9,780
עריכות
מ |
|||
(31 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה|סיבה=יש צורך בעריכה לשונית, סגנון וחלוקה לפסקאות}} | ||
{{מקורות||חולין קיא ב||מאכלות אסורות ט כג|יורה דעה צה א}} | |||
{{מקורות| | | |||
== מהו נותן טעם == | == מהו נותן טעם == | ||
שורה 73: | שורה 68: | ||
'''הרשב"א''' כתב שדגים שהתבשלו בסיר בשרי מותר לאוכלם עם חלב ולא חילק כלל בין בישול לצלייה, וכן לא חילקו '''הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, ר"ת, ר"י, הגהות אשרי''' וכך משמע '''לבי"ו''' בדעת רש"י. | '''הרשב"א''' כתב שדגים שהתבשלו בסיר בשרי מותר לאוכלם עם חלב ולא חילק כלל בין בישול לצלייה, וכן לא חילקו '''הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, ר"ת, ר"י, הגהות אשרי''' וכך משמע '''לבי"ו''' בדעת רש"י. | ||
וכתב '''הבי"ו''' שיוצא | וכתב '''הבי"ו''' שיוצא לפי דעתם אין הבדל בין עליה, בישול, צלייה בסיר בשרי והדגים מותרים בחלב. שאם היו מחלקים בין בישול לצלייה לא היו משאירים דבריהם סתומים. | ||
=== דעת הרמב"ם === | === דעת הרמב"ם === | ||
שורה 84: | שורה 79: | ||
== שיטת רבינו ירוחם == | == שיטת רבינו ירוחם == | ||
([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20269&st=&pgnum=282 | כתב ר' ירוחם ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20269&st=&pgnum=282 תולדות אדם וחוה נתיב טו חלק ה]) נ"ט בר נ"ט מותר רק בעלייה ואילו בבישול וצלייה צריך שלושה נטי"ם. | ||
לכן תבשיל שהתבשל בקדרה של בשר כיוון שאוכלים את כל התכולה יש רק שני נטי"ם, בשר- סיר- תבשיל, שאותו אין לאכול עם חלב. | |||
לעומת זאת אם בישלו ירקות בסיר חלבי כיוון שאוכלים רק את הירקות יש שלושה נותני טעם, חלב-סיר-מים-ירקות מותר לאכול את הירקות עם בשר.(ובתנאי שלא תיכננו לאוכלם עם חלב) | |||
והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה | והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה | ||
והקשה על שיטתו '''הבי"ו''', שלוש קושיות: | |||
א. לפי דבריו אין חידוש בדין נ"ט בר נ"ט, זהו הדין הפשוט שצריך להסיר עד היכן שקיבל את טעם האיסור ואין הבדל בין נ"ט אחד לשני נטי"ם. | |||
ב. על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסר בנ"ט בר נ"ט, הרי שאפשר להסיר עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב? | |||
ג. אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי קליפה, יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה צריך להסיר, וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'. | |||
== הפסיקה להלכה == | == הפסיקה להלכה == | ||
'''השו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90 יורה דעה צה, א]) פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בקדרה בשרית הנקיה מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח | '''השו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90 יורה דעה צה, א]) פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בקדרה בשרית הנקיה מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח, מדין נ"ט בר נ"ט. הבשר בקדרה, הקדרה בדגים והדגים עם חלב. | ||
אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב, אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה). | |||
'''הרמ"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%91 יורה דעה צה, ב]) פסק לכתחילה כדעת ריב"ן- עליה של דגים בכלי בשרי מותר לאוכלם עם חלב ואפילו שניהם רותחים, אך צליה ובישול אסורים. בדיעבד גם צלייה ובישול יהיו מותרים (כדעת רוב הראשונים). | '''הרמ"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%91 יורה דעה צה, ב]) פסק לכתחילה כדעת ריב"ן- עליה של דגים בכלי בשרי מותר לאוכלם עם חלב ואפילו שניהם רותחים, אך צליה ובישול אסורים. בדיעבד גם צלייה ובישול יהיו מותרים (כדעת רוב הראשונים). | ||
שורה 106: | שורה 108: | ||
ישנה מחלוקת ראשונים האם מותר לעשות נ"ט בר נ"ט לכתחילה. | |||
( | דעת '''הסמ"ק''' שנ"ט בר נ"ט אסור לכתחילה וסברתו שהגמ' נקטה לשון דיעבד (דגים שעלו בקערה) וכ"פ '''הגה"מ, רבינו ירוחם וספר התרומה אליבא דהרמ"א'''. | ||
''' | ודעת '''ספר התרומה אליבא דהבי"ו''' שנ"ט בר נ"ט מותר לכתחילה. | ||
''' | [[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|'''בבדק הבית''']] כתב רבי יוסף קארו שמותר לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, '''ובשולחן ערוך''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90| יורה דעה צה, א]) כתב בלשון דיעבד (היינו אם כבר בושל). | ||
ונחלקו האחרונים מה פסיקתו, האם מותר לתכנן זאת מראש או רק אם כבר התבשלו. | |||
'''הש"ך''' פסק כמשמע בשולחן ערוך שרק אם בושל. | |||
'''והרב עובדיה יוסף''' ([[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|יביע אומר ט,ד]]) כתב שאומנם בשו"ע משמע שלכתחילה אסור, אך מכיוון שבבדק הבית כתב להתיר. משמע שחזר בו ויש להתיר. | |||
אף למי שסובר שהשו"ע נכתב לאחר בדק הבית, היה לו לכתוב במפורש שחזר בו מבדק הבית, לכן מסתבר שהשו"ע מתיר לכתחילה והוא רק כתב את לשון הרמב"ם כדרכו במקומות רבים. | |||
'''והרמ"א''' כתב [[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|בדרכי משה]] שגם עליה של דגים בקערה (שאותם הוא מתיר עם חלב) זה רק אם עלו אבל לתכנן אסור. | |||
ובישול וצלייה מותר בדיעבד רק אם עירבב כבר עם החלב. | |||