להיכנס שני פתחים בבית הכנסת

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
בבלי:ברכות ח א
ירושלמי:ברכות ה א
רמב"ם:תפילה ח ב
שולחן ערוך:אורח חיים צ כ

סוגית הגמרא

על הפסוק: "אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי", דורשת רב חסדא בגמרא (ברכות ח א), שצריך אדם להיכנס שיעור שני פתחים בבית הכנסת ואחר כך להתפלל.

רש"י (ד"ה שיעור) מסביר שהכוונה שלא ישב סמוך לפתח כמי שמזומן לצאת. וכן מפרשים רבנו יונה, הרא"ש (א ז) בשם הירושלמי, והנמקי יוסף (ד א).

לעומת זאת התוספות מתקשים בדבר, איך ייתכן לדרוש כן, והרי לפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח.
לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא. כן מפרשים גם הרשב"א, ר"י לוניל, הרא"ה, ר"י שירליאון, אור זרוע וארחות חיים.

הירושלמי

בירושלמי (ברכות ה א) כתוב בשם רב חסדא שהנכנס לבית הכנסת להתפלל צריך להיכנס לפנים משני דלתות. וזה משמע קצת כשיטת רש"י ודעימיה.

ביאור וגדר שיטת רש"י וסייעתו

רבנו יונה אף שמסכים הוא לשיטת רש"י, מ"מ כותב שזהו דווקא כאשר אין מקומות קבועים בבית הכנסת, אך אם יש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח.

הטור כותב בשם המהר"ם מרוטנבורג שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש. וכן מובא גם בראבי"ה (יט). <BR'/>הטור עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר.