הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"

טלטול נר בשבת (עריכה)

גרסה מ־14:57, 19 ביוני 2016

נוספו 46 בתים , 14:57, 19 ביוני 2016

מ

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ==פסיקת ההלכה==
-ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא ש[[במוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.
+ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא שב[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.
 <BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|פסיקת ההלכה}}.
 <BR/>גם '''רבנו חננאל''' (מד א ד"ה ת"ר) כתב שאין הלכה כר' שמעון בזה, אלא שנתן טעם אחר בדבר, שכיון שר' יהודה ור' מאיר שניהם מסכימים לאסור במוקצה מחמת איסור, הלכה כמותם בזה ולא כר' שמעון שהוא דעת יחיד. וב'''ראבי"ה''' (שבת רד) הביא שני הטעמים.
@@ שורה 114: / שורה 114: @@
 ב'''שלחן ערוך''' (רעט ג) כתב שלטלטל על ידי לחם אסור, וביאר ה'''מגן אברהם''' (ד) שהוא מטעם מיגו דאיתקצאי, שהרי לא היה שם הלחם מבעוד יום. והוסיף מרן שאם נתן הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו, אבל אין לסמוך עליו. וכתבו ה'''ט"ז''' (ד) וה'''מגן אברהם''' (ה) שאין לסמוך על זה מפני שודאי השמן חשוב לו מן הלחם.
-כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך (שח ה) שלפי הדעות ש[[מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על ידי כיכר או תינוק]], הוא הדין שיש להתיר אף במוקצה מחמת חיסרון כיס, שהרי מקור הדין הוא מהברייתא ש[[מתירה לטלטל מדוכה אגב השום שבה]], והרי הגמרא (קכג א) ניסתה להוכיח משם שכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ואעפ"כ אגב השום מותר, א"כ לדידן אף שקיי"ל במלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו ומקומו, מ"מ נלמד מכאן לדברים האסורים כמוקצה מחמת חסרון כיס, שעכ"פ אגב היתר מותר. וכתב שלפי"ז אף בנר שהדליקו בו בשבת מותר לטלטלו אגב ככר או תינוק. ודבריו צריכים ביאור, דבשלמא כלי מדוכה או מוקצה מחמת חסרון כיס, שם הכלי אסור מצד עצמו אלא שמטלטלו אגב ההיתר שבתוכו משום שהוא בטל לו, אבל הכא הנר אסור משום בסיס, וכיון שבבין השמשמות היה אסור לטלטלו מפני שהוא בסיס לאיסור ולהיתר, ממילא גם לאחר שכבה הנר חשיב עדיין בסיס לאיסור ולהיתר ואינו בטל ללחם אלא לאיסור שהיה בו. ואפשר שהוא סובר שלדידן אין האיסור בנר מטעם בסיס, דזהו רק לר' שמעון, אבל אנן קיי"ל כר' יהודה דהאיסור הוא מטעם מוקצה מחמת איסור ומיגו דאיתקצאי, ולכן אף שאסור גם לצורך גופו ומקומו, מ"מ לא גרע ממוקצה מחמת חסרון כיס שמותר על ידי כיכר או תינוק (לפי מה שמוכח מהגמרא).
+כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך (שח ה) שלפי הדעות ש[[מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על ידי כיכר או תינוק]], הוא הדין שיש להתיר אף במוקצה מחמת חיסרון כיס, שהרי מקור הדין הוא מהברייתא ש[[מתירה לטלטל מדוכה אגב השום שבה]], והרי הגמרא (קכג א) ניסתה להוכיח משם שכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ואעפ"כ אגב השום מותר, א"כ לדידן אף שקיי"ל במלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו ומקומו, מ"מ נלמד מכאן לדברים האסורים כ[[מוקצה מחמת חסרון כיס]], שעכ"פ אגב היתר מותר. וכתב שלפי"ז אף בנר שהדליקו בו בשבת מותר לטלטלו אגב ככר או תינוק. ודבריו צריכים ביאור, דבשלמא כלי מדוכה או [[מוקצה מחמת חסרון כיס]], שם הכלי אסור מצד עצמו אלא שמטלטלו אגב ההיתר שבתוכו משום שהוא בטל לו, אבל הכא הנר אסור משום בסיס, וכיון שבבין השמשמות היה אסור לטלטלו מפני שהוא בסיס לאיסור ולהיתר, ממילא גם לאחר שכבה הנר חשיב עדיין בסיס לאיסור ולהיתר ואינו בטל ללחם אלא לאיסור שהיה בו. ואפשר שהוא סובר שלדידן אין האיסור בנר מטעם בסיס, דזהו רק לר' שמעון, אבל אנן קיי"ל כר' יהודה דהאיסור הוא מטעם מוקצה מחמת איסור ומיגו דאיתקצאי, ולכן אף שאסור גם לצורך גופו ומקומו, מ"מ לא גרע מ[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] שמותר על ידי כיכר או תינוק (לפי מה שמוכח מהגמרא).
 ==נר שהודלק בשבת==
@@ שורה 146: / שורה 146: @@
 [[קטגוריה:שבת מו:]]
 [[קטגוריה:שבת מז.]]
+[[קטגוריה:שבת קנז.]]
 [[קטגוריה:שבת פרק כה]]
 [[קטגוריה:אורח חיים סימן רעט]]