הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,730 בתים ,  18:11, 4 במרץ 2020
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 97: שורה 97:
ה'''כסף משנה''' (קריאת שמע א ח ד"ה ולי נראה) מפרש דברי הרמב"ם כפשוטן, שהכל הולך אחר כוונתו בשעת אמירת שם ומלכות, וטורח הוא לבאר גם את סוגית הגמרא לדעתו. שהוא מפרש את הסוגיה כרש"י שמדובר שאמר שם ומלכות על דעת יין ומיד נזכר שהוא שכר וסיים 'שהכל נהיה בדברו' אם אחר עיקר ברכה אזלינן שהוא שם ומלכות ולא יצא או אחר חתימה ויצא. ומנסה הגמרא לפשוט מהברייתא דברכות קריאת שמע שלא אזלינן בתר עיקר ברכה אלא אחר סיום הברכה, שהרי בשחרית פתח על דעת מעריב ערבים וסיים יוצר אור ובורא חושך יצא, ואילו להיפך לא יצא, שמע מינה שהעיקר אינו מה שדעתו בשעת שם ומלכות, אלא מה שמסיים.  
ה'''כסף משנה''' (קריאת שמע א ח ד"ה ולי נראה) מפרש דברי הרמב"ם כפשוטן, שהכל הולך אחר כוונתו בשעת אמירת שם ומלכות, וטורח הוא לבאר גם את סוגית הגמרא לדעתו. שהוא מפרש את הסוגיה כרש"י שמדובר שאמר שם ומלכות על דעת יין ומיד נזכר שהוא שכר וסיים 'שהכל נהיה בדברו' אם אחר עיקר ברכה אזלינן שהוא שם ומלכות ולא יצא או אחר חתימה ויצא. ומנסה הגמרא לפשוט מהברייתא דברכות קריאת שמע שלא אזלינן בתר עיקר ברכה אלא אחר סיום הברכה, שהרי בשחרית פתח על דעת מעריב ערבים וסיים יוצר אור ובורא חושך יצא, ואילו להיפך לא יצא, שמע מינה שהעיקר אינו מה שדעתו בשעת שם ומלכות, אלא מה שמסיים.  
<BR/>אך הגמרא דוחה את נסיון התשובה ואומר שלעולם '''אזלינן בתר עיקר ברכה''' כלומר מה שהיתה דעתו בשעה שאמר שם ומלכות, ואינו דומה ברכות קריאת שמע לברכות הנהנין לפי ששם הוא גם חותם 'יוצר המאורות' והרי זה מראה שגם הפתיחה היתה ב'יוצר'. אך אם סיים המעריב ערבים הרי זה מגלה שגם פתיחתו היתה לשם כך. וכל זה הוא דווקא בברכות ארוכות, אך בשכר ויין שאין שם חתימה שתוכיח על תחילתו, העיקר הוא פתיחת הברכה, ומה שכיוון בשם ומלכות.
<BR/>אך הגמרא דוחה את נסיון התשובה ואומר שלעולם '''אזלינן בתר עיקר ברכה''' כלומר מה שהיתה דעתו בשעה שאמר שם ומלכות, ואינו דומה ברכות קריאת שמע לברכות הנהנין לפי ששם הוא גם חותם 'יוצר המאורות' והרי זה מראה שגם הפתיחה היתה ב'יוצר'. אך אם סיים המעריב ערבים הרי זה מגלה שגם פתיחתו היתה לשם כך. וכל זה הוא דווקא בברכות ארוכות, אך בשכר ויין שאין שם חתימה שתוכיח על תחילתו, העיקר הוא פתיחת הברכה, ומה שכיוון בשם ומלכות.
<BR/>עוד הוסיף הכסף משנה שהרמב"ם דיבר על מקרה אחר משל הגמרא ופוסק שאפילו לקולא אמרינן שאזלינן אחר עיקר הברכה, וכל שכן במקרה של הגמרא שאזלינן לחומרא ואם כוונתו ליין בשעת אמירת שם ומלכות לא יצא ידי חובה, אפילו שסיים שהכל.
<BR/>עוד הוסיף הכסף משנה שהרמב"ם דיבר על מקרה אחר משל הגמרא ופוסק שאפילו לקולא אמרינן שאזלינן אחר עיקר הברכה, וכל שכן במקרה של הגמרא שאזלינן לחומרא ואם כוונתו ליין בשעת אמירת שם ומלכות לא יצא ידי חובה, אפילו שסיים שהכל. אמנם ה'''מאירי''' כתב שגם בזה הרמב"ם מיקל (וכפי שהובא לעיל), ושכנראה ס"ל לרמב"ם דזיל הכא לקולא והכא לקולא.
<BR/>את תשובת הרמב"ם לחכמי לוניל דוחה הכסף משנה בעקבות כמה וכמה קושיות עליה.
<BR/>את תשובת הרמב"ם לחכמי לוניל דוחה הכסף משנה בעקבות כמה וכמה קושיות עליה.


