הבדלים בין גרסאות בדף "לעבור מאחורי בית הכנסת בשעת התפילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
== מקור הדין ==
== מקור הדין ==
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ברכות ח ב)] מובא שרבא אמר לבניו שלא יעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, וכן אומר שם ר' יהושע בן לוי, שאסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.  
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ברכות ח ב)] מובא שרבא אמר לבניו שלא יעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, וכן אומר שם ר' יהושע בן לוי, שאסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.  
<BR/>דין זה מובא גם ב'''עירובין''' (יח ב) שם אומר ר' יוחנן שעדיף לעבור אחרי עבודת כוכבים ולא לעבור אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.
<BR/>דין זה מובא גם ב'''עירובין''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (יח ב)] שם אומר ר' יוחנן שעדיף לעבור אחרי עבודת כוכבים ולא לעבור אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.


=== טעם הדין ===
=== טעם הדין ===
שורה 20: שורה 20:
=== האופנים בהם אין איסור ===
=== האופנים בהם אין איסור ===
אביי שם ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ברכות ח ב)] מסייג את האיסור, ואומר שהאיסור לא חל אם יש פתח אחר לבית הכנסת, או אם יש בית כנסת אחר בעיר, או אם הוא נושא עליו משאוי, או רץ, או מניח תפילין, שאם יש אחד מן התנאים הללו, אין חשש, ויכול לעבור מאחורי בית הכנסת.
אביי שם ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ברכות ח ב)] מסייג את האיסור, ואומר שהאיסור לא חל אם יש פתח אחר לבית הכנסת, או אם יש בית כנסת אחר בעיר, או אם הוא נושא עליו משאוי, או רץ, או מניח תפילין, שאם יש אחד מן התנאים הללו, אין חשש, ויכול לעבור מאחורי בית הכנסת.
<BR/>להלן ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=61&format=pdf (ברכות סא א)] מובא גם איסור זה של מעבר אחורי בית הכנסת בשעת התפילה, אך שם ההסתייגויות מן הדין שונות במעט. הגמרא שם מתירה באחד מארבעה תנאים: אם נושא משוי כלשהו, או שיש פתח אחר, או כשרוכב על חמור, או כשמניח תפילין. כלומר נשמטו ההיתרים של בית כנסת אחר בעיר ושל ריצה, ולעומת זאת נוסף היתר ברוכב על גבי בהמה.
<BR/>ב'''עירובין''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (יח א)] מוזכר האיסור בלבד בלא ההיתרים.
ה'''רי"ף''' (ג ב) מזכיר שלושה היתרים - משוי, תפילין ושני פתחים. ואינו מזכיר לא בית כנסת אחר בעיר, ולא ריצה ולא רכיבה על בהמה.
<BR/>ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=7&perek=6&halocha=1 (תפילה ו א)] הזכיר ד' היתרים: משוי, שני פתחים, שני בתי כנסיות ותפילין.
ב'''שלחן  ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (אורח חיים צ ח)] הזכיר את אותם ארבעה היתרים שהזכיר הרמב"ם, ואילו ה'''רמ"א''' שם הוסיף שהוא הדין לרוכב על בהמה.
<BR/>ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=242 (כה)] כתב שגם אם אין שני בתי כנסת באותה העיר, אך ישנם כמה מניינים באותו בית כנסת, גם כן מותר, דשוב לא יבואו לחושדו, מפני שיאמרו שמתפלל בזמן אחר.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

תפריט ניווט