הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 22: | שורה 22: | ||
כתב ה'''ראבי"ה''' (שבת רב ד"ה המיחם) שעל פי זה יש להתיר כל מידי שיש לחוש להיזקא, כגון מנורה התלויה במקום שיש חשש שתזיק, ואין לחוש לזה משום מוקצה. | כתב ה'''ראבי"ה''' (שבת רב ד"ה המיחם) שעל פי זה יש להתיר כל מידי שיש לחוש להיזקא, כגון מנורה התלויה במקום שיש חשש שתזיק, ואין לחוש לזה משום מוקצה. | ||
<BR/>גם ה'''מרדכי''' (כירה עט ד) העתיק דברים אלו בשם הראבי"ה. | <BR/>גם ה'''מרדכי''' (כירה עט ד) העתיק דברים אלו בשם הראבי"ה. | ||
ב'''ארחות חיים''' לוניל (שבת שסא) כתב בשם יש אומרים, ששברי כלים אף שאינם ראויים למלאכה כלל, אם הם במקום היזק כגון על השלחן או באמצע הבית, מותר לפנותן דומיא ד | ב'''ארחות חיים''' לוניל (שבת שסא) כתב בשם יש אומרים, ששברי כלים אף שאינם ראויים למלאכה כלל, אם הם במקום היזק כגון על השלחן או באמצע הבית, מותר לפנותן דומיא דקוץ בכרמלית, וכן הוא ב'''כלבו''' (לא ד"ה זה הכלל כל דבר). | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (שח) הביא דברים אלו בשם הארחות חיים, אך לא העתיקם להלכה בשלחן ערוך, וה'''רמ"א''' הביאם להלכה (שח ו). אמנם להלן (יח) כתב מרן את היתר הטלטול פחות פחות מד' אמות בקוץ המונח ברשות הרבים, שבמקום היזקא לא גזרו רבנן שבות, לכן מסתבר שאינו חולק על הרמ"א בזה. | |||
ב'''בית יוסף''' (שח) הביא דברים אלו בשם הארחות חיים, אך לא העתיקם להלכה בשלחן ערוך. | |||
==חתיכת חרס== | ==חתיכת חרס== | ||