9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מכה בפטיש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (17 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב}} | {{לשכתב}} | ||
== | {{מקורות|שבת ז ב, יב א|שבת עה ב, קב ב - קג א|ירושלמי ז ב||}} | ||
ה'''משנה''' (שבת ז ב) אומרת שאחת מל"ט המלאכות האסורות מהתורה בשבת היא 'מכה בפטיש'. | גדרי מלאכת מכה בפטיש האסורה, והמקרים האסורים בשבת משום מלאכה זו. | ||
== המקורות בתלמוד הבבלי == | |||
ה'''משנה''' (שבת ז ב) אומרת שאחת מל"ט המלאכות האסורות מהתורה בשבת היא 'מכה בפטיש'. אמנם אין הכוונה כפשוטו הכאה בפטיש גרידא, אלא כפי שה'''גמרא''' (שבת עה ב) מגדירה שכל דבר שיש בו גמר מלאכה, חייב משום מכה בפטיש. ולהלן יתבאר. | |||
=== המקרים השונים בגמרא === | |||
הגמרא (עה ב) מביאה כמה דוגמאות למלאכת מכה בפטיש: | |||
* המסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש. ופירש '''רש"י''' (ד"ה מסתת) שאחר שנעקרה האבן מן ההר ונחצבה הוא מסתת אותה להחליקה. | * המסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש. ופירש '''רש"י''' (ד"ה מסתת) שאחר שנעקרה האבן מן ההר ונחצבה הוא מסתת אותה להחליקה. | ||
* הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש. | * הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש. | ||
* הנוטל ראשי החוטים התלויים ביריעה אחר שקשרו החוטים, הוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש, ובתנאי שמקפיד עליהם. | * הנוטל ראשי החוטים התלויים ביריעה אחר שקשרו החוטים, הוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש, ובתנאי שמקפיד עליהם. | ||
=== המשנה בפרק הבונה === | |||
מסתת, עושה נקב בלול של תרנגולים, מעייל שופתא בקופינא דמרא (תוחב יתד בתוך הנקב של כלי ברזל להדקו שלא יצא). | בפרק הבונה מזכירה ה'''משנה''' (שבת יב א) שוב שהמכה בפטיש חייב, אך שם זה מובא כחלק מכמה פעולות של בניין (בונה, מסתת, מכה בפטיש, קודח), ולכאורה לא בהקשר של גמר מלאכה. | ||
<BR/> | <BR/>אמנם שם ב'''גמרא''' (שבת קב ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי שלוש פעולות אסורות, שבשלשתן רב סובר שחייב בהם משום בונה ואילו שמואל סובר שחייב משום מכה בפטיש. | ||
מסתת, עושה נקב בלול של תרנגולים, מעייל שופתא בקופינא דמרא (תוחב יתד בתוך הנקב של כלי ברזל להדקו שלא יצא), ושלשתן הן פעולות שיש בהם גם גמר מלאכה. | |||
באמת '''רש"י''' על המשנה (קב ב ד"ה המכה בפטיש) מחייב בזה משום גמר מלאכה, שכתב שכאשר אדם חוצב אבן מן ההר ומבדילה קצת, לבסוף מכה בפטיש מכה גדולה להפרידה מן ההר והיא מתפרקת ונופלת, זהו גמר מלאכה של חוצבי אבן, וחייב משום מכה בפטיש, וכל הגומר בשבת מלאכה '''תולדת''' מכה בפטיש הוא. כן פירש גם ה'''מאירי''' (קב ב ד"ה והמכה), והוסיף שאף שהוא כעין בונה, הוא '''אב''' מלאכה בפני עצמו, וכן כל שהוא גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש ותולדה שלו. | |||
<BR/>'''תוספות''' במקום (קב ב ד"ה מכה בפטיש) הקשו על רש"י, שהרי במשכן לא היה בנין אבנים, ואם כן היה לו לתנא להשמיענו גמר מלאכה בכלים, דהוה במשכן. לכן ביאר ר"י שהמכה בפטיש המדובר במשנה, הוא המכוש האחרון שמכה על הכלי בשעת גמר מלאכה כשגומר לעשותו. כלומר התוספות מסבירים שהמכה בפטיש הכא הוא לא קשור למלאכת בנין, אלא זהו אב מלאכה בפני עצמו. | |||
