9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==== בלחש ==== | ==== בלחש ==== | ||
במסכת ברכות כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה רב ששת)] לתרץ באופן אחר, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר<ref>וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים קמו) בשם רש"י, והוא ט"ס, וצריך לומר ר"י.</ref>. | במסכת ברכות כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה רב ששת)] לתרץ באופן אחר, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר<ref>וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים קמו) בשם רש"י, והוא ט"ס, וצריך לומר ר"י.</ref>. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות ז א) כתב גם הוא כתירוץ התוספות בברכות, והוסיף שהמדבר בלחש אין צריך שיחזיר פניו, שלא אמרו כן אצל רב ששת אלא לרבותא, שאפילו שהחזיר פניו ונראה כיוצא חוץ לבית הכנסת, אפ"ה שרי, שעושה כן כדי לכוון בגרסתו<ref>אמנם בהמשך דבריו הביא גם תירוץ הרי"ף שרב ששת תורתו אומנותו, כנזכר לעיל.</ref>. | <BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות ז א) כתב גם הוא כתירוץ התוספות בברכות, והוסיף שהמדבר בלחש אין צריך שיחזיר פניו, שלא אמרו כן אצל רב ששת אלא לרבותא, שאפילו שהחזיר פניו ונראה כיוצא חוץ לבית הכנסת, אפ"ה שרי, שעושה כן כדי לכוון בגרסתו<ref>אמנם בהמשך דבריו הביא גם תירוץ הרי"ף שרב ששת תורתו אומנותו, כנזכר לעיל.</ref>. | ||
בספר '''שבלי הלקט''' (תפילה לט) הביא שמצא בשם '''רבנו שמחה''' שהאידנא נהוג עלמא לקרוא ולעיין בספרים בעוד שהציבור קורין בתורה, שדווקא לספר בקול אסור שלא יהיו נטרדין שאר השומעין, אבל לקרות בלחש מותר. | |||
<BR/>אבל השבלי הלקט עצמו תמה על זה, שהרי גם הוא עצמו מחוייב בדבר, ומה בכך שאינו מפריע לאחרים, והרי אם דעתו בספר שלפניו, אינו יכול להבין מה שקורין. ולכן מסיק לאיסורא. | |||
ב'''ביאור הלכה''' (אורח חיים קמו ד"ה ויש מתירים) הביא דברי השבה"ל אלו, וכתב שכל שיטה זו שמתירה לקרוא בלחש י"ל שהוא דווקא למי שכבר יצא ידי חובתו בקריאת התורה. | |||
==== התחיל לפני שנפתח הספר ==== | ==== התחיל לפני שנפתח הספר ==== | ||
תירוץ נוסף מביא '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה רב ששת) שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור, וזה מותר אפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה, אסור אפילו למי שתורתו אומנותו. ומסביר שזוהי כוונת הגמרא 'מהדר אפיה', שהכוונה שהחזיר פניו קודם שהתחילו את הקריאה. גם תירוץ זה הובא ב'''ר"ן''' שם בשמו. | תירוץ נוסף מביא '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה רב ששת) שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור, וזה מותר אפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה, אסור אפילו למי שתורתו אומנותו. ומסביר שזוהי כוונת הגמרא 'מהדר אפיה', שהכוונה שהחזיר פניו קודם שהתחילו את הקריאה. גם תירוץ זה הובא ב'''ר"ן''' שם בשמו. | ||
==== דעות נוספות בראשונים ==== | |||
'''ראבי"ה''' (א ברכות כא) כתב לתרץ שדווקא מי שהשלים פרשיותיו עם הציבור, הוא יכול ללמוד בזמן הקריאה, אבל מי שלא השלים צריך לכוון ליבו לצאת בשמיעת בעל הקורא. | |||
<BR/>תירוץ נוסף שמזכיר הראבי"ה הוא לחלק ולומר שהיכא שמהדר אפיה מותר, דהוה ליה כאילו יצא מבית הכנסת. תירוץ זה הוזכר גם ב'''תוספות''' (סוטה לט א ד"ה כיון), אך לא סבירא ליה הכי<ref>ויתכן שתירוץ זה מכוון לתירוץ רבנו יונה, שהדגיש שהיכא שהתחיל ללמוד קודם הקריאה שרי, וזה דווקא במהדר אפיה. וגם לראבי"ה יש לומר שאינו מותר במהדר אפיה אלא כשהתחיל קודם הקריאה, שהרי מדמה ליציאה מבית הכנסת, וזה אינו מותר אלא קודם הקריאה.</ref>. | |||
