הבדלים בין גרסאות בדף "טעות בתפילות שבת"
מ |
|||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==טעה והתחיל תפילה של חול== | ==טעה והתחיל תפילה של חול== | ||
מובא ב'''גמרא''' (ברכות כא א) | מובא ב'''גמרא''' (ברכות כא א) שהמתפלל תפילת עמידה של שבת, וטעה והתחיל תפילת חול, גומר את אותה ברכה שהתחיל בה, וממשיך בתפילת שבת. ומבואר בגמרא שאף שבאופן רגיל הדין הוא שה[[טועה לא גומר את הברכה שנמצא בה]], אלא מפסיק מיד, כאן גומר את הברכה לפי שגברא זה הוא בר חיובא. וב'''משנה ברורה''' (אורח חיים רסח ב) הסביר בכוונת הגמרא שמעיקר הדין היה צריך גם בשבת להתפלל כל [[תפילת י"ח]] ורק [[להזכיר קדושת היום]] בעבודה, אלא שלא הטריחוהו רבנן משום כבוד שבת. לכן אם טעה יכול לגמור אותה הברכה, לפי שהיא ראויה לו מן הדין. | ||
וב'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) מובאת מחלוקת בזה האם יגמור את הברכה, או יפסיק באמצע הברכה, ואומר שם הירושלמי שהכל מודים שאם נזכר באמצע אתה חונן שגומר את הברכה, והוא כרבי שתמה ואמר היאך ביטלו חונן הדעת בשבת, והרי אם אין דעה תפילה מנין. | וב'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) מובאת מחלוקת בזה האם יגמור את הברכה, או יפסיק באמצע הברכה, ואומר שם הירושלמי שהכל מודים שאם נזכר באמצע ברכת [[אתה חונן]] שגומר את הברכה, והוא כרבי שתמה ואמר היאך ביטלו חונן הדעת בשבת, והרי אם אין דעה תפילה מנין. | ||
===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות=== | ===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות=== | ||
כתבו רבנו יונה (יג א ד"ה אמר ליה) והרא"ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי"ת, וזה שייך גם בשבת ויו"ט, וכעין דברי הירושלמי הנ"ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי | כתבו רבנו יונה (יג א ד"ה אמר ליה) והרא"ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי"ת, וזה שייך גם בשבת ויו"ט, וכעין דברי הירושלמי הנ"ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי ש[[אסור לשאול צרכיו בשבת]]. <BR/>אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא"ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י"ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב"ח שם וב'הגהות והערות' לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב"ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב) שבכל הברכות ישלים את הברכה ורק אחר כך יחיל של שבת. | ||
<BR/>אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא"ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י"ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב"ח שם וב'הגהות והערות' לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב"ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב). | <BR/>ויש להעיר שגם בסדור '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות) יש משמעות בדבריו שדווקא באתה חונן מסיים את הברכה, ושכן מעמיד את הגמרא בכה"ג, אבל בשאר ברכות מפסיק באמצע, אבל דבריו אינם מפורשים להדיא. | ||
===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות=== | ===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות=== | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה י ז) שדין זה שאינו פוסק באמצע הברכה, אלא מסיים את הברכה שנמצא ברכה וחוזר ומתפלל של שבת, הוא דווקא בתפילות מעריב, שחרית ומנחה, אבל | כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה י ז) שדין זה שאינו פוסק באמצע הברכה, אלא מסיים את הברכה שנמצא ברכה וחוזר ומתפלל של שבת, הוא דווקא בתפילות מעריב, שחרית ומנחה, אבל ב[[תפילת מוסף]] פוסק אפילו באמצע ברכה. וכן כתב '''רבנו יונה''' (יג א ד"ה אמר) וביאר הטעם לפי שבמוסף ליכא למימר דבעי להתפלל שמונה עשרה, שהרי אין תפילת שמונה עשרה בחול במקום מוסף. וכדבריהם פסקו גם ה'''סמ"ג''' (עשין קא) וה'''אורחות חיים''' (תפילה קא), וכ"ד ה'''מאירי''' (כא א ד"ה מי שהיה). | ||
<BR/>אבל ה'''רא"ש''' (ג יז) וה'''רשב"א''' בחידושים כתבו בשם ה'''ראב"ד''' שגם בתפילת מוסף הדין כן, לפי שגם היא ראויה לכל י"ח ברכות, שהרי אם התפלל של חול וחידש בה דבר מועט מענין המוספין יצא, וכתבו שכן הוא | <BR/>אבל ה'''רא"ש''' (ג יז) וה'''רשב"א''' בחידושים כתבו בשם ה'''ראב"ד''' שגם בתפילת מוסף הדין כן, לפי שגם היא ראויה לכל י"ח ברכות, שהרי [[אם התפלל של חול וחידש בה דבר מועט מענין המוספין יצא]], וכתבו שכן הוא ב'''ירושלמי''' (ברכות ד ו), וכן הכריע הרא"ש כדבריו, ואחריו הטור, וב'''אורחות חיים''' (תפילה קא) כתב שכן היא גם דעת ה'''רשב"א''' [וכן משמע בחידושים]. וראה ב'''מאירי''' שם שדחה הראיה מהירושלמי. | ||
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרא"ש והראב"ד, וכתב בשם יש אומרים כדעת הרמב"ם ור' יונה, ומדבריו ב'''בית יוסף''' מוכח שכוונתו לפסוק כרמב"ם, וכן הכריע גם ה'''בית חדש''' מכח ספק ברכות, ו'''אליה רבה''' ו'''משנה ברורה''' (ה). ובשיירי כנסת הגדולה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42559&st=&pgnum=101&hilite= (ג)] | <BR/>וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרא"ש והראב"ד, וכתב בשם יש אומרים כדעת הרמב"ם ור' יונה, ומדבריו ב'''בית יוסף''' מוכח שכוונתו לפסוק כרמב"ם, וכן הכריע גם ה'''בית חדש''' מכח ספק ברכות, ו'''אליה רבה''' ו'''משנה ברורה''' (ה). <BR/> | ||
כתב שאף שקיי"ל | ובשיירי כנסת הגדולה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42559&st=&pgnum=101&hilite= (ג)] | ||
כתב שאף שקיי"ל 'סתם ויש אומרים' הלכה כסתם, מ"מ הכא שאני, לפי שמרן כלל בתחילה את מוסף עם כל התפילות שדין אחד להם, ואח"כ ציין הדין בתפילת מוסף. וראה ב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=114&hilite= (ב)] שכתב שמרן חזר בו כאן ממה שכתב בבית יוסף, ומ"מ הכריע כדבריו בבית יוסף, שבמוסף פוסק באמצע ברכה, משום ספק ברכות. | |||
====ברכת אתה חונן בתפילת מוסף==== | ====ברכת אתה חונן בתפילת מוסף==== | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
שאם אמר רק תיבת 'אתה' ולא המשיך 'חונן', האם נחשב לו לתפילת שבת שהרי גם תפילת ערבית מתחילה 'אתה קידשת' ומנחה מתחילה 'אתה אחד', וא"כ אינו צריך להשלים אתה חונן, אלא מיד להמשיך בתפילת שבת, או שנחשב לו הדבר לתפילה של חול שצריך לגמור את הברכה. והשיב שתלוי הדבר בכוונתו, שאם שכח שהוא שבת והתחיל תיבת 'אתה' צריך לסיים הברכה, אבל אם ידע שהוא שבת, ורק לשונו הכשילתו לקרוא כהרגלו ביום חול, אין זו טעות ולא חשיב כטעה בשל חול, ולכן ימשיך בתפילת שבת. וכתב שם שאפילו אם הוא בתפילת שחרית המתחלת 'ישמח משה', לא יסיים ברכת אתה חונן, כיון שנחשבת לו מילת 'אתה' כ[[#החליף תפילות שבת של זו בזו|טועה בתפילות שבת ומחליף בין זו לזו]] שאינו גומר הברכה. | שאם אמר רק תיבת 'אתה' ולא המשיך 'חונן', האם נחשב לו לתפילת שבת שהרי גם תפילת ערבית מתחילה 'אתה קידשת' ומנחה מתחילה 'אתה אחד', וא"כ אינו צריך להשלים אתה חונן, אלא מיד להמשיך בתפילת שבת, או שנחשב לו הדבר לתפילה של חול שצריך לגמור את הברכה. והשיב שתלוי הדבר בכוונתו, שאם שכח שהוא שבת והתחיל תיבת 'אתה' צריך לסיים הברכה, אבל אם ידע שהוא שבת, ורק לשונו הכשילתו לקרוא כהרגלו ביום חול, אין זו טעות ולא חשיב כטעה בשל חול, ולכן ימשיך בתפילת שבת. וכתב שם שאפילו אם הוא בתפילת שחרית המתחלת 'ישמח משה', לא יסיים ברכת אתה חונן, כיון שנחשבת לו מילת 'אתה' כ[[#החליף תפילות שבת של זו בזו|טועה בתפילות שבת ומחליף בין זו לזו]] שאינו גומר הברכה. | ||
<BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) העתיק דבריו, ופסקם ב'''שלחן ערוך''' (ג), וראה ב'''ביאור הגר"א''' (ג) שביאר שהחילוק הוא בין חיסרון כוונה לכוונה לדבר אחר. | <BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) העתיק דבריו, ופסקם ב'''שלחן ערוך''' (ג), וראה ב'''ביאור הגר"א''' (ג) שביאר שהחילוק הוא בין חיסרון כוונה לכוונה לדבר אחר. | ||
<BR/>אבל כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שלפי מה שקיי"ל בסימן רט | <BR/>אבל כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שלפי מה שקיי"ל בסימן רט ש[[אין הכוונה לדבר אחר מפסידה את הברכה]], ודלא כדברי תה"ד, א"כ אפילו אם היה סבור שהוא חול, אם אמר רק מילת 'אתה' יסיים 'אתה קדשת' (בערבית) או 'אתה אחד' (במנחה), ורק בשחרית שצריך לומר 'ישמח משה' אם התחיל מילת 'אתה' על דעת תפילת חול, יסיים אתה חונן. וכתב שזה דלא כה'''לבוש''' שהעתיק דברי התה"ד כהווייתם. | ||
<BR/>אבל ב'''אליה רבה''' (ה) חלק על המג"א וכתב שאין כן פשט השלחן ערוך, וגם בבית יוסף כתב להדיא דלא כן. וכן השיג עליו ב'''תוספת שבת'''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=61 (ד)], וכן נראה שדעת ה'''גר"א''' כהאליה רבה. וראה גם ב'''מחצית השקל''' שכתב לבאר דעת המגן אברהם. <BR/> | <BR/>אבל ב'''אליה רבה''' (ה) חלק על המג"א וכתב שאין כן פשט השלחן ערוך, וגם בבית יוסף כתב להדיא דלא כן. וכן השיג עליו ב'''תוספת שבת'''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=61 (ד)], וכן נראה שדעת ה'''גר"א''' כהאליה רבה. וראה גם ב'''מחצית השקל''' שכתב לבאר דעת המגן אברהם. <BR/> | ||
וה'''משנה ברורה''' הכריע כהמגן אברהם, לפי שכן גם דעת ה'''פרי מגדים''' ו'''דרך החיים'''. | וה'''משנה ברורה''' הכריע כהמגן אברהם, לפי שכן גם דעת ה'''פרי מגדים''' ו'''דרך החיים'''. | ||
==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו== | ==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו== | ||
ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה"מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה"ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר"ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב"ם''' (שבת י ז) וה'''סמ"ג''' (עשין קא). | ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה"מ, צריך [[להזכיר מעין המאורע בעבודה]], ואם לא הזכיר [[מחזירים אותו]]. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה"ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר"ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב"ם''' (שבת י ז) וה'''סמ"ג''' (עשין קא). | ||
<BR/>אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב"ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ"ך ור' מנוח ורדב"ז ועוד ראשונים. והקשה | <BR/>אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב"ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', [וכן היה לפני המאירי והרמ"ך ור' מנוח ורדב"ז ועוד ראשונים]. והקשה ה'''רמ"ך''' על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה"מ ור"ח מחזירין אותו כ"ש בשבת. ובהערות '''הר' קאפח''' כ' שאדרבה משם ראיה לרמב"ם, שדווקא בחול המועד ובר"ח חוזר, אבל בשבת לא, וביאר הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב"ם מהגמרא (ברכות כא א) בטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא"כ אם גמר תפילתו יצא. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב"ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי ב[[ברכת המזון חוזר]] אם פתח ב[[הטוב והמיטיב]]. וב'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור. | ||
עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י"ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע"פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב"ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. וכדברים האלה כתב גם ה'''רדב"ז''' בתשובה (ה סה) ששתי הגירסאות נכונות, ויש לומר שגירסת 'יצא' איירי בשהזכיר של שבת. וכן מטין גם דברי ה'''מאירי''' שם. | עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י"ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע"פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב"ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. וכדברים האלה כתב גם ה'''רדב"ז''' בתשובה (ה סה) ששתי הגירסאות נכונות, ויש לומר שגירסת 'יצא' איירי בשהזכיר של שבת. וכן מטין גם דברי ה'''מאירי''' שם. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
ובתשובות '''ר' אברהם בן הרמב"ם''' (עט ו) נשאל על מי שהתפלל של חול בשבת ולא נזכר עד שאמר בא"י שומע תפילה, אם יחזור ל'אתה קידשת' או ישלים 'רצה'. והשיב לשואל שפסק אביו שלא יצא ידי חובתו וחוזר לומר מעין המאורע. וראה בהערות '''הר' קאפח''' שכתב שהוא דווקא כשעדיין באמצע תפילתו, אך אם סיים תפילתו יצא ידי חובה לשיטת הרמב"ם. | ובתשובות '''ר' אברהם בן הרמב"ם''' (עט ו) נשאל על מי שהתפלל של חול בשבת ולא נזכר עד שאמר בא"י שומע תפילה, אם יחזור ל'אתה קידשת' או ישלים 'רצה'. והשיב לשואל שפסק אביו שלא יצא ידי חובתו וחוזר לומר מעין המאורע. וראה בהערות '''הר' קאפח''' שכתב שהוא דווקא כשעדיין באמצע תפילתו, אך אם סיים תפילתו יצא ידי חובה לשיטת הרמב"ם. | ||
וב'''שלחן ערוך''' (רסח ד) העתיק כגירסתו ברמב"ם שהמתפלל של חול בשבת לא יצא, אא"כ הזכיר של שבת, אע"פ שלא קבעה ברכה בפני עצמה. | וב'''שלחן ערוך''' (רסח ד) העתיק כגירסתו ברמב"ם שהמתפלל של חול בשבת לא יצא, אא"כ הזכיר של שבת, אע"פ שלא קבעה ברכה בפני עצמה. וב'''סמ"ק''' (יא) מחלק בזה בין עקר רגליו ללא עקר רגליו, שאם עוד לא עקר, אע"פ שסיים תפילות, יחזור לברכת מקדש השבת, ואם עקר יחזור לראש. וכן העתיק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ה). | ||
==החליף תפילות שבת של זו בזו== | ==החליף תפילות שבת של זו בזו== | ||
כתב '''שבלי הלקט''' (קכח) בשם הר"ר בנימין, שהטועה בתפילות שבת ערבית, שחרית ומנחה והחליף ביניהם, אינו צריך לחזור ולהתפלל, לפי שהעיקר בברכת מקדש השבת הוא מה שאומר 'רצה נא במנוחתינו' וזה יש בכל התפילות. אמנם במוסף אין נראה לומר כן, אלא צריך לחזור ולהתפלל של מוסף. והעתיקו ב'''בית יוסף'''. וב'''שלחן ערוך''' (רסח ו) כתב את הדין במוסף בשם 'יש אומרים' ותמהו עליו האחרונים. | |||
[[קטגוריה:תפילות שבת]] | [[קטגוריה:תפילות שבת]] | ||
[[קטגוריה:ברכות כא:]] | |||
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק י]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רסח]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:39, 3 ביוני 2018
| בבלי: | ברכות כא א |
| ירושלמי: | ברכות ד ד |
| רמב"ם: | תפילה י ז |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רסח ב-ו |
המתפלל בשבת תפילת חול ונזכר באמצע התפילה או בסוף התפילה, או שהחליף תפילות שבת זו בזו, מה דינו.
טעה והתחיל תפילה של חול[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בגמרא (ברכות כא א) שהמתפלל תפילת עמידה של שבת, וטעה והתחיל תפילת חול, גומר את אותה ברכה שהתחיל בה, וממשיך בתפילת שבת. ומבואר בגמרא שאף שבאופן רגיל הדין הוא שהטועה לא גומר את הברכה שנמצא בה, אלא מפסיק מיד, כאן גומר את הברכה לפי שגברא זה הוא בר חיובא. ובמשנה ברורה (אורח חיים רסח ב) הסביר בכוונת הגמרא שמעיקר הדין היה צריך גם בשבת להתפלל כל תפילת י"ח ורק להזכיר קדושת היום בעבודה, אלא שלא הטריחוהו רבנן משום כבוד שבת. לכן אם טעה יכול לגמור אותה הברכה, לפי שהיא ראויה לו מן הדין.
ובירושלמי (ברכות ד ד) מובאת מחלוקת בזה האם יגמור את הברכה, או יפסיק באמצע הברכה, ואומר שם הירושלמי שהכל מודים שאם נזכר באמצע ברכת אתה חונן שגומר את הברכה, והוא כרבי שתמה ואמר היאך ביטלו חונן הדעת בשבת, והרי אם אין דעה תפילה מנין.
אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתבו רבנו יונה (יג א ד"ה אמר ליה) והרא"ש (א יז) בשם הר' אשר מלוניל שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. והבית חדש (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי"ת, וזה שייך גם בשבת ויו"ט, וכעין דברי הירושלמי הנ"ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי שאסור לשאול צרכיו בשבת.
אבל רבנו יונה והרא"ש שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י"ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב"ח שם וב'הגהות והערות' לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה הרמב"ם (תפילה י ז), הטור (אורח חיים רסח) והשלחן ערוך (ב) שבכל הברכות ישלים את הברכה ורק אחר כך יחיל של שבת.
ויש להעיר שגם בסדור רב עמרם גאון (סדר שבתות) יש משמעות בדבריו שדווקא באתה חונן מסיים את הברכה, ושכן מעמיד את הגמרא בכה"ג, אבל בשאר ברכות מפסיק באמצע, אבל דבריו אינם מפורשים להדיא.
אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב הרמב"ם (תפילה י ז) שדין זה שאינו פוסק באמצע הברכה, אלא מסיים את הברכה שנמצא ברכה וחוזר ומתפלל של שבת, הוא דווקא בתפילות מעריב, שחרית ומנחה, אבל בתפילת מוסף פוסק אפילו באמצע ברכה. וכן כתב רבנו יונה (יג א ד"ה אמר) וביאר הטעם לפי שבמוסף ליכא למימר דבעי להתפלל שמונה עשרה, שהרי אין תפילת שמונה עשרה בחול במקום מוסף. וכדבריהם פסקו גם הסמ"ג (עשין קא) והאורחות חיים (תפילה קא), וכ"ד המאירי (כא א ד"ה מי שהיה).
אבל הרא"ש (ג יז) והרשב"א בחידושים כתבו בשם הראב"ד שגם בתפילת מוסף הדין כן, לפי שגם היא ראויה לכל י"ח ברכות, שהרי אם התפלל של חול וחידש בה דבר מועט מענין המוספין יצא, וכתבו שכן הוא בירושלמי (ברכות ד ו), וכן הכריע הרא"ש כדבריו, ואחריו הטור, ובאורחות חיים (תפילה קא) כתב שכן היא גם דעת הרשב"א [וכן משמע בחידושים]. וראה במאירי שם שדחה הראיה מהירושלמי.
ובשלחן ערוך הביא בסתם כדעת הרא"ש והראב"ד, וכתב בשם יש אומרים כדעת הרמב"ם ור' יונה, ומדבריו בבית יוסף מוכח שכוונתו לפסוק כרמב"ם, וכן הכריע גם הבית חדש מכח ספק ברכות, ואליה רבה ומשנה ברורה (ה).
ובשיירי כנסת הגדולה (ג)
כתב שאף שקיי"ל 'סתם ויש אומרים' הלכה כסתם, מ"מ הכא שאני, לפי שמרן כלל בתחילה את מוסף עם כל התפילות שדין אחד להם, ואח"כ ציין הדין בתפילת מוסף. וראה במחזיק ברכה לחיד"א (ב) שכתב שמרן חזר בו כאן ממה שכתב בבית יוסף, ומ"מ הכריע כדבריו בבית יוסף, שבמוסף פוסק באמצע ברכה, משום ספק ברכות.
ברכת אתה חונן בתפילת מוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב בעל שלטי הגיבורים על המרדכי (תפילת השחר א) שאף בתפילת מוסף אם נזכר באמצע ברכת אתה חונן, יגמור הברכה. ובכנסת הגדולה (רסז בית יוסף) כתב שאין טעם לדברים הללו ושאין כן דעת הראשונים שלא חילקו בכך. וכ"פ המגן אברהם (ב) שדין אתה חונן כדין שאר הברכות, שבמוסף מפסיק באמצע הברכה, וכן הסכים הפרי מגדים (אשל אברהם ב) וביאר דבריו.
אבל ראה במאירי (כא א ד"ה מי שהיה) שכתב להדיא כדעת שה"ג, שאף שהלכה כרוב הפוסקים שאמרו שבמוסף יש להפסיק באמצע ברכה, מכל מקום אם נזכר באמצע אתה חונן, אף במוסף יגמור את הברכה, והביא לזה סמך מהירושלמי הנ"ל, וכן היא גם דעת הרא"ה ורבנו מנוח על הרמב"ם.
התחיל תיבת 'אתה' בלבד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשאל בעל תרומת הדשן (א יד)
שאם אמר רק תיבת 'אתה' ולא המשיך 'חונן', האם נחשב לו לתפילת שבת שהרי גם תפילת ערבית מתחילה 'אתה קידשת' ומנחה מתחילה 'אתה אחד', וא"כ אינו צריך להשלים אתה חונן, אלא מיד להמשיך בתפילת שבת, או שנחשב לו הדבר לתפילה של חול שצריך לגמור את הברכה. והשיב שתלוי הדבר בכוונתו, שאם שכח שהוא שבת והתחיל תיבת 'אתה' צריך לסיים הברכה, אבל אם ידע שהוא שבת, ורק לשונו הכשילתו לקרוא כהרגלו ביום חול, אין זו טעות ולא חשיב כטעה בשל חול, ולכן ימשיך בתפילת שבת. וכתב שם שאפילו אם הוא בתפילת שחרית המתחלת 'ישמח משה', לא יסיים ברכת אתה חונן, כיון שנחשבת לו מילת 'אתה' כטועה בתפילות שבת ומחליף בין זו לזו שאינו גומר הברכה.
ובבית יוסף (אורח חיים רסח) העתיק דבריו, ופסקם בשלחן ערוך (ג), וראה בביאור הגר"א (ג) שביאר שהחילוק הוא בין חיסרון כוונה לכוונה לדבר אחר.
אבל כתב המגן אברהם (ג) שלפי מה שקיי"ל בסימן רט שאין הכוונה לדבר אחר מפסידה את הברכה, ודלא כדברי תה"ד, א"כ אפילו אם היה סבור שהוא חול, אם אמר רק מילת 'אתה' יסיים 'אתה קדשת' (בערבית) או 'אתה אחד' (במנחה), ורק בשחרית שצריך לומר 'ישמח משה' אם התחיל מילת 'אתה' על דעת תפילת חול, יסיים אתה חונן. וכתב שזה דלא כהלבוש שהעתיק דברי התה"ד כהווייתם.
אבל באליה רבה (ה) חלק על המג"א וכתב שאין כן פשט השלחן ערוך, וגם בבית יוסף כתב להדיא דלא כן. וכן השיג עליו בתוספת שבת(ד), וכן נראה שדעת הגר"א כהאליה רבה. וראה גם במחצית השקל שכתב לבאר דעת המגן אברהם.
והמשנה ברורה הכריע כהמגן אברהם, לפי שכן גם דעת הפרי מגדים ודרך החיים.
התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמרא (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה"מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב הבית יוסף (אורח חיים רסח) שה"ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר"ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת הרמב"ם (שבת י ז) והסמ"ג (עשין קא).
אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב"ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', [וכן היה לפני המאירי והרמ"ך ור' מנוח ורדב"ז ועוד ראשונים]. והקשה הרמ"ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה"מ ור"ח מחזירין אותו כ"ש בשבת. ובהערות הר' קאפח כ' שאדרבה משם ראיה לרמב"ם, שדווקא בחול המועד ובר"ח חוזר, אבל בשבת לא, וביאר הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ורבנו מנוח כתב מקורו של הרמב"ם מהגמרא (ברכות כא א) בטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא"כ אם גמר תפילתו יצא. גם במאירי (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב"ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי בברכת המזון חוזר אם פתח בהטוב והמיטיב. ובאורחות חיים (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם הכל בו החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור.
עוד כתב הבית יוסף שאם הזכיר של שבת בתוך י"ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע"פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מהירושלמי (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב"ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. וכדברים האלה כתב גם הרדב"ז בתשובה (ה סה) ששתי הגירסאות נכונות, ויש לומר שגירסת 'יצא' איירי בשהזכיר של שבת. וכן מטין גם דברי המאירי שם.
ובתשובות ר' אברהם בן הרמב"ם (עט ו) נשאל על מי שהתפלל של חול בשבת ולא נזכר עד שאמר בא"י שומע תפילה, אם יחזור ל'אתה קידשת' או ישלים 'רצה'. והשיב לשואל שפסק אביו שלא יצא ידי חובתו וחוזר לומר מעין המאורע. וראה בהערות הר' קאפח שכתב שהוא דווקא כשעדיין באמצע תפילתו, אך אם סיים תפילתו יצא ידי חובה לשיטת הרמב"ם.
ובשלחן ערוך (רסח ד) העתיק כגירסתו ברמב"ם שהמתפלל של חול בשבת לא יצא, אא"כ הזכיר של שבת, אע"פ שלא קבעה ברכה בפני עצמה. ובסמ"ק (יא) מחלק בזה בין עקר רגליו ללא עקר רגליו, שאם עוד לא עקר, אע"פ שסיים תפילות, יחזור לברכת מקדש השבת, ואם עקר יחזור לראש. וכן העתיק להלכה בשלחן ערוך (ה).
החליף תפילות שבת של זו בזו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב שבלי הלקט (קכח) בשם הר"ר בנימין, שהטועה בתפילות שבת ערבית, שחרית ומנחה והחליף ביניהם, אינו צריך לחזור ולהתפלל, לפי שהעיקר בברכת מקדש השבת הוא מה שאומר 'רצה נא במנוחתינו' וזה יש בכל התפילות. אמנם במוסף אין נראה לומר כן, אלא צריך לחזור ולהתפלל של מוסף. והעתיקו בבית יוסף. ובשלחן ערוך (רסח ו) כתב את הדין במוסף בשם 'יש אומרים' ותמהו עליו האחרונים.