הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה שתחת האילן"

וב'''ברייתא''' בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (סוכה ט ב)] מובא מקור לכך מהפסוק שכתוב (ויקרא כג מב) "בסכת תשבו" וכיון שכתוב בכתיב חסר בלא וא"ו, משמע סוכה אחת, כלומר יש ללמוד מזה שיש לשבת תחת סכך אחד ולא תחת שני סככים, ולכן העושה סוכה תחת גג הבית, או תחת אילן, או סוכה שתחת סוכה הרי זה תחת שני סככים ופסול.

הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה.

<BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב).

'''רש"י''' כתב (ט ב ד"ההא קמצטרף) שמועיל צל האילן להשלים את צל הסוכה, ומשמע מדבריו כדברי התוס' דאיירי באופן שאין צל הסוכה מספיק מצד עצמו להיות צילתה מרובה מחמתה, אלא רק בסיוע צל האילן. אבל אם צל הסוכה בפני עצמו מרובה על חמה שבה, כשרה. אמנם כתב ה'''ראבי"ה''' (ב סוכה תריג) שרש"י חזר בו מזה, שלהלן גבי סוגיית [[סוכה שתחת הסוכה]] כתב שאם סכך העליונה גבוה מעשרים אמה, פוסל הוא לסכך התחתונה אפילו צילתה של תחתונה מרובה מחמתה. וכן כתבו '''הגהות מיימוניות''' (סוכה ה ע) שרש"י חזר בו, וסובר הוא כשיטת הראבי"ה והריב"א.

== שיטת רבנו חננאל, רי"ף ורמב"ם ==

== שלחן ערוך ונושאי כליו ==

ה'''שלחן ערוך''' (תרכו א) הביא שתי השיטות ב'יש אומרים'.   

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}