9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה שתחת האילן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
וב'''ברייתא''' בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (סוכה ט ב)] מובא מקור לכך מהפסוק שכתוב (ויקרא כג מב) "בסכת תשבו" וכיון שכתוב בכתיב חסר בלא וא"ו, משמע סוכה אחת, כלומר יש ללמוד מזה שיש לשבת תחת סכך אחד ולא תחת שני סככים, ולכן העושה סוכה תחת גג הבית, או תחת אילן, או סוכה שתחת סוכה הרי זה תחת שני סככים ופסול. | וב'''ברייתא''' בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (סוכה ט ב)] מובא מקור לכך מהפסוק שכתוב (ויקרא כג מב) "בסכת תשבו" וכיון שכתוב בכתיב חסר בלא וא"ו, משמע סוכה אחת, כלומר יש ללמוד מזה שיש לשבת תחת סכך אחד ולא תחת שני סככים, ולכן העושה סוכה תחת גג הבית, או תחת אילן, או סוכה שתחת סוכה הרי זה תחת שני סככים ופסול. | ||
=== מדוע צריך לימוד לתחת הבית ותחת האילן === | |||
שאלו המפרשים, דבשלמא סוכה שתחת סוכה צריכה לימוד מפסוק, אבל מדוע סוכה שתחת האילן ושתחת הבית צריכים לימוד, והרי תחת האילן פסול משום מחובר, ואילו תחת הבית פסול משום תעשה ולא מן העשוי. | |||
ה'''בית חדש''' (תרכו א) כתב בשם ה'''רא"ם''' דזו ואין צריך לומר זו קתני. אבל הב"ח עצמו כתב לתרץ שסוכה שתחת הסוכה יש כאן שני סככים ופסולה, אבל שתחת הבית ותחת האילן יש רק סכך אחד והוא כשר, וכיון שאינו מסכך באילן עצמו אלא רק תחתיו וכן בבית, אם נוציא את האילן וגג הבית הרי סוכה כשרה, קמ"ל דגם זה בכלל 'בסכת', שבעינן תחת סכך אחד כשר ותו לא. | |||
=== באיזו סוכה מדברת המשנה === | |||
הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה. | הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה. | ||
<BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב). | <BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב). | ||
| שורה 38: | שורה 44: | ||
<BR/>והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום. וב'''רש"ש''' (ד"ה בשחבטן) כתב טעם אחר לדבר זה, לפי שסכך האילן הוא מחובר, ולכן חשיב ולא בטיל. מה שאין כן שחמתו מרובה, אף שמחובר הוא אינו חשוב ובטיל ברוב סכך כשר. | <BR/>והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום. וב'''רש"ש''' (ד"ה בשחבטן) כתב טעם אחר לדבר זה, לפי שסכך האילן הוא מחובר, ולכן חשיב ולא בטיל. מה שאין כן שחמתו מרובה, אף שמחובר הוא אינו חשוב ובטיל ברוב סכך כשר. | ||
כשיטה זו | כשיטה זו סוברים גם ה'''ראבי"ה''' (ב סןכה תריג) בשם ה'''ריב"א''', וכן היא גם דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב), וכן הביא ה'''מרדכי''' (סוכה א תשלד) בשם ה'''ר"ש מקוצי'''. | ||
והקשו על שיטה זו, שלהלן מובא במשנה ש[[המקרה סוכתו בשיפודין או בארוכות המטה]] ויש רווח ביניהן כמותן ומילאן בסכך כשר, הרי זו סוכה כשרה, ואם כן מוכח דלא בעינן רוב אלא בפלגו ופלגא סגי. <BR/> | והקשו על שיטה זו, שלהלן מובא במשנה ש[[המקרה סוכתו בשיפודין או בארוכות המטה]] ויש רווח ביניהן כמותן ומילאן בסכך כשר, הרי זו סוכה כשרה, ואם כן מוכח דלא בעינן רוב אלא בפלגו ופלגא סגי. <BR/> | ||
| שורה 62: | שורה 68: | ||
