9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←פירושי הראשונים לדלת אלמנה
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
<BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר. | <BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר. | ||
אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה). | אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה). | ||
<BR/>גם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (כא ד"ה אפילו)] סובר בדעת רש"י כמו שכתב הבית יוסף שאיירי בכל דלת, והוסיף שכם היא גם דעת התוספות (ד"ה דלת). | |||
===שלחן ערוך ואחרונים=== | ===שלחן ערוך ואחרונים=== | ||
| שורה 58: | שורה 59: | ||
===פירושי הראשונים לדלת אלמנה=== | ===פירושי הראשונים לדלת אלמנה=== | ||
'''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). וכן פירשו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לג ב) וה'''ריטב"א''' (קא א ד"ה מאי) וה'''תוספות רי"ד (קא א פסקים) וכתב שדרכם היה להכין דלתות משני קרשים ולחברם באומנות, ולכן כשהיא מקרש אחד אינו נראה כדלת. | '''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). וכן פירשו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לג ב) וה'''ריטב"א''' (קא א ד"ה מאי) וה'''תוספות רי"ד''' (קא א פסקים) וכתב שדרכם היה להכין דלתות משני קרשים ולחברם באומנות, ולכן כשהיא מקרש אחד אינו נראה כדלת. | ||
'''רבנו חננאל''' (קא א ד"ה ה"ד) פירש דחד שיפא שהוא מלוח אחד, והוסיף שיש גורסים 'שיכא' מלשון צמידים, ופירושו שאינה נצמדת משני צדדיה. ובפירוש 'גישמא' כתב רבנו חננאל שהוא בית קיבול של ציר כמלבן שיורד למטה ומשתקע בארץ. <br /> | '''רבנו חננאל''' (קא א ד"ה ה"ד) פירש דחד שיפא שהוא מלוח אחד, והוסיף שיש גורסים 'שיכא' מלשון צמידים, ופירושו שאינה נצמדת משני צדדיה. ובפירוש 'גישמא' כתב רבנו חננאל שהוא בית קיבול של ציר כמלבן שיורד למטה ומשתקע בארץ. <br /> | ||
| שורה 81: | שורה 82: | ||
כתב ה'''בית חדש''' (ה) לדייק מדברי התוס' (ד"ה דלת) שכל האיסור בדלת אלמנה הוא דווקא בשאין נכנסים ויוצאים בה תדיר, דומיא דמחצלת של קנים וכיו"ב לעיל. אבל דלת שמתמשים בה תדיר, אפילו לא היה לה ציר מעולם ואפילו מלוח אחד ואין לה איסקופה, נועלים בה. וב'''מגן אברהם''' (ח) הסכים לדברי הב"ח להקל. | כתב ה'''בית חדש''' (ה) לדייק מדברי התוס' (ד"ה דלת) שכל האיסור בדלת אלמנה הוא דווקא בשאין נכנסים ויוצאים בה תדיר, דומיא דמחצלת של קנים וכיו"ב לעיל. אבל דלת שמתמשים בה תדיר, אפילו לא היה לה ציר מעולם ואפילו מלוח אחד ואין לה איסקופה, נועלים בה. וב'''מגן אברהם''' (ח) הסכים לדברי הב"ח להקל. | ||
<BR/>אמנם ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (כא ד"ה אפילו)] מתבאר שתוס' כלל לא סבירא ליה לחלק בין דלת שנכנסים בה תדיר לדלת שנכנסים בה לפרקים, גם בסוגיה לעיל גבי דלת שבמוקצה. | |||
'''נגררת או אינה נגררת''' - | '''נגררת או אינה נגררת''' - | ||
| שורה 94: | שורה 96: | ||
ה'''שלחן ערוך''' כתב להלכה שדלת העשויה מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה אפילו יש לה ציר. וזהו כדברי הרי"ף והרא"ש בפירוש המילה 'גישמא', ופסק כשתי הלישנות לחומרא ודלא כרמב"ם. | ה'''שלחן ערוך''' כתב להלכה שדלת העשויה מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה אפילו יש לה ציר. וזהו כדברי הרי"ף והרא"ש בפירוש המילה 'גישמא', ופסק כשתי הלישנות לחומרא ודלא כרמב"ם. | ||
ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (ד"ה אפילו)] תמה על דברי השלחן ערוך, שפסק כדברי התוס' שאפילו יש לה ציר אסור, וזה אתיא לפי גירסת רש"י ותוס' שגורסים דלת אלמנה 'נגררת', אבל לגירסת הרי"ף שמדובר בדלת אינה נגררת ואינה קשורה (שהרי כתב שכשפותחים שומטין ועוקרין אותה), ודאי ציר אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי ציר אינו מועיל בדלת שאינה קשורה, כמבואר בסוגיה לעיל. | ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (כא ד"ה אפילו)] תמה על דברי השלחן ערוך, שפסק כדברי התוס' שאפילו יש לה ציר אסור, וזה אתיא לפי גירסת רש"י ותוס' שגורסים דלת אלמנה 'נגררת', אבל לגירסת הרי"ף שמדובר בדלת אינה נגררת ואינה קשורה (שהרי כתב שכשפותחים שומטין ועוקרין אותה), ודאי ציר אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי ציר אינו מועיל בדלת שאינה קשורה, כמבואר בסוגיה לעיל. | ||
לכן כתב הגר"א שהרי"ף לשיטתו אזיל, שדווקא ברחבה ומוקצה בעינן ציר לפי שאין נכנסים ויוצאים תדיר, אבל הכא מיירי במקום שנכנסים ויוצאים תדיר, ולכן אפילו אינה קשורה ואין לה ציר מותר, אם לא שהיא דלת אלמנה. וכתב שכן היא גם דעת הרמב"ם, שדווקא דלת אלמנה הכא אסור, ומדובר בכל פתח ולאו דווקא במוקצה. | |||
ה'''משנה ברורה''' כתב (ל) שהשלחן ערוך מדבר בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר, ואפילו הכי אסור. וזהו כדברי הרי"ף והרמב"ם, ודלא כהבית חדש. אמנם הסכים להלכה (לא) שבפתח כזה ניתן להקל שרק אם יש תרתי לריעותא, כלומר גם שהדלת מלוח אחד וגם שאין לה איסקופה התחתונה, רק אז אסור לנעול בה. וזה על פי המגן אברהם שהובא לעיל. | |||
ולכן כתב גם (לב) שאם הדלת קשורה ותלויה, אף שנגררת בארץ, מותר לנעול בה, מפני שמדובר בדלת שנכנסים ויוצאים בה תדיר, ולכן לא מיחזי כבונה כשקשור ותלוי, אפילו שהיא דלת אלמנה. אמנם ב'''שער הציון''' (כג) הוסיף שלפי מה שהסכים השולחן ערוך לגירסת התוס' שאיירי בנגררת, צריך לומר שמחמיר הוא יותר וסובר שאף אם הדלת קשורה, כיון שהיא נגררת, אסור לנעול בה אם אלמנה היא, דעל כל פנים מיחזי כבונה. | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||