9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←פירושי הראשונים לדלת אלמנה
| (12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
<BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר. | <BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר. | ||
אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה). | אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה). | ||
<BR/>גם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (כא ד"ה אפילו)] סובר בדעת רש"י כמו שכתב הבית יוסף שאיירי בכל דלת, והוסיף שכם היא גם דעת התוספות (ד"ה דלת). | |||
===שלחן ערוך ואחרונים=== | ===שלחן ערוך ואחרונים=== | ||
| שורה 53: | שורה 54: | ||
==דלת אלמנה== | ==דלת אלמנה== | ||
בהמשך ה'''גמרא''' (עירובין קא א) מובאת ברייתא בשם ר' חייא האומר שדלת אלמנה הנגררת אין נועלים בה בשבת. ובגמרא שם מובאים שני פירושים מהי דלת אלמנה. פירוש הראשון אומר שהיא דלת 'דחד שיפא', ופירוש שני אומר ש'לית לה גשמה'. | בהמשך ה'''גמרא''' (עירובין קא א) מובאת ברייתא בשם ר' חייא האומר שדלת אלמנה הנגררת אין נועלים בה בשבת. ובגמרא שם מובאים שני פירושים מהי דלת אלמנה. פירוש הראשון אומר שהיא דלת 'דחד שיפא', ופירוש שני אומר ש'לית לה גשמה'. | ||
וטעם האיסור כתב '''רש"י''' (ד"ה דחד) שהוא משום מיחזי כבונה, וכן כתבו שאר ראשונים, שכשנועל בדלת אלמנה (לפי הפירושים השונים כדלהלן) אינו נראה שהיא דלת אלא שהיא תוספת לקיר. | |||
ה'''רי"ף''' (לג ב) שהעתיק דברי הברייתא להלכה, גורס דלת אלמנה 'שאינה נגררת', אבל בהגהות חו"י במקום הגיה שצ"ל נגררת. אמנם ה'''מאירי''' (קא א ד"ה ודלת) קיים הגירסה שלפנינו ברי"ף שאיירי בדלת שאע"פ שאינה נגררת אין נועלים בה. ויתבאר להלן. | |||
===פירושי הראשונים לדלת אלמנה=== | ===פירושי הראשונים לדלת אלמנה=== | ||
'''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). וכן | '''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). וכן פירשו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לג ב) וה'''ריטב"א''' (קא א ד"ה מאי) וה'''תוספות רי"ד''' (קא א פסקים) וכתב שדרכם היה להכין דלתות משני קרשים ולחברם באומנות, ולכן כשהיא מקרש אחד אינו נראה כדלת. | ||
'''רבנו חננאל''' (קא א ד"ה ה"ד) פירש דחד שיפא שהוא מלוח אחד, והוסיף שיש גורסים 'שיכא' מלשון צמידים, ופירושו שאינה נצמדת משני צדדיה. ובפירוש 'גישמא' כתב רבנו חננאל שהוא בית קיבול של ציר כמלבן שיורד למטה ומשתקע בארץ. <br /> | |||
כפירוש זה כתב גם ה'''רי"ף''' (לג ב), 'דחד שיפא' הוא שיש לה לוח אחד, והסביר שזה בא מלשון 'שבב', שפ"א ובי"ת מתחלפות. ובפירוש הלישנא השניה בגמרא 'דלית לה גשמה', פירש הרי"ף 'גישתמא' שהיא אסקופה התחתונה של הדלת, שכיון שאין לה אסקופה, מורידים את הדלת לארץ, וכשרוצים לפתוח עוקרים אותה, ולכן אין נועלים בה בשבת. כהסבר הרי"ף העתיק גם ה'''רא"ש''' (י יג). כפירוש זה כתב גם ה'''מאירי''' (ד"ה ודלת) וביאר שהיות ואין לדלת משקוף למעלה ואיסקופה למטה להיות הדלת חובטת בו, אין שם דלת עליה. גם ב'''רמב"ם''' (שבת כו ט) כתוב שהאיסקופה מוכיחה שדלת זו היא כלי המוכן לנעילה, והוי כ[[נגר שיש בראשו קלוסטרא]] המוכיח עליו שהוא כלי המוכן לנעילה. | |||
