מתנות לאביונים

מקורות
משנה:	מגילה א ד
בבלי:	מגילה ז א-ב
רמב"ם:	מגילה וחנוכה ב טז
שולחן ערוך:	אורח חיים תרצד

גדרי ופרטי הלכות מצוות מתנות לאביונים, שחובה לתת ביום פורים.

מקור וגדר החיוב

כתוב במגילת אסתר (ט כב):

כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים:

ומהמשנה (מגילה א ד) מבואר שמתנות לאביונים צריך לתת באותו יום שבו קוראים את המגילה.

הגמרא (מגילה ז א) קובעת שגדר מתנות לאביונים הוא שני מתנות לשני בני אדם, כלומר לכל אביון מתנה אחת.

הרמב"ם (מגילה ב טז) פסק דין זה להלכה, שחובה לחלק לעניים ביום פורים, לא פחות משני עניים, מתנה אחת לכל עני. וכן פסק הטור (אורח חיים תרצד) והשלחן ערוך (א).