9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מכה בפטיש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
* הנוטל ראשי החוטים התלויים ביריעה אחר שקשרו החוטים, הוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש, ובתנאי שמקפיד עליהם. | * הנוטל ראשי החוטים התלויים ביריעה אחר שקשרו החוטים, הוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש, ובתנאי שמקפיד עליהם. | ||
=== המשנה בפרק הבונה === | |||
מסתת, עושה נקב בלול של תרנגולים, מעייל שופתא בקופינא דמרא (תוחב יתד בתוך הנקב של כלי ברזל להדקו שלא יצא). | בפרק הבונה מזכירה ה'''משנה''' (שבת יב א) שוב שהמכה בפטיש חייב, אך שם זה מובא כחלק מכמה פעולות של בניין (בונה, מסתת, מכה בפטיש, קודח), ולכאורה לא בהקשר של גמר מלאכה. | ||
<BR/> | <BR/>אמנם שם ב'''גמרא''' (שבת קב ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי שלוש פעולות אסורות, שבשלשתן רב סובר שחייב בהם משום בונה ואילו שמואל סובר שחייב משום מכה בפטיש. | ||
מסתת, עושה נקב בלול של תרנגולים, מעייל שופתא בקופינא דמרא (תוחב יתד בתוך הנקב של כלי ברזל להדקו שלא יצא), ושלשתן הן פעולות שיש בהם גם גמר מלאכה. | |||
באמת '''רש"י''' על המשנה (קב ב ד"ה המכה בפטיש) מחייב בזה משום גמר מלאכה, שכתב שכאשר אדם חוצב אבן מן ההר ומבדילה קצת, לבסוף מכה בפטיש מכה גדולה להפרידה מן ההר והיא מתפרקת ונופלת, זהו גמר מלאכה של חוצבי אבן, וחייב משום מכה בפטיש, וכל הגומר בשבת מלאכה '''תולדת''' מכה בפטיש הוא. כן פירש גם ה'''מאירי''' (קב ב ד"ה והמכה), והוסיף שאף שהוא כעין בונה, הוא '''אב''' מלאכה בפני עצמו, וכן כל שהוא גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש ותולדה שלו. | |||
<BR/>'''תוספות''' במקום (קב ב ד"ה מכה בפטיש) הקשו על רש"י, שהרי במשכן לא היה בנין אבנים, ואם כן היה לו לתנא להשמיענו גמר מלאכה בכלים, דהוה במשכן. לכן ביאר ר"י שהמכה בפטיש המדובר במשנה, הוא המכוש האחרון שמכה על הכלי בשעת גמר מלאכה כשגומר לעשותו. כלומר התוספות מסבירים שהמכה בפטיש הכא הוא לא קשור למלאכת בנין, אלא זהו אב מלאכה בפני עצמו. | |||
<BR/>על שיטת התוס' קשה, מדוע ראתה המשנה להזכיר כאן מלאכת מכה בפטיש, בין המלאכות של הבנין, בין המסתת לקודח, ומה עניינו לכאן, והרי זוהי מלאכה שיכולה להיות בהרבה פעולות שונות. | |||
=== דעת רבן שמעון בן גמליאל === | === דעת רבן שמעון בן גמליאל === | ||
בהמשך ה'''משנה''' שם (שבת יב א) מובאת דעת רבן שמעון בן גמליאל, שהמכה בפטיש על הסדן בשעת מלאכה, גם כן חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה<ref> יש גירסאות 'בשעת גמר מלאכה' וכן הוא ברי"ף.</ref>, ומפרש רש"י שאע"פ שאינו מכה על הפעולה עצמה אלא על הסדן, חייב משום שמתקן. אמנם לא מפורש בדברי רשב"ג שהחיוב הוא משום מכה בפטיש. | |||