יש להעיר שה'''רמב"ם''' (שבת כו ט) אמנם העתיק להלכה גמרא זו ופירש בה כפירוש הרי"ף, אך פסק להלכה כשתי הלישנות לקולא, כלומר שדלת שהיא מלוח אחד אינו אסור לנעול בה אלא אם כן אין לה איסקופה למטה, אך אם יש לה איסקופה למטה נועלים בה אף שהיא מלוח אחד. אמנם בדברי הרי"ף עצמו הדבר אינו מוכרע שהוא העתיק את שני הפירושים ולא פירש אם צריך את שני התנאים על מנת להתיר, או שכוונתו כהרמב"ם שבאחד מהם סגי. | |||
===היחס בין דלת אלמנה למחצלת של קנים=== | |||
הפוסקים דנו ביחס בין דברי הברייתא לגבי דלת אלמנה, לבין הסוגיה לעיל בענין מחצלת של קנים ודלת של מוקצה, האם מדובר באותו מקרה, ומה מתחדש בעצם בדין זה של דלת אלמנה. | |||
<BR/>בכמה נקודות דנו בענין זה: א. האם מדובר גם כאן בדלת שיש לה היכר ציר. ב. האם מדובר בדלת הנגררת או שאינה נגררת. ג. האם מדובר בדלת שנכנסים ויוצאים בה תדיר או רק לעיתים רחוקות כדלת שבמוקצה. | |||
'''יש לה או אין לה ציר''' - | |||
כתבו ה'''תוספות''' (קא א ד"ה דלת) שהסוגיה מדברת בדלת שיש לה ציר, כי הרי באין לה ציר כל דלת אסור לנעול בה, ולאו דווקא אלמנה כמבואר לעיל בסוגיה. כן הוא גם ב'''תוספות הרא"ש''' (ד"ה דלת), וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שדלת אלמנה אפילו יש לה ציר אין נועלים בה, וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (שיג ד). | |||
אבל ה'''רשב"א''' (קא א ד"ה דלת) תמה על זה, מי גרע מקנקן הנגרר שאמרו בברייתא שיש להם ציר ואע"פ שהן גבוהים נועלים בהם. אבל לאידך גיסא תמה גם על שיטת ה'''ראב"ד''' (דרוש מקור) שכתב שאיירי הכא באין להם ציר, מה שונה דלת זו משאר דלתות דבעינן היכר ציר.<br /> | |||
ה'''ריטב"א''' (קא א ד"ה תני) יישב קושיית הרשב"א, וכתב שקנקן ומחצלת אין חסרים ממלאכתן כלום ולכן אינו נראה כבונה, אבל דלת אלמנה זו שלא נגמרה מלאכתה, אינו נראה כפותח וסוגר בדלת אלא בדף בעלמא ומיחזי כבונה. וכעין זה כתב מדנפשיה ב'''טורי זהב''' (שיג ד) שאע"פ שבמחצלת של קנים מועיל היכר ציר, הכא לא מועיל מפני שאין לדלת זו צורת הפתח כשאר פתחים, ונראה כבונה וסותם במקום הפתוח, שכיון שהוא מלוח אחד טפי מיחזי כבונה, מה שאין כן במחצלת של קנים שאין רגילות לבנות בה, שם מועיל היכר ציר. | |||
בספר '''מרכבת המשנה''' (חעלמא) על הרמב"ם (שבת כו ט), כתב שהרמב"ם חולק על התוספות וסובר שאף באין לה ציר נועלים בה, שאם יש לה ציר הרי תורת כלי עליה ונועלים בה אפילו היא אלמנה. אלא הכא מיירי באין לה ציר, ובדלת שאינה נגררת (וכגירסת הרי"ף), וזהו הטעם שבעינן איסקופה מלמטה, שהיא לה לבסיס באופן שתפתח ותנעל כדרכה. אבל דלת העשויה משתי לוחות, נועלים בה אפילו אין לה ולא היה לה ציר מעולם. | |||
'''נכנסים ויוצאים בה תדיר''' - | |||
כתב ה'''בית חדש''' (ה) לדייק מדברי התוס' (ד"ה דלת) שכל האיסור בדלת אלמנה הוא דווקא בשאין נכנסים ויוצאים בה תדיר, דומיא דמחצלת של קנים וכיו"ב לעיל. אבל דלת שמתמשים בה תדיר, אפילו לא היה לה ציר מעולם ואפילו מלוח אחד ואין לה איסקופה, נועלים בה. וב'''מגן אברהם''' (ח) הסכים לדברי הב"ח להקל. | |||
<BR/>אמנם ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (כא ד"ה אפילו)] מתבאר שתוס' כלל לא סבירא ליה לחלק בין דלת שנכנסים בה תדיר לדלת שנכנסים בה לפרקים, גם בסוגיה לעיל גבי דלת שבמוקצה. | |||
'''נגררת או אינה נגררת''' - | |||
לפי הגירסה שלפנינו בגמרא מדובר בסוגיה בדלת אלמנה הנגררת. וכן היא גירסת ה'''תוספות''' (קא א ד"ה דלת) ורוב הראשונים. ולפי זה יש להשוותה לדלת שבמוקצה ומחצלת של קנים, שגם שם איירי בנגרר, וטפי מיחזי כבונה. | |||
