הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ
(40 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}} {{סוגיה בבניה}}
{{עריכה|סיבה=יש צורך בעריכה לשונית, סגנון וחלוקה לפסקאות}}


הסוגיה עוסקת במקרה של נ"ט בר נ"ט ד''''היתרא''''- לדוגמא בשר שחוטה נתן טעם בכלי ואותו כלי נתן טעם במאכל היתר- באיזה מציאות אפשר לאכול את המאכל עם חלב (והוא הדין להפך). [[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|לעוד דוגמא]]
{{מקורות||חולין קיא ב||מאכלות אסורות ט כג|יורה דעה צה א}}
 
לסוגיות קרובות עיין- [[נ"ט בר נ"ט דאיסורא]], [[נ"ט בר נ"ט באוכלין]]
 
 
{{מקורות| |[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב]| |[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98_%D7%9B%D7%92 הלכות מאכלות אסורות פרק ט, כג]|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90 יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה, א]|}}


== מהו נותן טעם ==
== מהו נותן טעם ==
שורה 40: שורה 35:


'''ראיות לשיטתו'''
'''ראיות לשיטתו'''
'''ראיה 1:''' הגמרא בהמשך הסוגיא (קיב, א) אומרת סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, אסור לאכול את הצנון עם חלב. מסביר רש"י שלמרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף, הוא אסור (קיבל טעם חזק של בשר).
'''ראיה 1:''' הגמרא בהמשך הסוגיא (קיב, א) אומרת סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, אסור לאכול את הצנון עם חלב. מסביר רש"י שלמרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף, הוא אסור (קיבל טעם חזק של בשר).


שורה 72: שורה 68:
'''הרשב"א''' כתב שדגים שהתבשלו בסיר בשרי מותר לאוכלם עם חלב ולא חילק כלל בין בישול לצלייה, וכן לא חילקו '''הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, ר"ת, ר"י, הגהות אשרי''' וכך משמע '''לבי"ו''' בדעת רש"י.
'''הרשב"א''' כתב שדגים שהתבשלו בסיר בשרי מותר לאוכלם עם חלב ולא חילק כלל בין בישול לצלייה, וכן לא חילקו '''הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, ר"ת, ר"י, הגהות אשרי''' וכך משמע '''לבי"ו''' בדעת רש"י.


וכתב '''הבי"ו''' שיוצא פי דעתם אין הבדל בין עליה, בישול, צלייה בסיר בשרי והדגים מותרים בחלב. שאם היו מחלקים בין בישול לצלייה לא היו משאירים דבריהם סתומים.  
וכתב '''הבי"ו''' שיוצא לפי דעתם אין הבדל בין עליה, בישול, צלייה בסיר בשרי והדגים מותרים בחלב. שאם היו מחלקים בין בישול לצלייה לא היו משאירים דבריהם סתומים.  
=== דעת הרמב"ם ===
=== דעת הרמב"ם ===


שורה 83: שורה 79:
== שיטת רבינו ירוחם ==
== שיטת רבינו ירוחם ==


([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20269&st=&pgnum=282 כתב בתולדות אדם וחוה נתיב טו חלק ה]) תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח. ואם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה.
כתב ר' ירוחם ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20269&st=&pgnum=282 תולדות אדם וחוה נתיב טו חלק ה]) נ"ט בר נ"ט מותר רק בעלייה ואילו בבישול וצלייה צריך שלושה נטי"ם.
וירקות שבושלו בסיר חלבי בן יומו, בדיעבד יהיה מותר לאוכלם עם תבשיל בשרי. ('''''צריך להסביר את החילוק בין תבשיל לסיר הירקות''''')
 
לכן תבשיל שהתבשל בקדרה של בשר כיוון שאוכלים את כל התכולה יש רק שני נטי"ם, בשר- סיר- תבשיל, שאותו אין לאכול עם חלב.
 
לעומת זאת אם בישלו ירקות בסיר חלבי כיוון שאוכלים רק את הירקות יש שלושה נותני טעם, חלב-סיר-מים-ירקות מותר לאכול את הירקות עם בשר.(ובתנאי שלא תיכננו לאוכלם עם חלב)


והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה
והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה


ותמה עליו '''הבי"ו''', שלפי דבריו אין חידוש בדין נ"ט בר נ"ט, זהו הדין הפשוט שמסירים עד היכן שקיבל טעם ואין הבדל בין נ"ט אחד לשני נטי"ם.
והקשה על שיטתו '''הבי"ו''', שלוש קושיות:


ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסר בנ"ט בר נ"ט, הרי שאפשר להסיר עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב?
א. לפי דבריו אין חידוש בדין נ"ט בר נ"ט, זהו הדין הפשוט שצריך להסיר עד היכן שקיבל את טעם האיסור ואין הבדל בין נ"ט אחד לשני נטי"ם.