ה'''מאירי''' (ברכות ח א) מביא, שיש אומרים שכל דין זה של הגמרא, שלא לדבר בשעת הקריאה, אינו אלא בזמנם שהיו מברכים ברכת התורה רק העולה הראשון והאחרון, והאמצעיים היו נפטרים בברכתם, שאז אם סח בינתיים, נמצא מפסיק בין הברכות ולא יוכל לעלות לספר תורה אם יקראו לו. אבל האידנא שכל עולה מברך לעצמו, מותר לדבר ואין כאן כל חשש. כן הובאה דעה זו בספר '''המכתם''' {{מקור}}. | |||
=== טור שלחן ערוך ואחרונים === | |||
ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x312 (אורח חיים קמו)] הביא שלושה מהתירוצים, שמותר בלחש, שמותר בדיש עשרה בלעדיו, וכן שמותר למי שתורתו אומנותו. משמע שכל אחד מהתירוצים עומד לעצמו. | ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x312 (אורח חיים קמו)] הביא שלושה מהתירוצים, שמותר בלחש, שמותר בדיש עשרה בלעדיו, וכן שמותר למי שתורתו אומנותו. משמע שכל אחד מהתירוצים עומד לעצמו. | ||
ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x521 (אורח חיים קמו ב)] הביא ארבעה היתרים מתוך התירוצים הנ"ל: א. יש מתירים בלחש. ב. יש אומרים שאם יש עשרה מתוך לספר בדברי תורה. ג. יש מתירים למי שתורתו אומנותו. ד. יש אומרים שאם התחיל ללמוד לפני שספר התורה נפתח, אם מחזיר פניו ומראה שאינו רוצה לשמוע ספר תורה אלא לגרוס לעצמו. | ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x521 (אורח חיים קמו ב)] הביא ארבעה היתרים מתוך התירוצים הנ"ל: א. יש מתירים בלחש. ב. יש אומרים שאם יש עשרה מתוך לספר בדברי תורה. ג. יש מתירים למי שתורתו אומנותו. ד. יש אומרים שאם התחיל ללמוד לפני שספר התורה נפתח, אם מחזיר פניו ומראה שאינו רוצה לשמוע ספר תורה אלא לגרוס לעצמו. | ||
==== כשהספר נפתח או כשמתחילים לקרוא ==== | ==== כשהספר נפתח או כשמתחילים לקרוא ==== | ||
מלשון ה'''רמב"ם''' (תפילה יב ט) משמע שהאיסור הוא רק משהתחיל הקורא לקרוא. | |||
אמנם ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x521 (ג)] כתב שמפשט הפוסקים משמע שכבר משנפתח ספר התורה אסור. | |||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ג) תלה זאת בשני הפסוקים המובאים בגמרא בסוטה, שלפי הפסוק: "וכפתחו עמדו כל העם", משמע שעם פתיחת הספר אסור. אך לפי הפסוק: "ואזני כל העם אל ספר התורה", יותר נראה שאסור משהתחילו לקרוא. | |||
<BR/>אמנם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x521 (ד"ה כיון שהתחיל)] כתב שהרמב"ם יפרש הפסוק 'וכפתחו' לא משעה שנפתח ממש, אלא לשון התחלה, היינו תחילת הקריאה, אבל כתב שמהירושלמי משמע פתיחה ממש, שהרי מפסוק זה למדו גם את ההלכה ש[[צריך לפתוח את הספר קודם הברכה]]. | |||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=51 (ד)] פסק כדברי המג"א שכבר משעת פתיחת הספר יש להחמיר שלא לדבר אפילו בדברי תורה. | |||
=== קריאת שנים מקרא ואחד תרגום === | === קריאת שנים מקרא ואחד תרגום === | ||
| שורה 69: | שורה 85: | ||
[[קטגוריה: קריאת התורה]] | [[קטגוריה: קריאת התורה]] | ||
[[קטגוריה: ברכות ח.]] | [[קטגוריה: ברכות ח.]] | ||
[[קטגוריה: סוטה לט | [[קטגוריה: סוטה לט.]] | ||
[[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק יב]] | [[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק יב]] | ||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן קמו]] | [[קטגוריה: אורח חיים סימן קמו]] | ||