שורה 110: שורה 110:
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת. וכן כתב ה'''אור זרוע''' (קריאת שמע כו) שלא איפשטא בעיין ומסתברא לחומרא<ref>נראה שכתב כן משם הגאונים.</ref>, ושכן פירש מורו ר' יהודה ב"ר יצחק.   
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת. וכן כתב ה'''אור זרוע''' (קריאת שמע כו) שלא איפשטא בעיין ומסתברא לחומרא<ref>נראה שכתב כן משם הגאונים.</ref>, ושכן פירש מורו ר' יהודה ב"ר יצחק.   


אבל דעת הרבה פוסקים שיש לפסוק בעיבעיא לקולא. כן דעת ה'''רי"ף''', ה'''ריטב"א''', ה'''מאירי''' (וכן כתב בדעת רש"י),
אבל דעת הרבה פוסקים שמספק יש להכריע לקולא. כן דעת ה'''רי"ף''' והפוסקים שהלכו בשיטתו, וכן הפוסקים ההולכים בשיטת רש"י שהובאו לעיל וכן דעת הרמב"ם.
 
<BR/>ה'''מאירי''' (ד"ה יש מי שאומר) כתב שדברי הרמב"ם שפסק לקולא הוא דווקא בברכות דרבנן, אבל בדאורייתא כגון ז' המינים אזלינן לחומרא וצריך לברך שוב.
ה'''מאירי''' (ד"ה יש מי שאומר) כתב שדברי הרמב"ם שפסק לקולא הוא דווקא בברכות דרבנן, אבל בדאורייתא כגון ז' המינים אזלינן לחומרא וצריך לברך שוב.


=== טור ושלחן ערוך ===
=== טור ושלחן ערוך ===
שורה 123: שורה 122:


==== אחרונים ====
==== אחרונים ====
ה'''בית חדש''' (א) חלק על השלחן ערוך במה שפסק כדברי הרמב"ם גם במים, שהרי הרמב"ם בתשובה כתב להיפך, וגם שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם וסוברים דלא יצא בכה"ג, ולכן צריך לחזור ולברך.
ה'''בית חדש''' (א) חלק על השלחן ערוך במה שפסק כדברי הרמב"ם גם במים, שהרי הרמב"ם בתשובה כתב להיפך, וגם שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם וסוברים דלא יצא בכה"ג, ולכן צריך לחזור ולברך. גם ה'''טורי זהב''' (א) כתב שאין הלכה כרמב"ם להקל גם היכא שלא סיים כדין. וכן הוא ב'''מגן אברהם''' (א), וכן נראית דעת ה'''גר"א'''. וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (א).
<BR/>ה'''לבוש''' (רט א-ב) מפרש את דברי הרמב"ם שהכוונה שתיקן את עצמו לומר 'שהכל' אלא שלא עשה כן תוך כדי דיבור, ולכן כיון שעיקר הברכה היתה כתיקנה אין מחזירין אותו. ואין מחזירין אותו אלא כשטעה גם במחשבתו וגם בדיבורו ולא נזכר תוך כדי דיבור.
<BR/>ה'''לבוש''' (רט א-ב) מפרש את דברי הרמב"ם שהכוונה שתיקן את עצמו לומר 'שהכל' אלא שלא עשה כן תוך כדי דיבור, ולכן כיון שעיקר הברכה היתה כתיקנה אין מחזירין אותו. ואין מחזירין אותו אלא כשטעה גם במחשבתו וגם בדיבורו ולא נזכר תוך כדי דיבור.
==== סוג הטעות ====
ה'''פרישה''' (רט א) כתב לדייק מדברי התוספות שיש לחלק בין מציאות שידע שיש בכוס מים ורק טעה בדיבורו ואמר בטעות 'הגפן', שיצא, לבין מציאות שלא ידע כלל שיש לו בכוס מים ורק תוך כדי הברכה נודע לו, שבמקרה כזה לא יצא ידי חובה מספק. ודייק כן ממה שכתבו התוס' שאם אמר 'מקדש השבת' ביום טוב במקום 'מקדש ישראל והזמנים' וחזר בו תוך כדי דיבור יצא, מאחר שהוא יודע שזה יום טוב. משמע שאם אינו יודע ונודע לו תוך כדי הברכה לא יצא. וכתב לומר כן גם בדעת השלחן ערוך ולהלכה. גם ב'''מגן אברהם''' (ג) הסכים לדברים אלו והעתיקם לדינא, והזכיר כן גם ה'''גר"א''' בביאורו.
<BR/>אמנם ב'''אליה רבה''' (א) כתב ליישב דברי השלחן ערוך, שלגבי תפילה יש להחמיר יותר ולכן חוזר אם ידע שהוא יו"ט, אבל בברכת הנהנין אינו חוזר בשום אופן.


==אכל נהמא ותמרי==
==אכל נהמא ותמרי==

תפריט ניווט