בן עזריה, שכן הוא סובר שאכילת הפסח היא רק עד חצות.
הכרעת הראשונים
הראשונים דנו כמי יש לפסוק להלכה, אם כר' עקיבא מצד שהלכה כר' עקיבא מחבירו, וכן סתם המשנה במגילה כמותו, או דלמא כר' אלעזר בן עזריה לפני שסתמות המשניות בפסחים ובזבחים וסתם הגמרא בברכות מוכיחות כמותו.
הרי"ף לא הזכיר סוגיה זו, לא בברכות ולא בפסחים.
אמנם הר"ן על הרי"ף (פסחים כז ב ד"ה גרסינן, מגילה ז א ד"ה זה הכלל) כתב שיש אומרים שהלכה כראב"ע לפי שסתמא דגמרא בברכות כוותיה, וכן סתם המשניות בפסחים ובזבחים בפרק איזהו מקומן שאמרה המשנה 'הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות'. ואף שיש גם סתמא כר' עקיבא, מ"מ הולכים לחומרא לאכול את האיפקומן עד חצות. וסיים שאף שיש מקלים כר' עקיבא, לפי שהלכה כמותו מחבירו, וגם סתם המשנה במגילה כמותו, מ"מ אין להקל בכך.
הרמב"ם (קרבן פסח ח טו) כתב שמדין תורה הפסח נאכל כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר, אבל כדי להרחיק את האדם מן העבירה, אמרו חכמים לאכלו עד חצות. וכן כתב גם בפירוש המשניות (מגילה ב ו).
בזמן שאין בית המקדש קיים
הגמרא (פסחים קכ ב) מביאה דברי רבא שאדם האוכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לא יצא ידי חובתו אליבא דראב"ע.