הבדלים בין גרסאות בדף "כוונה בקריאת שמע"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
=== ברייתא ראשונה === | |||
בעניין כוונה בקריאת שמע, מובאות ב'''גמרא''' (יג ב) מספר ברייתות: | בעניין כוונה בקריאת שמע, מובאות ב'''גמרא''' (יג ב) מספר ברייתות: | ||
<BR/>ברייתא ראשונה לומדת את חובת הכוונה מהמילים 'על לבבך'. לדעת ר' אליעזר מכאן ואילך אין צריך כוונה, שהרי נאמר בתחילת הפסוק 'והיו הדברים האלה' משמע פסןק זה בלבד. | <BR/>ברייתא ראשונה לומדת את חובת הכוונה מהמילים 'על לבבך'. לדעת ר' אליעזר מכאן ואילך אין צריך כוונה, שהרי נאמר בתחילת הפסוק 'והיו הדברים האלה' משמע פסןק זה בלבד. | ||
<BR/>ואילו לר' עקיבא כל הפרשה צריכה כוונה, שנאמר: 'אשר אנכי '''מצוך היום''' על לבבך' | <BR/>ואילו לר' עקיבא כל הפרשה צריכה כוונה, שנאמר: 'אשר אנכי '''מצוך היום''' על לבבך', משמע כל שמצווהו גם מכאן ואילך, ומ"מ לא יותר מפרשה ראשונה, שהרי כתיב 'והיו הדברים האלה', אלה ולא אחרים. | ||
<BR/>רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן פוסק הלכה כר' עקיבא. | |||
ברייתא אחרת המובאת ב'''תוספתא''' (ב) מביאה מחלוקת בין תנא קמא לר' אחא בשם ר' יהודה. שתנא קמא אומר שהקורא את שמע צריך שיכוון את ליבו, ומשמע בדבריו שצריך לכוון בכל הפרשות של קריאת שמע. ואילו דעת ר' אחא בשם ר' יהודה שמשכיוון ליבו בפרק ראשון שוב אינו צריך לכוון. | === ברייתא שניה === | ||
ברייתא אחרת המובאת גם ב'''תוספתא''' (ברכות ב) מביאה מחלוקת בין תנא קמא לר' אחא בשם ר' יהודה. שתנא קמא אומר שהקורא את שמע צריך שיכוון את ליבו, ומשמע בדבריו שצריך לכוון בכל הפרשות של קריאת שמע. ואילו דעת ר' אחא בשם ר' יהודה שמשכיוון ליבו בפרק ראשון שוב אינו צריך לכוון. | |||
ואומרת הגמרא שעל מחלוקת זו מוסבת הכרעתו דברי ר' עקיבא שצריך לכוון בכל פרשה ראשונה, כלומר שהלכה כר' אחא בשם ר' יהודה. | |||
כך או כך, לדעת ר' עקיבא יש לכוון בכל פרשה ראשונה של שמע. | |||
=== ברייתא שלישית === | |||
ברייתא נוספת מביאה מחלוקת ר' זוטרא ור' יאשיה בפירוש המילים 'על לבבך'. לדעת רב זוטרא עד המילים הללו מצוות כוונה, ומכאן ואילך מצוות קריאה. ואילו דעת ר' יאשיה להיפך, עד כאן מצוות קריאה, מכאן ואילך מצוות כוונה. | |||
<BR/>והגמרא מסבירה את מחלוקתם. רב זוטרא שאמר שעד כאן מצוות כוונה, פירוש הדברים שעד על לבבך יש מצווה לקרוא ולכוון, ואילו מכאן ואילך אפשר לקרוא אף מבלי לכוון. | |||
ודעת ר' יאשיה שאמר שעד כאן מצוות קריאה, הכוונה שעד כאן יש מצווה לקרוא ולכוון, ואילו מכאן ואילך מצווה לכוון אף אם אינו קורא. | |||
גרסה מ־07:16, 22 בינואר 2024
חובת כוונה בקריאת שמע, ועד היכן חייבים לכוון.
סוגית הגמרא
ברייתא ראשונה
בעניין כוונה בקריאת שמע, מובאות בגמרא (יג ב) מספר ברייתות:
ברייתא ראשונה לומדת את חובת הכוונה מהמילים 'על לבבך'. לדעת ר' אליעזר מכאן ואילך אין צריך כוונה, שהרי נאמר בתחילת הפסוק 'והיו הדברים האלה' משמע פסןק זה בלבד.
ואילו לר' עקיבא כל הפרשה צריכה כוונה, שנאמר: 'אשר אנכי מצוך היום על לבבך', משמע כל שמצווהו גם מכאן ואילך, ומ"מ לא יותר מפרשה ראשונה, שהרי כתיב 'והיו הדברים האלה', אלה ולא אחרים.
רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן פוסק הלכה כר' עקיבא.
ברייתא שניה
ברייתא אחרת המובאת גם בתוספתא (ברכות ב) מביאה מחלוקת בין תנא קמא לר' אחא בשם ר' יהודה. שתנא קמא אומר שהקורא את שמע צריך שיכוון את ליבו, ומשמע בדבריו שצריך לכוון בכל הפרשות של קריאת שמע. ואילו דעת ר' אחא בשם ר' יהודה שמשכיוון ליבו בפרק ראשון שוב אינו צריך לכוון. ואומרת הגמרא שעל מחלוקת זו מוסבת הכרעתו דברי ר' עקיבא שצריך לכוון בכל פרשה ראשונה, כלומר שהלכה כר' אחא בשם ר' יהודה.
כך או כך, לדעת ר' עקיבא יש לכוון בכל פרשה ראשונה של שמע.
ברייתא שלישית
ברייתא נוספת מביאה מחלוקת ר' זוטרא ור' יאשיה בפירוש המילים 'על לבבך'. לדעת רב זוטרא עד המילים הללו מצוות כוונה, ומכאן ואילך מצוות קריאה. ואילו דעת ר' יאשיה להיפך, עד כאן מצוות קריאה, מכאן ואילך מצוות כוונה.
והגמרא מסבירה את מחלוקתם. רב זוטרא שאמר שעד כאן מצוות כוונה, פירוש הדברים שעד על לבבך יש מצווה לקרוא ולכוון, ואילו מכאן ואילך אפשר לקרוא אף מבלי לכוון.
ודעת ר' יאשיה שאמר שעד כאן מצוות קריאה, הכוונה שעד כאן יש מצווה לקרוא ולכוון, ואילו מכאן ואילך מצווה לכוון אף אם אינו קורא.