הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 114: | שורה 114: | ||
ב'''שלחן ערוך''' (רעט ג) כתב שלטלטל על ידי לחם אסור, וביאר ה'''מגן אברהם''' (ד) שהוא מטעם מיגו דאיתקצאי, שהרי לא היה שם הלחם מבעוד יום. והוסיף מרן שאם נתן הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו, אבל אין לסמוך עליו. וכתבו ה'''ט"ז''' (ד) וה'''מגן אברהם''' (ה) שאין לסמוך על זה מפני שודאי השמן חשוב לו מן הלחם. | ב'''שלחן ערוך''' (רעט ג) כתב שלטלטל על ידי לחם אסור, וביאר ה'''מגן אברהם''' (ד) שהוא מטעם מיגו דאיתקצאי, שהרי לא היה שם הלחם מבעוד יום. והוסיף מרן שאם נתן הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו, אבל אין לסמוך עליו. וכתבו ה'''ט"ז''' (ד) וה'''מגן אברהם''' (ה) שאין לסמוך על זה מפני שודאי השמן חשוב לו מן הלחם. | ||
כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך (שח ה) שלפי הדעות ש[[מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על ידי כיכר או תינוק]], הוא הדין שיש להתיר אף במוקצה מחמת חיסרון כיס, שהרי מקור הדין הוא מהברייתא ש[[מתירה לטלטל מדוכה אגב השום שבה]], והרי הגמרא (קכג א) ניסתה להוכיח משם שכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ואעפ"כ אגב השום מותר, א"כ לדידן אף שקיי"ל במלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו ומקומו, מ"מ נלמד מכאן לדברים האסורים כמוקצה מחמת חסרון כיס, שעכ"פ אגב היתר מותר. וכתב שלפי"ז אף בנר שהדליקו בו בשבת מותר לטלטלו אגב ככר או תינוק. ודבריו צריכים ביאור, דבשלמא כלי מדוכה או מוקצה מחמת חסרון כיס, שם הכלי אסור מצד עצמו אלא שמטלטלו אגב ההיתר שבתוכו משום שהוא בטל לו, אבל הכא הנר אסור משום בסיס, וכיון שבבין השמשמות היה אסור לטלטלו מפני שהוא בסיס לאיסור ולהיתר, ממילא גם לאחר שכבה הנר חשיב עדיין בסיס לאיסור ולהיתר ואינו בטל ללחם אלא לאיסור שהיה בו. ואפשר שהוא סובר שלדידן אין האיסור בנר מטעם בסיס, דזהו רק לר' שמעון, אבל אנן קיי"ל כר' יהודה דהאיסור הוא מטעם מוקצה מחמת איסור ומיגו דאיתקצאי, ולכן אף שאסור גם לצורך גופו ומקומו, מ"מ לא גרע ממוקצה מחמת חסרון כיס שמותר על ידי כיכר או תינוק (לפי מה שמוכח מהגמרא). | |||
==נר שהודלק בשבת== | |||
כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (ג רסח) | |||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||
==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה== | ==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה== | ||