הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת חסרון כיס"

בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&st=&pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס, וסיים שצ"ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת הוא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.

<BR/>ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=120&hilite= (הקדמה ד"ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא"ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ"ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר"ז''' (שח ד), וכן משמע ב'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג).

<BR/>ובשו"ת '''אור לציון''' (ב כו) הוכיח כן גם מ'''רש"י''' (קיג א ד"ה מותר לטלטלן), ובטעם הדבר כתב, שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, שוב אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה. ומדבריו משמע שבכלי שמלאכתו להיתר מותר להשתמש בו אף לצורך גופו שאינו מלאכת הכלי, ואף שבחול מקפיד הוא מלעשות כן, דסוף סוף לא הוי מוקצה ושרי.

ב'''אור לציון''' חילק שם וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס.