טעות בתפילות שבת

מקורות
בבלי:	ברכות כא א
רמב"ם:	תפילה י ז
שולחן ערוך:	אורח חיים רסח ב-ו

המתפלל בשבת תפילת חול ונזכר באמצע התפילה או בסוף התפילה, או שהחליף תפילות שבת זו בזו, מה דינו.

טעה והתחיל תפילה של חול

מובא בגמרא (ברכות כא א) שהעומד להתפלל תפילת עמידה של שבת, וטעה והתחיל תפילת חול, גומר את אותה ברכה שהתחיל בה, וממשיך בתפילת שבת. ומבואר בגמרא שאף שבאופן רגיל הדין הוא שהטועה לא גומר את הברכה שנמצא בה, אלא מפסיק מיד, כאן גומר את הברכה לפי שגברא זה הוא בר חיובא. ובמשנה ברורה (אורח חיים רסח ב) הסביר בכוונת הגמרא שמעיקר הדין היה צריך גם בשבת להתפלל כל תפילת י"ח ורק להזכיר קדושת היום בעבודה, אלא שלא הטריחוהו רבנן משום כבוד שבת. לכן אם טעה יכול לגמור אותה הברכה, לפי שהיא ראויה לו מן הדין.

אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות

כתבו רבנו יונה (יג א ד"ה אמר ליה) והרא"ש (א יז) בשם הר' אשר מלוניל שזהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. והבית חדש (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי"ת וזה שייך גם בשבת ויו"ט, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי שאסור לשאול צרכיו בשבת.
אבל רבנו יונה והרא"ש שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י"ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב"ח שם ובהגהות והערול לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה הרמב"ם (תפילה י ז), הטור (אורח חיים רסח) והשלחן ערוך (ב).