הבדלים בין גרסאות בדף "נוטל אדם את בנו"

נוספו 1,315 בתים ,  12:18, 3 באוגוסט 2016
אין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:


====שיטת הרמב"ן וסייעתו====
====שיטת הרמב"ן וסייעתו====
ה'''רמב"ן''' (ד"ה ומיהו) חלק על רש"י וכתב שכל שאין האב מטלטל בידיו את התינוק לא אסרינן, דלא גזרינן שמא נפל ואתי לאתויי אלא במקום שעושה האב מעשה בטלטול. וביאר את דבריו ה'''ר"ן''' (ד"ה דינר) שדווקא במקום שנתיר לו טלטול האסור, כלומר נטילת התינוק בידיים עם המוקצה, אף שהוי כמאן דנקיט ליה אבוה דמי, בזה יש לחשוש שאם יפול יבוא להגביהו ולכן אסור אף במקום געגועין, אבל במקום שלא התירו לו שום מוקצה, כאחיזת הבן בידו, לא גזרינן בזה שמא נפיל ואתי לאתויי. וכעין זה כתבו גם ה'''רשב"א''' וה'''ריטב"א'''.  
ה'''רמב"ן''' (ד"ה ומיהו) חלק על רש"י וכתב שכל שאין האב מטלטל בידיו את התינוק לא אסרינן, דלא גזרינן שמא נפל ואתי לאתויי אלא במקום שעושה האב מעשה בטלטול. וביאר את דבריו ה'''ר"ן''' (ד"ה דינר) שדווקא במקום שנתיר לו טלטול האסור, כלומר נטילת התינוק בידיים עם המוקצה, אף שהוי כמאן דנקיט ליה אבוה דמי, בזה יש לחשוש שאם יפול יבוא להגביהו ולכן אסור אף במקום געגועין, אבל במקום שלא התירו לו שום מוקצה, כאחיזת הבן בידו, לא גזרינן בזה שמא נפיל ואתי לאתויי.  
<BR/>כעין זה כתבו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה אי הכי) וה'''ריטב"א''' (ד"ה אי הכי), ותלו מחלוקת זו במחלוקת הראשונים דלעיל ב[[#טעם החילוק בין אבן לדינר|טעם החילוק בין אבן לדינר]].


גם מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת ) שלא הזכיר איסור באחיזת התינוק ביד, משמע שמסכים לדברי הרמב"ן.
מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) וה'''טור''' (אורח חיים שט) שלא הזכירו איסור באחיזת התינוק ביד, משמע שמסכימים לדברי הרמב"ן.


====הכרעת הפוסקים====
==הכרעת הפוסקים==
===השמטת הרי"ף והרא"ש===
ה'''רי"ף''' וה'''רא"ש''' השמיטו כל סוגיה זו של נטילת הבן עם אבן או דינר בידו.


הרי"ף והרא"ש השמיטו כל סוגיה זו
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שט א) העתיק להלכה את דברי המשנה והגמרא המתירה ליטול את בנו שיש לו געגועין עליו עם אבן שבידו, אבל לא דינר. ולענין אחיזה בידו כתב בסתם כדעת רש"י לאיסורא, ובדעת 'יש אומרים' העתיק כדברי הרמב"ן לקולא.
<BR/>לפי הכלל המקובל בדעת השולחן ערוך, סתם ויש אומרים הלכה כסתם, משמע שדעת מרן להחמיר בזה.
 
ה'''בית חדש''' (שט א) הכריע גם הוא לחומרא כדעת רש"י. אבל הרב '''אליה רבה''' (ב) מצדד לסמוך לקולא במקום חולי שהרמב"ן בתראה הוא, וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה וי"א) הביא שתי הדעות.
<BR/>וראה ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה וי"א) שבפשט הגמרא משמע כהרמב"ן.


[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:מוקצה]]