הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן אכילת פסח ואפיקומן"
(יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} מחלוקת התנאים האם סוף זמן אכילת קרבן פסח בליל פסח הוא עד חצות או עד...") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מקורות|ברכות א א|ברכות ט א|||}} | {{מקורות|ברכות א א|ברכות ט א|||}} | ||
== מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא == | == מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא == | ||
ה'''גמרא''' (ברכות ט א) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן אכילת פסחים. לדעת ראב"ע אכילת פסח היא רק עד חצות, ולומד זאת בגזירה שווה מהפסוקים "ואכלו את הבשר '''בלילה הזה'''", ו"ועברתי בארץ מצרים '''בלילה הזה'''", כשם ש"בלילה הזה" האמור שם הוא בחצות, שכן בחצות עבר ה' בארץ מצרים, כן הוא גם לענין אכילת הבשר 'בלילה הזה', שהוא עד חצות. | ה'''גמרא''' (ברכות ט א) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן אכילת פסחים. לדעת ראב"ע אכילת פסח היא רק עד חצות, ולומד זאת בגזירה שווה מהפסוקים "ואכלו את הבשר '''בלילה הזה'''", ו"ועברתי בארץ מצרים '''בלילה הזה'''", כשם ש"בלילה הזה" האמור שם הוא בחצות, שכן בחצות עבר ה' בארץ מצרים, כן הוא גם לענין אכילת הבשר 'בלילה הזה', שהוא עד חצות.<BR/> | ||
<BR/>לעומת זאת דעת ר' עקיבא, שאכילת בשר הפסח היא רק עד חצות, שנאמר: "ואכלו אותו '''בחפזון"''', כלומר עד שעת חיפזון, כלומר כשם שנחפזו לצאת קודם חצות, כך אכילת הפסח לדידן, קודם חצות. | לעומת זאת דעת ר' עקיבא, שאכילת בשר הפסח היא רק עד חצות, שנאמר: "ואכלו אותו '''בחפזון"''', כלומר עד שעת חיפזון, כלומר כשם שנחפזו לצאת קודם חצות, כך אכילת הפסח לדידן, קודם חצות. | ||
== משניות נוספות == | |||
לעומת גמרא זו, מצאנו שתי משניות שסותמות להלכה כראב"ע, ולעומתן משנה אחרת שסותמת כר' עקיבא.<BR/> | |||
ה'''משנה''' בסוף מסכת פסחים (י ט) אומרת שקרבן הפסח אחר חצות מטמא הידיים, כלומר שאחר חצות כבר נעשה נותר, וחכמים גזרו על ה[[נותר שיטמא את הידיים]]. ואומרת ה'''גמרא''' שם (פסחים קכ ב) שהמשנה היא אליבא דר' אלעזר בן עזריה, שסובר שזמן אכילת הפסח הוא רק עד חצות ותו לא, שכן לר' עקיבא אינו נעשה נותר עד הבוקר. | |||
== בזמן שאין בית המקדש קיים == | |||
ה'''גמרא''' (פסחים קכ ב) מביאה דברי רבא שאדם האוכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לא יצא ידי חובתו אליבא דראב"ע. | |||
[[קטגוריה: פסח]] | [[קטגוריה: פסח]] | ||
[[קטגוריה: ברכות ט.]] | [[קטגוריה: ברכות ט.]] | ||
[[קטגוריה: פסחים קכ:]] | |||
גרסה מ־22:41, 11 בספטמבר 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
מחלוקת התנאים האם סוף זמן אכילת קרבן פסח בליל פסח הוא עד חצות או עד הבוקר, והדין בזמן הזה לענין אכילת אפיקומן.
| משנה: | ברכות א א |
| בבלי: | ברכות ט א |
מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא
הגמרא (ברכות ט א) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן אכילת פסחים. לדעת ראב"ע אכילת פסח היא רק עד חצות, ולומד זאת בגזירה שווה מהפסוקים "ואכלו את הבשר בלילה הזה", ו"ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה", כשם ש"בלילה הזה" האמור שם הוא בחצות, שכן בחצות עבר ה' בארץ מצרים, כן הוא גם לענין אכילת הבשר 'בלילה הזה', שהוא עד חצות.
לעומת זאת דעת ר' עקיבא, שאכילת בשר הפסח היא רק עד חצות, שנאמר: "ואכלו אותו בחפזון", כלומר עד שעת חיפזון, כלומר כשם שנחפזו לצאת קודם חצות, כך אכילת הפסח לדידן, קודם חצות.
משניות נוספות
לעומת גמרא זו, מצאנו שתי משניות שסותמות להלכה כראב"ע, ולעומתן משנה אחרת שסותמת כר' עקיבא.
המשנה בסוף מסכת פסחים (י ט) אומרת שקרבן הפסח אחר חצות מטמא הידיים, כלומר שאחר חצות כבר נעשה נותר, וחכמים גזרו על הנותר שיטמא את הידיים. ואומרת הגמרא שם (פסחים קכ ב) שהמשנה היא אליבא דר' אלעזר בן עזריה, שסובר שזמן אכילת הפסח הוא רק עד חצות ותו לא, שכן לר' עקיבא אינו נעשה נותר עד הבוקר.
בזמן שאין בית המקדש קיים
הגמרא (פסחים קכ ב) מביאה דברי רבא שאדם האוכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לא יצא ידי חובתו אליבא דראב"ע.