הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הגן על טעם כעיקר - טעימת המאכל [edit=sysop:move=sysop])
(←‏שיטת רש"י: קישור)
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות||חולין צז א-ב||מאכלות אסורות טו ל|יורה דעה צח א}}
{{מקורות||חולין צז א-ב||מאכלות אסורות טו ל|יורה דעה צח א}}
מאכל שנתערב בו איסור, מתי ניתן לסמוך על טעימת גוי, ומה היחס בין הטעימה לבין ביטול בשישים.
מאכל שנתערב בו איסור, מתי ניתן לסמוך על טעימת גוי, ומה היחס בין הטעימה לבין ביטול בשישים.


== סוגיית הגמרא ==
== סוגיית הגמרא ==
'''הגמרא''' (חולין צז א-ב) מביאה את דברי '''רבא''', שאם נתערב איסור במאכל ניתן לבדוק האם נתן טעם במאכל על ידי טעימה של גוי. אם האיסור הוא ממין ההיתר, כך שאי אפשר לעמוד על טעמו, וכן במקרה שאין גוי, ניתן לסמוך על ביטול בשישים. אם התערובת היא של היתר, כגון תרומה שהתערבה, ניתן לסמוך על טעימת ישראל (כהן במקרה של תרומה).
'''הגמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=97&format=pdf חולין צ"ז א'] - [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=97b&format=pdf ב']) מביאה את דברי '''רבא''', שאם נתערב איסור במאכל ניתן לבדוק האם נתן טעם במאכל על ידי טעימה של גוי. אם האיסור הוא ממין ההיתר, כך שאי אפשר לעמוד על טעמו, וכן במקרה שאין גוי, ניתן לסמוך על ביטול בשישים. אם התערובת היא של היתר, כגון תרומה שהתערבה, ניתן לסמוך על טעימת ישראל (כהן במקרה של תרומה).


מצינו '''בראשונים''' ארבע שיטות שונות להבנת היחס בין טעימת הגוי לבין ביטול בשישים.
מצינו '''בראשונים''' ארבע שיטות שונות להבנת היחס בין טעימת הגוי לבין ביטול בשישים.


== שיטת רש"י ==
== שיטת רש"י ==
'''רש"י''' (צח א ד"ה בשישים) מסביר שהולכים לחומרא – אם אין שישים במאכל כנגד האיסור, המאכל אסור אף אם האיסור לא נתן בו טעם, ולכן לא תועיל טעימת גוי. אם יש שישים במאכל כנגד האיסור ויש גוי צריך שהגוי יטעם ואם יש טעם איסור במאכל המאכל אסור. רק אם אין כאן גוי ויש שישים סומכים על הרוב, שאין נתינת טעם בשישים ומותר.
'''רש"י''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=98&format=pdf שם צ"ח א'] ד"ה בס') מסביר שהולכים לחומרא – אם אין שישים במאכל כנגד האיסור, המאכל אסור אף אם האיסור לא נתן בו טעם, ולכן לא תועיל טעימת גוי. אם יש שישים במאכל כנגד האיסור ויש גוי צריך שהגוי יטעם ואם יש טעם איסור במאכל המאכל אסור. רק אם אין כאן גוי ויש שישים סומכים על הרוב, שאין נתינת טעם בשישים ומותר.


== שיטת התוספות והרא"ש ==
== שיטת התוספות והרא"ש ==
112

עריכות

תפריט ניווט