מצות ספירת העומר והחייבים בה

מתוך ויקיסוגיה
גרסה מ־22:18, 25 באפריל 2016 מאת א.א (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}} ==החיוב== ב'''גמרא''' (מנחות סה ב) מובאת בריי...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
בבלי:מנחות סה ב-סו א
רמב"ם:תמידין ומוספין ז כב-כה
שולחן ערוך:אורח חיים תפט

החיוב

בגמרא (מנחות סה ב) מובאת ברייתא הלומדת מן הפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת" שיש חיוב לספור ספירת העומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח. חיוב זה חל על כל אדם מישראל, שנאמר 'וספרתם לכם', וכן מבואר ברמב"ם (תמידין ומוספין ז כד). ובשלחן ערוך אינו מפורש, אך כן מתבאר מתוך דבריו (אורח חיים תפט א).

נשים ועבדים

הוסיף הרמב"ם וכתב שם שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר הכסף משנה לפי שזו מצוות עשה שהזמן גרמא. גם בזוהר (תצוה קפג א, אמור צז ב) מבואר שנשים לא תספורנה את העומר.
אבל הרב מגן אברהם (תפט א) כתב שכבר שוויהו עליהם חובה. ובפרי מגדים כתב שצ"ע בגדר זה שקיבלו עליהם חובה, אך מ"מ ודאי שאינן מוציאות את האנשים.
לעומ"ז הרב פרי חדש לא הזכיר מנהג הנשים לברך, וכן החיי אדם השמיט דברי המג"א אלו. והרב חיד"א בברכי יוסף (כב) הביא שמהר"ש שער אריה ומהר"י לינגו ערערו על הנשים הסופרות, אבל החיד"א עצמו הליץ על מנהגן שנוהגות כר"ת לברך על לולב ולכן גם בזה יכולות לספור.
ובמשנה ברורה (ג) כתב שכמדומה שבמדינות שלו לא נהגו הנשים לספור, והביא מספר שלחן שלמה שעל כל פנים לא תברכנה, מפני שודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות פירוש המילות.

גדר תמימות

נוסח הספירה

הברכה

זמן הספירה

מנחות סה: מנחות סו. תמידין ומוספין פרק ז אורח חיים סימן תפט