הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 37: | שורה 37: | ||
=== פירוש 'פרקדן' === | === פירוש 'פרקדן' === | ||
'''רש"י''' (ד"ה פרקדן) מפרש שפרקדן זו שכיבה על גבו כשפניו למעלה. משמע שדווקא באופן זה אסור לקרוא. ובמסכת נדה ביאר (יד א ד"ה אפרקיד) הטעם, שגנות הוא לפי שפעמים יתקשה האיבר תוך שנתו ויגלה, ועוד שידיו מונחות לו על איברו ויתחמם. | '''רש"י''' (ד"ה פרקדן) מפרש שפרקדן זו שכיבה על גבו כשפניו למעלה. משמע שדווקא באופן זה אסור לקרוא. ובמסכת נדה ביאר (יד א ד"ה אפרקיד) הטעם, שגנות הוא לפי שפעמים יתקשה האיבר תוך שנתו ויגלה, ועוד שידיו מונחות לו על איברו ויתחמם. | ||
<BR/>כדברי רש"י שפרקדן הוא על הגב, פירשו ה'''רי"ד''' בפסקים וה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה פרקדן) ו'''תלמידי רבנו יונה''' (ז ב), וכתבו שפירוש המילה 'פרקדן' - פוריא כלפי קדל, כלומר המיטה כלפי העורף. ובתר"י כתבו פירוש נוסף מלשון 'פורי הקדקד' כלומר ששוכב על קדקדו. וכן כתבו הערוך וספר האשכול [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם '''רב האי גאון'''. | <BR/>כדברי רש"י שפרקדן הוא על הגב, פירשו ה'''רי"ד''' בפסקים וה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה פרקדן) ו'''תלמידי רבנו יונה''' (ז ב), וכתבו שפירוש המילה 'פרקדן' - פוריא כלפי קדל, כלומר המיטה כלפי העורף. ובתר"י כתבו פירוש נוסף מלשון 'פורי הקדקד' כלומר ששוכב על קדקדו. וכן כתבו הערוך וספר האשכול [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם '''רב האי גאון''', וכן הוא ב'''תוספות''' (נדה יד א ד"ה אפרקיד). | ||
<BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) מבואר שגם בשכיבה על הבטן כשפניו טוחות בקרקע אסור לקרוא, ואינו מותר אלא מוטה על צידו, וכן פירשו ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה פרקדן) וה'''מאירי''' (יד ב ד"ה פרקדן). וכן הביא ה'''ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם רבותיו, ופירש הטעם משום שנראה כמשמש מטתו, וכן שמא יבוא לידי הרהור וחימום. | <BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) מבואר שגם בשכיבה על הבטן כשפניו טוחות בקרקע אסור לקרוא, ואינו מותר אלא מוטה על צידו, וכן פירשו ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה פרקדן) וה'''מאירי''' (יד ב ד"ה פרקדן). וכן הביא ה'''ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=202&hilite= (לז ב)] בשם רבותיו, ופירש הטעם משום שנראה כמשמש מטתו, וכן שמא יבוא לידי הרהור וחימום. | ||
<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו. | <BR/>ה'''טור''' (אורח חיים סג) כתב בסתם כפירוש רש"י ונראה שסובר כן, אך מיד בסמוך הביא גם פירוש הרמב"ם ולא חלק עליו. וב'''שלחן ערוך''' (סג א) החמיר כדברי הרמב"ם שאין לקרוא אף כששוכב על בטנו. | ||