כוונה בקריאת שמע

חובת כוונה בקריאת שמע, ועד היכן חייבים לכוון.

סוגית הגמרא

בעניין כוונה בקריאת שמע, מובאות בגמרא (יג ב) מספר ברייתות:
ברייתא ראשונה לומדת חובת כוונה מהמילים 'על לבבך'. לדעת ר' אליעזר מכאן ואילך אין צריך כוונה, שהרי נאמר 'והיו הדברים האלה'. ואילו לר' עקיבא כל הפרשה צריכה כוונה, שנאמר: 'אשר אנכי מצוך היום'. ור' יוחנן פוסק הלכה כר' עקיבא.
ברייתא אחרת המובאת בתוספתא (ב) מביאה מחלוקת בין תנא קמא לר' אחא בשם ר' יהודה. שתנא קמא אומר שהקורא את שמע צריך שיכוון את ליבו, ומשמע בדבריו שצריך לכוון בכל הפרשות של קריאת שמע. ואילו דעת ר' אחא בשם ר' יהודה שמשכיוון ליבו בפרק ראשון שוב אינו צריך לכוון. ועל זה אמר ר' יוחנן שהלכה כר' אחא משום ר' יהודה, כלומר שצריך לכוון בכל פרשה ראשונה.