ועוד, אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי קליפה (נטילת מקום= כ-2 ס"מ), יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה צריך להסיר, (האם ההסרה כדי קליפה עוזרת) וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'.
ב. על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסר בנ"ט בר נ"ט, הרי שאפשר להסיר עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב?
 
ג. אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי קליפה, יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה צריך להסיר, וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'.


== הפסיקה להלכה ==
== הפסיקה להלכה ==


'''השו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90 יורה דעה צה, א]) פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בקדרה בשרית הנקיה מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח מכיוון שיש כאן נ"ט בר נ"ט. הבשר בקדרה, הקדרה בדגים ואת הדגים מותר לאכול עם חלב, אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה).
'''השו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90 יורה דעה צה, א]) פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בקדרה בשרית הנקיה מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח, מדין נ"ט בר נ"ט. הבשר בקדרה, הקדרה בדגים והדגים עם חלב.
 
אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב, אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה).


'''הרמ"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%91 יורה דעה צה, ב]) פסק לכתחילה כדעת ריב"ן- עליה של דגים בכלי בשרי מותר לאוכלם עם חלב ואפילו שניהם רותחים, אך צליה ובישול אסורים. בדיעבד גם צלייה ובישול יהיו מותרים (כדעת רוב הראשונים).
'''הרמ"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%91 יורה דעה צה, ב]) פסק לכתחילה כדעת ריב"ן- עליה של דגים בכלי בשרי מותר לאוכלם עם חלב ואפילו שניהם רותחים, אך צליה ובישול אסורים. בדיעבד גם צלייה ובישול יהיו מותרים (כדעת רוב הראשונים).
שורה 102: שורה 105:
ולאכול את הדגים בכלים חלביים מודה הרמ"א שמותר לכתחילה.
ולאכול את הדגים בכלים חלביים מודה הרמ"א שמותר לכתחילה.


== ש"ך ==
== יצירת נ"ט בר נ"ט לכתחילה ==
 
 
ישנה מחלוקת ראשונים האם מותר לעשות נ"ט בר נ"ט לכתחילה.
 
דעת '''הסמ"ק''' שנ"ט בר נ"ט אסור לכתחילה וסברתו שהגמ' נקטה לשון דיעבד (דגים שעלו בקערה) וכ"פ '''הגה"מ, רבינו ירוחם וספר התרומה אליבא דהרמ"א'''.
 
ודעת '''ספר התרומה אליבא דהבי"ו''' שנ"ט בר נ"ט מותר לכתחילה.
 
[[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|'''בבדק הבית''']] כתב רבי יוסף קארו שמותר לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, '''ובשולחן ערוך''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90| יורה דעה צה, א]) כתב בלשון דיעבד (היינו אם כבר בושל).


== הרב עובדיה יוסף זצ"ל ==
ונחלקו האחרונים מה פסיקתו, האם מותר לתכנן זאת מראש או רק אם כבר התבשלו.


([[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|יביע אומר ט,ד]])
'''הש"ך''' פסק כמשמע בשולחן ערוך שרק אם בושל.
נ"ט בר נ"ט מותר.


'''השאלה האם מותר נ"ט בר נ"ט לכתחילה?'''
'''והרב עובדיה יוסף''' ([[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|יביע אומר ט,ד]]) כתב שאומנם בשו"ע משמע שלכתחילה אסור, אך מכיוון שבבדק הבית כתב להתיר. משמע שחזר בו ויש להתיר.


יש מח' מה נכתב קודם, בדק הבית או השו"ע. ואפילו למא"ד שהשו"ע נכתב אחרון, מ"מ אם היה חוזר בו היה צריך לכתוב כן בשובצורה מפורשת, ולכן נראה שסובר שמותר לכת' אלא שהחליט לכתוב את לשון הגמ' כדרכו בהרבה מקומות לכתוב את לשון הרמב"ם, וסמך על מה שכתב [[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|בבדק הבית]].
אף למי שסובר שהשו"ע נכתב לאחר בדק הבית, היה לו לכתוב במפורש שחזר בו מבדק הבית, לכן מסתבר שהשומתיר לכתחילה והוא רק כתב את לשון הרמב"ם כדרכו במקומות רבים.


== לסיכום ==
'''והרמ"א''' כתב [[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|בדרכי משה]] שגם עליה של דגים בקערה (שאותם הוא מתיר עם חלב) זה רק אם עלו אבל לתכנן אסור.
ובישול וצלייה מותר בדיעבד רק אם עירבב כבר עם החלב.




תפריט ניווט