הבדלים בין גרסאות בדף "מצות ספירת העומר והחייבים בה"
(דף חדש: {{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}} ==החיוב== ב'''גמרא''' (מנחות סה ב) מובאת בריי...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}} | {{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}} | ||
==החיוב== | ==החיוב== | ||
===מדאורייתא או מדרבנן=== | |||
ה'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כד) כתב שמצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, ומשמע מדבריו שאף בזמן שאין בית המקדש קיים, יש חיוב מן התורה לספור ספירת העומר. | |||
<BR/>אבל ב'''תוספות''' (מנחות סו א ד"ה דלית) מבואר שאינו אלא מדרבנן. וכן הוא ב'''רא"ש''' (פסחים י מ). וכתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף פסחים כח א) שכן מסכימים רוב המפרשים שבזמן הזה שאין הבאה ולא קרבן, אין חיוב לספור אלא מדרבנן זכר למקדש. | |||
===החייבים בספירה=== | |||
ב'''גמרא''' (מנחות סה ב) מובאת ברייתא הלומדת מן הפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת" שיש חיוב לספור ספירת העומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח. חיוב זה חל על כל אדם מישראל, שנאמר 'וספרתם לכם', וכן מבואר ב'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כד). וב'''שלחן ערוך''' אינו מפורש, אך כן מתבאר מתוך דבריו (אורח חיים תפט א). | ב'''גמרא''' (מנחות סה ב) מובאת ברייתא הלומדת מן הפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת" שיש חיוב לספור ספירת העומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח. חיוב זה חל על כל אדם מישראל, שנאמר 'וספרתם לכם', וכן מבואר ב'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כד). וב'''שלחן ערוך''' אינו מפורש, אך כן מתבאר מתוך דבריו (אורח חיים תפט א). | ||
הוסיף ה'''רמב"ם''' וכתב שם שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר ה'''כסף משנה''' לפי שזו מצוות עשה שהזמן גרמא. גם ב'''זוהר''' (תצוה קפג א, אמור צז ב) מבואר שנשים לא תספורנה את העומר. | הוסיף ה'''רמב"ם''' וכתב שם שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר ה'''כסף משנה''' לפי שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמא]]. גם ב'''זוהר''' (תצוה קפג א, אמור צז ב) מבואר שנשים לא תספורנה את העומר. | ||
<BR/>אבל הרב '''מגן אברהם''' (תפט א) כתב שכבר שוויהו עליהם חובה. וב'''פרי מגדים''' כתב שצ"ע בגדר זה שקיבלו עליהם חובה, אך מ"מ ודאי שאינן מוציאות את האנשים. | <BR/>אבל הרב '''מגן אברהם''' (תפט א) כתב שכבר שוויהו עליהם חובה. וב'''פרי מגדים''' כתב שצ"ע בגדר זה שקיבלו עליהם חובה, אך מ"מ ודאי שאינן מוציאות את האנשים. | ||
<BR/>לעומ"ז הרב '''פרי חדש''' לא הזכיר מנהג הנשים לברך, וכן ה'''חיי אדם''' השמיט דברי המג"א אלו. והרב חיד"א ב'''ברכי יוסף''' (כב) הביא ש'''מהר"ש שער אריה''' ו'''מהר"י לינגו''' ערערו על הנשים הסופרות, אבל החיד"א עצמו הליץ על מנהגן שנוהגות כר"ת [[לברך על לולב]] ולכן גם בזה יכולות לספור. | <BR/>לעומ"ז הרב '''פרי חדש''' לא הזכיר מנהג הנשים לברך, וכן ה'''חיי אדם''' השמיט דברי המג"א אלו. והרב חיד"א ב'''ברכי יוסף''' (כב) הביא ש'''מהר"ש שער אריה''' ו'''מהר"י לינגו''' ערערו על הנשים הסופרות, אבל החיד"א עצמו הליץ על מנהגן שנוהגות כר"ת [[לברך על לולב]] ולכן גם בזה יכולות לספור. | ||
