הבדלים בין גרסאות בדף "לא תחמוד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,049 בתים ,  13:24, 27 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות||בבא מציעא ה ב||גזילה ואבידה א ט-יב|חושן משפט שנט י}}
 
גדר האיסור שלא לחמוד ממון ושאר דברים השייכים לזולתנו.
 
==המקור בגמרא ושיטות הראשונים==
==המקור בגמרא ושיטות הראשונים==


איתא במסכת '''בבא מציעא''' [(ה:)] "אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו (את השומר שטוען שהפקדון אבד ומוכן לשלם עבורו) שבועה שאינה ברשותו. נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא? התם נמי מורה ואמר דמי קא יהבנא ליה. אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא קא עבר על לאו דלא תחמוד? לא תחמד לאינשי בלא דמי משמע להו". ע"כ. מלשון הגמ' משמע לכאורה, שדוקא לאינשי משמע שעובר על לא תחמוד רק אם לא נתן דמים, אבל האמת היא שאפי' אם נותן דמים עובר.  
איתא במסכת '''בבא מציעא''' (ה:) "אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו (את השומר שטוען שהפקדון אבד ומוכן לשלם עבורו) שבועה שאינה ברשותו. נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא? התם נמי מורה ואמר דמי קא יהבנא ליה. אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא קא עבר על לאו דלא תחמוד? לא תחמד לאינשי בלא דמי משמע להו". ע"כ. מלשון הגמ' משמע לכאורה, שדוקא לאינשי משמע שעובר על לא תחמוד רק אם לא נתן דמים, אבל האמת היא שאפי' אם נותן דמים עובר.  


===שיטת התוספות וסיעתם===
===שיטת התוספות וסיעתם===
שורה 91: שורה 90:


ובספר '''מחנה חיים''' (ב, או"ח לב) הביא דברי '''הרמב"ם בספה"מ''' (מצוה רסו) שכ': "שהזהירנו מהשים מחשבתנו לחמוד מה שיש לאחינו ולהתאוות בו". וכ' ע"ז שמכאן מדוייק שלאו דלא תחמוד לא נאמר אלא בין ישראל לישראל בלבד. אלא שהוא דייק כן גם מספר החינוך (מצוה לח) שכ' ג"כ בלשון זו. ומכאן פירכא לדיוקו, שהרי בעל החינוך כ' בהדיא שמצוה זו נוהגת בכל בני העולם, וע"כ שמה שכ' שהוזהרנו שלא לחמוד מאחינו, היינו כדברי בעל המנחת חינוך, שישראל אינם מצווים אלא על ישראל, אך לא בא להוציא גויים מלאו זה. וא"כ יש לומר כן גם בדעת הרמב"ם.
ובספר '''מחנה חיים''' (ב, או"ח לב) הביא דברי '''הרמב"ם בספה"מ''' (מצוה רסו) שכ': "שהזהירנו מהשים מחשבתנו לחמוד מה שיש לאחינו ולהתאוות בו". וכ' ע"ז שמכאן מדוייק שלאו דלא תחמוד לא נאמר אלא בין ישראל לישראל בלבד. אלא שהוא דייק כן גם מספר החינוך (מצוה לח) שכ' ג"כ בלשון זו. ומכאן פירכא לדיוקו, שהרי בעל החינוך כ' בהדיא שמצוה זו נוהגת בכל בני העולם, וע"כ שמה שכ' שהוזהרנו שלא לחמוד מאחינו, היינו כדברי בעל המנחת חינוך, שישראל אינם מצווים אלא על ישראל, אך לא בא להוציא גויים מלאו זה. וא"כ יש לומר כן גם בדעת הרמב"ם.
==מקורות להרחבה==
א. ספר בירור הלכה חלק ח סי' קנו (הרב מאיר זיצמן שליט"א)
ב. הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בקובץ בית אהרן וישראל (ניסן אייר התשנ"ט)
ג. קובץ תורת האדם לאדם (ח"ג עמ' 109)
ד. הגאון הרב אשר וייס שליט"א בספר מנחת אשר (דברים עמ' נח - נט)
ה. הגר"י קנייבסקי ("הסטייפלר") זצ"ל, שכתב בספרו ברכת פרץ (פרשת יתרו)
ו. [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=606&st=&pgnum=41]] שו"ת ארץ צבי (להגאון הקדוש רבי אריה צבי פרומר) ח"א סי' ג אות ו
[[קטגוריה:בבא מציעא ה:]]
[[קטגוריה:גזילה ואבידה פרק א]]
[[קטגוריה:חושן משפט סימן שנט]]

תפריט ניווט