<BR/>אמנם כבר הובא לעיל גירסת '''הרי"ף''' (לג ב), ושכן הסכים גם ה'''מאירי''' לגירסה זו, שגורס דלת אלמנה שאינה נגררת, וזה פחות מיחזי כבונה. ועל על פנים לפי זה אין להשוותה כלל לדלתות המדוברות בסוגיה לעיל, לפי שבהן יש חשש מיחזי כבונה משום שהן נגררות. | |||
לאור כל זה מתבאר שיש כאן שני פירושים שונים להסבר היחס בין דלת אלמנה לדלת שבמוקצה. <BR/> | |||
לפי שיטת התוס' וסייעתו, שפירשו שודאי מדובר בדלת שיש לה ציר, שהרי בין לה ציר כל דלת אין נועלים בה, מבואר שזו אותה סוגיה, אותה בעיה של מיחזי כבונה, משום שמדובר בדלת נגררת וכאן אפילו יש לה ציר אסור משום שהיא דלת אלמנה וטפי מיחזי כבונה. וכן מבואר מדברי הב"ח שהובא לעיל, שהסביר שכל הבעיה בדלת אלמנה היא רק אם אין נכנסים ויוצאים בה תדיר, שאם לא כן הרי מבואר בסוגיה לעיל שכל דלת שנכנסים ויוצאים בה תדיר, אין בה חשש מיחזי כבונה. | |||
<BR/>לעומת זאת דעת הרי"ף, וכן מבאר המרכבת המשנה גם בדעת הרמב"ם, היא שמדובר בדלת שאינה נגררת, ומצד זה אין חשש מיחזי כבונה, אלא שבגלל שהיא דלת אלמנה (לכל חד מן הפירושים כדאית ליה) יש חשש מיחזי כבונה אפילו שאינה נגררת. ולפי זה ענין הציר לא מעלה ולא מוריד, דהגם שיש היכר ציר, מ"מ כיון שאין דרך לנעול בדלת כזו, מיחזי כבונה. ולאור זאת ייתכן שלא מדובר דווקא בדלת שנכנסים ויוצאים בה לעיתים רחוקות, אלא בכל דלת, שכיון שהיא מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה. | |||
===שלחן ערוך ואחרונים=== | |||
ה'''שלחן ערוך''' כתב להלכה שדלת העשויה מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה אפילו יש לה ציר. וזהו כדברי הרי"ף והרא"ש בפירוש המילה 'גישמא', ופסק כשתי הלישנות לחומרא ודלא כרמב"ם. | |||
ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (כא ד"ה אפילו)] תמה על דברי השלחן ערוך, שפסק כדברי התוס' שאפילו יש לה ציר אסור, וזה אתיא לפי גירסת רש"י ותוס' שגורסים דלת אלמנה 'נגררת', אבל לגירסת הרי"ף שמדובר בדלת אינה נגררת ואינה קשורה (שהרי כתב שכשפותחים שומטין ועוקרין אותה), ודאי ציר אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי ציר אינו מועיל בדלת שאינה קשורה, כמבואר בסוגיה לעיל. | |||
לכן כתב הגר"א שהרי"ף לשיטתו אזיל, שדווקא ברחבה ומוקצה בעינן ציר לפי שאין נכנסים ויוצאים תדיר, אבל הכא מיירי במקום שנכנסים ויוצאים תדיר, ולכן אפילו אינה קשורה ואין לה ציר מותר, אם לא שהיא דלת אלמנה. וכתב שכן היא גם דעת הרמב"ם, שדווקא דלת אלמנה הכא אסור, ומדובר בכל פתח ולאו דווקא במוקצה. | |||
ה'''משנה ברורה''' כתב (ל) שהשלחן ערוך מדבר בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר, ואפילו הכי אסור. וזהו כדברי הרי"ף והרמב"ם, ודלא כהבית חדש. אמנם הסכים להלכה (לא) שבפתח כזה ניתן להקל שרק אם יש תרתי לריעותא, כלומר גם שהדלת מלוח אחד וגם שאין לה איסקופה התחתונה, רק אז אסור לנעול בה. וזה על פי המגן אברהם שהובא לעיל. | |||
ולכן כתב גם (לב) שאם הדלת קשורה ותלויה, אף שנגררת בארץ, מותר לנעול בה, מפני שמדובר בדלת שנכנסים ויוצאים בה תדיר, ולכן לא מיחזי כבונה כשקשור ותלוי, אפילו שהיא דלת אלמנה. אמנם ב'''שער הציון''' (כג) הוסיף שלפי מה שהסכים השולחן ערוך לגירסת התוס' שאיירי בנגררת, צריך לומר שמחמיר הוא יותר וסובר שאף אם הדלת קשורה, כיון שהיא נגררת, אסור לנעול בה אם אלמנה היא, דעל כל פנים מיחזי כבונה. | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||