הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

{{תחרות כתיבה}} {{סוגיה בבניה}}

 

 

 

{{מקורות| |[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב]| |[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98_%D7%9B%D7%92 הלכות מאכלות אסורות פרק ט, כג]|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90 יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה, א]|}}

וכתב '''הבי"ו''' שיוצא פי דעתם אין הבדל בין עליה, בישול, צלייה בסיר בשרי והדגים מותרים בחלב. שאם היו מחלקים בין בישול לצלייה לא היו משאירים דבריהם סתומים.  

([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20269&st=&pgnum=282 כתב בתולדות אדם וחוה נתיב טו חלק ה]) תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח. ואם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה.

וירקות שבושלו בסיר חלבי בן יומו, בדיעבד יהיה מותר לאוכלם עם תבשיל בשרי. ('''''צריך להסביר את החילוק בין תבשיל לסיר הירקות''''')

ותמה עליו '''הבי"ו''', שלפי דבריו אין חידוש בדין נ"ט בר נ"ט, זהו הדין הפשוט שמסירים עד היכן שקיבל טעם ואין הבדל בין נ"ט אחד לשני נטי"ם.

ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסר בנ"ט בר נ"ט, הרי שאפשר להסיר עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב?

ועוד, אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי קליפה (נטילת מקום= כ-2 ס"מ), יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה צריך להסיר, (האם ההסרה כדי קליפה עוזרת) וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'.

'''השו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90 יורה דעה צה, א]) פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בקדרה בשרית הנקיה מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח מכיוון שיש כאן נ"ט בר נ"ט. הבשר בקדרה, הקדרה בדגים ואת הדגים מותר לאכול עם חלב, אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה).

== ש"ך ==

נ"ט בר נ"ט מותר.

'''השאלה האם מותר נ"ט בר נ"ט לכתחילה?'''

יש מח' מה נכתב קודם, בדק הבית או השו"ע. ואפילו למא"ד שהשו"ע נכתב אחרון, מ"מ אם היה חוזר בו היה צריך לכתוב כן בשו"ע בצורה מפורשת, ולכן נראה שסובר שמותר לכת' אלא שהחליט לכתוב את לשון הגמ' כדרכו בהרבה מקומות לכתוב את לשון הרמב"ם, וסמך על מה שכתב [[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|בבדק הבית]].