<BR/>וב'''משנה ברורה''' (ג) כתב שכמדומה שבמדינות שלו לא נהגו הנשים לספור, והביא מספר '''שלחן שלמה''' שעל כל פנים לא תברכנה, מפני שודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות פירוש המילות. | <BR/>וב'''משנה ברורה''' (ג) כתב שכמדומה שבמדינות שלו לא נהגו הנשים לספור, והביא מספר '''שלחן שלמה''' שעל כל פנים לא תברכנה, מפני שודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות פירוש המילות. | ||
==זמן הספירה== | |||
ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) אומרת ש[[קצירת העומר]] וספירת העומר הן בלילה, ו'[[הבאת העומר]] ביום. | |||
<BR/>וב'''משנה''' (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (תפט א). | |||
==גדר תמימות== | ==גדר תמימות== | ||
==נוסח הספירה== | ==נוסח הספירה== | ||
==הברכה== | ==הברכה== | ||
[[קטגוריה:ספירת העומר]] | [[קטגוריה:ספירת העומר]] | ||
[[מנחות סה:]] | [[קטגוריה:מנחות סה:]] | ||
[[מנחות סו.]] | [[קטגוריה:מנחות סו.]] | ||
[[תמידין ומוספין פרק ז]] | [[קטגוריה:תמידין ומוספין פרק ז]] | ||
[[אורח חיים סימן תפט]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן תפט]] | ||
גרסה מ־22:39, 25 באפריל 2016
| בבלי: | מנחות סה ב-סו א |
| רמב"ם: | תמידין ומוספין ז כב-כה |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תפט |
החיוב
מדאורייתא או מדרבנן
הרמב"ם (תמידין ומוספין ז כד) כתב שמצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, ומשמע מדבריו שאף בזמן שאין בית המקדש קיים, יש חיוב מן התורה לספור ספירת העומר.
אבל בתוספות (מנחות סו א ד"ה דלית) מבואר שאינו אלא מדרבנן. וכן הוא ברא"ש (פסחים י מ). וכתב הר"ן (בדפי הרי"ף פסחים כח א) שכן מסכימים רוב המפרשים שבזמן הזה שאין הבאה ולא קרבן, אין חיוב לספור אלא מדרבנן זכר למקדש.
החייבים בספירה
בגמרא (מנחות סה ב) מובאת ברייתא הלומדת מן הפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת" שיש חיוב לספור ספירת העומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח. חיוב זה חל על כל אדם מישראל, שנאמר 'וספרתם לכם', וכן מבואר ברמב"ם (תמידין ומוספין ז כד). ובשלחן ערוך אינו מפורש, אך כן מתבאר מתוך דבריו (אורח חיים תפט א).
הוסיף הרמב"ם וכתב שם שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר הכסף משנה לפי שזו מצוות עשה שהזמן גרמא. גם בזוהר (תצוה קפג א, אמור צז ב) מבואר שנשים לא תספורנה את העומר.
אבל הרב מגן אברהם (תפט א) כתב שכבר שוויהו עליהם חובה. ובפרי מגדים כתב שצ"ע בגדר זה שקיבלו עליהם חובה, אך מ"מ ודאי שאינן מוציאות את האנשים.
לעומ"ז הרב פרי חדש לא הזכיר מנהג הנשים לברך, וכן החיי אדם השמיט דברי המג"א אלו. והרב חיד"א בברכי יוסף (כב) הביא שמהר"ש שער אריה ומהר"י לינגו ערערו על הנשים הסופרות, אבל החיד"א עצמו הליץ על מנהגן שנוהגות כר"ת לברך על לולב ולכן גם בזה יכולות לספור.
ובמשנה ברורה (ג) כתב שכמדומה שבמדינות שלו לא נהגו הנשים לספור, והביא מספר שלחן שלמה שעל כל פנים לא תברכנה, מפני שודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות פירוש המילות.
זמן הספירה
הברייתא (מנחות סו א, מגילה כא א) אומרת שקצירת העומר וספירת העומר הן בלילה, ו'הבאת העומר ביום.
ובמשנה (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק השלחן ערוך (תפט א).