'''רש"י''' כתב (ט ב ד"ההא קמצטרף) שמועיל צל האילן להשלים את צל הסוכה, ומשמע מדבריו כדברי התוס' דאיירי באופן שאין צל הסוכה מספיק מצד עצמו להיות צילתה מרובה מחמתה, אלא רק בסיוע צל האילן. אבל אם צל הסוכה בפני עצמו מרובה על חמה שבה, כשרה. אמנם כתב ה'''ראבי"ה''' (ב סוכה תריג) שרש"י חזר בו מזה, שלהלן גבי סוגיית [[סוכה שתחת הסוכה]] כתב שאם סכך העליונה גבוה מעשרים אמה, פוסל הוא לסכך התחתונה אפילו צילתה של תחתונה מרובה מחמתה. וכן כתבו '''הגהות מיימוניות''' (סוכה ה ע) שרש"י חזר בו, וסובר הוא כשיטת הראבי"ה והריב"א. | '''רש"י''' כתב (ט ב ד"ההא קמצטרף) שמועיל צל האילן להשלים את צל הסוכה, ומשמע מדבריו כדברי התוס' דאיירי באופן שאין צל הסוכה מספיק מצד עצמו להיות צילתה מרובה מחמתה, אלא רק בסיוע צל האילן. אבל אם צל הסוכה בפני עצמו מרובה על חמה שבה, כשרה. אמנם כתב ה'''ראבי"ה''' (ב סוכה תריג) שרש"י חזר בו מזה, שלהלן גבי סוגיית [[סוכה שתחת הסוכה]] כתב שאם סכך העליונה גבוה מעשרים אמה, פוסל הוא לסכך התחתונה אפילו צילתה של תחתונה מרובה מחמתה. וכן כתבו '''הגהות מיימוניות''' (סוכה ה ע) שרש"י חזר בו, וסובר הוא כשיטת הראבי"ה והריב"א. | ||
אמנם ה'''טור''' (אורח חיים תרכו) | אמנם ה'''מרדכי''' (סוכה א תשלד) וה'''טור''' (אורח חיים תרכו) כתבו בדעת רש"י שסובר הוא כשיטת התוספות, שאם התחתונה צילתה מרובה בלא ענפי האילן כשרה, אם האילן חמתו מרובה מצילתו, ואפילו שמצל הוא על סכך הכשר. וכן משמע שהבין ה'''רא"ש''' (א יד) בדעתו. | ||
== שיטת רבנו חננאל == | |||
'''רבנו חננאל''' (ט ב) אחר שהביא המשנה והגמרא שהעמידה בצילתו מרובה מחמתו, כתב שאם חתך הנוף הנתון על גבי הסוכה כשרה. כלומר כך הוא מפרש 'שחבטן' שחתך את עלי האילן. וכן הדין בהדלה עליה את הגפן או הדלעת או הקיסום, שאם קצצן כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקצצן, ולא גזרינן קצצן אטו לא קצצן. | ב'''בית חדש''' (תרכו ב) כתב | ||
== שיטת רבנו חננאל, רי"ף ורמב"ם == | |||
'''רבנו חננאל''' (ט ב) אחר שהביא המשנה והגמרא שהעמידה בצילתו מרובה מחמתו, כתב שאם חתך הנוף הנתון על גבי הסוכה כשרה. כלומר כך הוא מפרש 'שחבטן' היינו שחתך את עלי האילן. וכן הדין בהדלה עליה את הגפן או הדלעת או הקיסום, שאם קצצן כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקצצן, ולא גזרינן קצצן אטו לא קצצן. | |||
ה'''רי"ף''' לא הביא גמרא זו כלל, רק העתיק המשנה כצורתה (ד ב). אמנם במשנה דהדלה עליה את הדלעת וכו' (ו א), כתב שאם היה סיכוך הרבה מהן היינו דווקא בשחבטן, שאם לא כן, מצטרף סכך הפסול עם סכך הכשר ופוסלו. | |||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (שופר סוכה ולולב ה יב) העתיק לשון המשנה, שהעושה תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית, ואם הדלה על הסוכה בדי אילן וסיכך על גבן ואחר כך קצץ הענפים, אם הסיכוך הרבה מהן כשרה, ואם לאו פסולה, אלא אם כן ניענע הענפים אחר קציצתן כדי שתהיה כשרה. | |||
== שלחן ערוך ונושאי כליו == | |||
ה'''שלחן ערוך''' (תרכו א) הביא שתי השיטות ב'יש אומרים'. | |||
<BR/>בתחילה הביא דעת התוספות והרא"ש שאם צל האילן מרובה מחמתו פסול בכל ענין, ואם חמתו מרובה מצילתו אז דווקא אם הוא משלים לצל הסוכה להיות צילתה מרובה, פסולה, וצריך להשפיל ענפי האילן ולערבם יחד עם הסכך הכשר באופן שלא יהיו ניכרים ויתבטלו ברוב סכך כשר, אבל אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן, אין האילן פוסלה. | |||
<BR/>לאחר מכן הביא מרן ב'יש אומרים' בתרא את דעת הר"ן והריטב"א והריב"א וסייעתם, שאף אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא צל האילן, אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה, אלא אם כן הענפים הם כנגד האוויר שבין הסכך הכשר. וברמ"א הוסיף דהוא הדין אם הם כנגד הסכך, אלא שאפילו ינטל סכך זה שתחת האילן, יש די בסכך הכשר להיות צילתה מרובה מחמתה, כשרה. וסיים מרן דבכל זה ליכא חילוק בין קדם האילן לסוכה או קדמה הסוכה לאילן. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||