הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 26: שורה 26:


=== שיטת הרי"ף וסייעתו ===
=== שיטת הרי"ף וסייעתו ===
ה''''רי"ף''' לעומת זאת מפרש שמדובר שהחזיק כוס שכר בידו וסבור שהוא יין, והתחיל לברך 'בורא פרי הגפן', ואף אמר 'בורא פרי הגפן' אלא שמיד נזכר שהוא שכר והוסיף 'שהכל נהיה בדברו'. נמצא שברכתו היתה: "בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו". ובאמת הרי"ף לא גורס את המילה '''אדעתא''', כלומר שלא רק כוונתו היתה לומר בורא פרי הגפן, אלא שאמר כן ממש.
ה''''רי"ף''' (ו א) ציטט את הגמרא בכמה שינויים קלים מגירסת רש"י. הוא אינו גורס 'אדעתא' אלא 'פתח ובירך בדשכרא וסיים בדחמרא', כלומר הוא בירך על השכר וסיים בשל יין, ובעצם ברכתו היתה "בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן". וכן להיפך, שהחזיק כוס שכר ובירך "בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו".
<BR/>הבדל נוסף יש בגירסת הרי"ף, שבהצגת הספק של הגמרא הוא אינו גורס 'אי בתר '''עיקר ברכה''' אזלינן', אלא האם בתר '''פתיחה''' אזלינן או בתר חתימה.
<BR/>הבדל נוסף יש בגירסת הרי"ף, שבהצגת הספק של הגמרא הוא אינו גורס 'אי בתר '''עיקר ברכה''' אזלינן', אלא האם בתר '''פתיחה''' אזלינן או בתר חתימה.
<BR/>וכן הוא הפירוש גם לגבי ברכות קריאת שמע, שאמר בערבית "בא"י אמ"ה יוצר אור מעריב ערבים בחכמה...", או בבוקר "בא"י אמ"ה מעריב ערבים בחכמה יוצר אור ובורא חושך".


ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הקשה על שיטת הרי"ף, שאם סיים כבר 'בורא פרי הגפן', פשיטא של יצא ומה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ואינו מועיל.
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הקשה על שיטת הרי"ף, שאם סיים כבר 'בורא פרי הגפן', פשיטא של יצא ומה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ואינו מועיל.