<BR/>וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר בדעת רשב"ג, שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן שמכים על הסדן בשעת מלאכה, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. וכן פירש המאירי. וה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (יב א) פירש שהנפחים היו מכים על הברזל כמה הכאות, ואחר כך הכאה או שתים על הסדן וכאילו אותן הכאות שעל הסדן מתקנות את ההכאות על הברזל. | <BR/>וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר בדעת רשב"ג, שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן שמכים על הסדן בשעת מלאכה, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. וכן פירש המאירי. וה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (יב א) פירש שהנפחים היו מכים על הברזל כמה הכאות, ואחר כך הכאה או שתים על הסדן וכאילו אותן הכאות שעל הסדן מתקנות את ההכאות על הברזל. | ||
== המקורות בתלמוד הירושלמי == | == המקורות בתלמוד הירושלמי == | ||
איתא ב'''ירושלמי''' (שבת ב ז) שרבי יוחנן וריש לקיש למדו פרק 'כלל גדול' בשבת במשך שלוש שנים וחצי. מצאו תולדות לכל אב ואב<ref>ולפי קרבן העדה שם, מצאו ל"ט תולדות לכל אב ואב.</ref>, ותולדה שלא מצאו לה אב, חיובה משום מכה בפטיש. ומבאר ה'''פני משה'' שכיון שלא יכלו למצוא לתולדה זו אב משום שאינה מלאכה ממש, חיובוה משום גמר מלאכה. | איתא ב'''ירושלמי''' (שבת ב ז) שרבי יוחנן וריש לקיש למדו פרק 'כלל גדול' בשבת במשך שלוש שנים וחצי. מצאו תולדות לכל אב ואב<ref>ולפי קרבן העדה שם, מצאו ל"ט תולדות לכל אב ואב.</ref>, ותולדה שלא מצאו לה אב, חיובה משום מכה בפטיש. ומבאר ה'''פני משה''' שכיון שלא יכלו למצוא לתולדה זו אב משום שאינה מלאכה ממש, חיובוה משום גמר מלאכה. | ||
ושם בהמשך מובאים כמה וכמה מלאכות מתמשכות, שהגומרם מתחייב גם משום מכה בפטיש: | ושם בהמשך מובאים כמה וכמה מלאכות מתמשכות, שהגומרם מתחייב גם משום מכה בפטיש: | ||
| שורה 35: | שורה 40: | ||
== הגדרת המלאכה == | == הגדרת המלאכה == | ||
בגמרא (עה ב) מבואר שהגדרת מלאכת מכה בפטיש היא עשיית פעולה שגומרת את המלאכה. | |||
===שיטת רש"י === | |||
<BR/> | '''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) כותב שהמכה בפטיש הא גמר כל מלאכה, שכן האומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה. | ||
<BR/>ב'''רמב"ן''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) הקשה על זה, שהרי אין פה גמר מלאכה אלא אימון ידיו של האומן ולאו מלאכה הוא, והוסיף שכן איתא בריש פרק הבונה. וכוונתו מבוארת ב'''ר"ן''' (חידושים עג א ד"ה והמכה, בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) ששם משמע שזהו דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה, אבל אין זו אלא הוספה על דברי תנא קמא שמחייב משום משום מכה בפטיש. הרי שלדעת תנא קמא מכה בפטיש אינו הכאה בסדן. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (עג ב ד"ה המכה). | |||
=== שיטת שאר ראשונים === | |||
לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. | |||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש. | <BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (עג ב ד"ה הכותב) הביא כפירוש הרמב"ם ורוב הראשונים בפירושו הראשון, אך הביא גם בשם יש מפרשים את דעת רש"י. | |||
=== מחלוקת רש"י ותוספות === | === מחלוקת רש"י ותוספות === | ||
בהגדרת מלאכת מכה בפטיש מצאנו 3 שיטות מרכזיות: | בהגדרת מלאכת מכה בפטיש מצאנו 3 שיטות מרכזיות: | ||
| שורה 63: | שורה 72: | ||
| | ||
== שתי הערות לכו"ע == | == שתי הערות לכו"ע == | ||