<BR/>על שיטת התוס' קשה, מדוע ראתה המשנה להזכיר כאן מלאכת מכה בפטיש, בין המלאכות של הבנין, בין המסתת לקודח, ומה עניינו לכאן, והרי זוהי מלאכה שיכולה להיות בהרבה פעולות שונות. | |||
=== דעת רבן שמעון בן גמליאל === | |||
בהמשך ה'''משנה''' שם (שבת יב א) מובאת דעת רבן שמעון בן גמליאל, שהמכה בפטיש על הסדן בשעת מלאכה, גם כן חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה<ref> יש גירסאות 'בשעת גמר מלאכה' וכן הוא ברי"ף.</ref>, ומפרש רש"י שאע"פ שאינו מכה על הפעולה עצמה אלא על הסדן, חייב משום שמתקן. אמנם לא מפורש בדברי רשב"ג שהחיוב הוא משום מכה בפטיש. | |||
<BR/>וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר בדעת רשב"ג, שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן שמכים על הסדן בשעת מלאכה, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. וכן פירש המאירי. וה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (יב א) פירש שהנפחים היו מכים על הברזל כמה הכאות, ואחר כך הכאה או שתים על הסדן וכאילו אותן הכאות שעל הסדן מתקנות את ההכאות על הברזל. | |||
== המקורות בתלמוד הירושלמי == | |||
איתא ב'''ירושלמי''' (שבת ב ז) שרבי יוחנן וריש לקיש למדו פרק 'כלל גדול' בשבת במשך שלוש שנים וחצי. מצאו תולדות לכל אב ואב<ref>ולפי קרבן העדה שם, מצאו ל"ט תולדות לכל אב ואב.</ref>, ותולדה שלא מצאו לה אב, חיובה משום מכה בפטיש. ומבאר ה'''פני משה''' שכיון שלא יכלו למצוא לתולדה זו אב משום שאינה מלאכה ממש, חיובוה משום גמר מלאכה. | |||
ושם בהמשך מובאים כמה וכמה מלאכות מתמשכות, שהגומרם מתחייב גם משום מכה בפטיש: | |||
* הקוצץ קורת שקמה חייב משום זורע ומשום קוצר, המוחקה חייב משום מכה בפטיש. וב'''קרבן העדה''' מבאר שכיון שהוא ממחק את הקורה בקציצתו, יש כאן גם משום גמר מלאכה. | |||
* אשה מערבבת החיטים אנה ואנה חייבת משום מרקד, מפרכת בראשם להסיר הקליפות חייבת משום דש, משברת הצדדין ליטול מה שבתוך הקליפות חייבת משום בורר, משפה אותם זו בזו משום טוחן, מניפה אותם חייבת משום זורה, גמרה מלאכתה חייבת משום מכה בפטיש. | |||
* המכה על הפשתן חייב דש, ובמערוכה משום טוחן, באספטיתא משום זורה, בכף משום בורר, מחלקן זה מזה משום מנפץ, תולש משום מחתך, גמר מלאכתו משום מכה בפטיש. | |||
* המפרר ראש השום חייב משום דש, נוטלו מתוך הקליפות משום בורר, שוחק במדוכה משום טוחן, נותנו במשקה משום לש, גמר מלאכתו משום מכה בפטיש. | |||
* הגורר קליפת הסיקורא (לפני משה - אבן הצבע. לקרבן העדה - הרך שסביב קליפת האילנות), חייב משום בורר, כותתו חייב משום דש, שוחקו במדוכה משום טוחן, נותנו במשקה משום לש, משקעו בבנין משום בונה, חותך מה שנותר בגומה חייב משום מחתך, גמר מלאכתו משום מכה בפטיש. | |||
* הצר צורה (ציור) חייב משום כותב, בא השני וצבע חייב משום צובע. ואם חיסר אבר אחד שלא ציירו ובא אחר וגמרה חייב משום מכה בפטיש. | |||
* המסדרת חוטי השתי בתוך הנקבים לעשות קוביה חייבת משום מיסך, עושה שפה סביב לחיזוק משום עושה בתי נירין, מחברת החתיכות משום אורג, קוטעת הנימין משום מחתך, גומרת מלאכתה משום מכה בפטיש. | |||
* העושה קופה, כשמסדר הסיבים סביב חייב משום מיסך, מחבר החתיכות משום תופר, מכופף אותם משום בונה, קוצץ הראשים היוצאים משום מחתך, גמר מלאכתו חייב משום מכה בפטיש. | |||
* העושה מיטה ושם עצים לאורך חייב משום מיסך, לרוחב משום אורג, מניחן בחורים משום שתי בתי נירין, חותכן משום מחתך, גמר מלאכתו משום מכה בפטיש. | |||
העולה מכל הדוגמאות הללו, שהעושה מלאכה שחייבים עליה בשבת, כאשר היא מורכבת מכמה פעולות, כאשר גומר הכל חייב גם משום מכה בפטיש, אף שבגמר המלאכה אינו עושה עוד פעולה נוספת. | |||
== הגדרת המלאכה == | == הגדרת המלאכה == | ||
בגמרא (עה ב) מבואר שהגדרת מלאכת מכה בפטיש היא עשיית פעולה שגומרת את המלאכה. | |||
===שיטת רש"י === | |||
'''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) כותב שהמכה בפטיש הא גמר כל מלאכה, שכן האומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה. | |||
<BR/>ב'''רמב"ן''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) הקשה על זה, שהרי אין פה גמר מלאכה אלא אימון ידיו של האומן ולאו מלאכה הוא, והוסיף שכן איתא בריש פרק הבונה. וכוונתו מבוארת ב'''ר"ן''' (חידושים עג א ד"ה והמכה, בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) ששם משמע שזהו דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה, אבל אין זו אלא הוספה על דברי תנא קמא שמחייב משום משום מכה בפטיש. הרי שלדעת תנא קמא מכה בפטיש אינו הכאה בסדן. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (עג ב ד"ה המכה). | |||
=== שיטת שאר ראשונים === | |||
לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. | |||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש. | |||
<BR/>ה'''מאירי''' (עג ב ד"ה הכותב) הביא כפירוש הרמב"ם ורוב הראשונים בפירושו הראשון, אך הביא גם בשם יש מפרשים את דעת רש"י. | |||
=== מחלוקת רש"י ותוספות === | === מחלוקת רש"י ותוספות === | ||
בהגדרת מלאכת מכה בפטיש מצאנו 3 שיטות מרכזיות: | בהגדרת מלאכת מכה בפטיש מצאנו 3 שיטות מרכזיות: | ||
| שורה 35: | שורה 72: | ||
| | ||
== שתי הערות לכו"ע == | == שתי הערות לכו"ע == | ||
| שורה 81: | שורה 119: | ||
== הערות- == | == הערות- == | ||
1. לעומת התוס' שהבין כרי"ף וכר"ן שגרסו ברשב"ג גמר מלאכה, וע"כ יוצא שבזה חלקו רשב"ג וחכמים, ולכן האדם מתחייב לא בשעת ההכאה על הסדן (לחכמים) אלא בשעת ההכאה האחרונה על הטס, כיוון שזוהי המכה 2. האחרונה על המלאכה. | |||
3. כמובן שתוס' לא יקבל את זה כיוון שהאבן לא הושמשה למלאכה עדיין. | |||
ולגבי השורה התחתונה שהוא מצדד נראה בפשטות לכו"ע שאין מכב"פ, אמנם הרמב"ם כותב שיש ולכן צ"ל בדוחק שהצידוד זה גופא הגימור שעליו יש מכב"פ. | |||
4. בפשט הגמ' נראה שהמח' היא לגבי בונה, כיוון שהגמ' עושה צריכותא בין 3 המקרים האם דרך בנין בכך או לא. | |||
5. הסיבה שהרמב"ם פסק במסתת כשמואל- מסביר הלח"מ- כיוון שבענין זה רבי יוחנן אמר כשמואל. | |||
6. וצריך להוסיף- שהרמב"ם שאמר לעיל שמכב"פ זה הגימור של המלאכה, צ"ל שבגימור יש גם בונה כדי שנוכל להסביר את רב. | |||
7. אמנם קשה על דרך זו- הגמ' בחר חורתא לבנינא אומרת- שיש מצב שבו כשעשה את החור, מצד אחד זה לא גימור ואין מכב"פ, ומצד שני זה לא בנייה ואין בונה וא"כ מה יתחייב? אך לדרכו של היראים הרי אין שלב ביניים, אלא ברגע שנגמרת הבנייה יש גימור? צ"ע. | |||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | |||
* [http://asif.co.il/wpfb-file/117make-html/ גדר מלאכת מכה בפטיש] - הרב יהודה שביב, עלון שבות 117 תשמ"ז, באתר 'אסיף'. | |||
* [http://asif.co.il/wpfb-file/%D7%9E%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F-pdf/ מכה בפטיש באוכלין] - אסף גרינבאום, מישרים ה', באתר 'אסיף'. | |||
* [http://asif.co.il/wpfb-file/06-pdf-9/ מכה בפטיש] - הרב אלישיב הכהן, אורות עציון יב תשמ"ז, באתר 'אסיף'. | |||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||