טיוטה:שבירת כלים בשבת לצורך אכילה

קריעה וחיתוך חותלות וחותמות

מובא בגמרא (שבת קמו א) ברייתא האומרת שחותלות של גרוגרות ושל תמרים מותר להפקיע להתיר ולחתוך (וברייתא אחרת המתירה רק להתיר היא כדעת ר' נחמיה האוסר לטלטל סכין אם לא לצורך תשמישו).
בגמרא בביצה (לא ב) אומר שמואל שחותמות שבכלים מותר להפקיע, להתיר או לחתוך בין בשבת בין ביום טוב. ומבאר רש"י (לא ב) הטעם שאין בנין וסתירה בכלים.

שיטת התוספות וסייעתו

כתבו התוספות (שבת קב ב ד"ה האי, קמו א ד"ה מתיר, עירובין לה א ד"ה בעי סכינא) שכל ההיתר בחותמות של כלים הוא דווקא כשהם קשורים בחבל, אבל אם הכלי סגור בעץ או במתכת אסור להפקיעו. והביא לזה ראיה ממסקנת הגמרא בעירובין לה. שהגמרא מעמידה שמדובר במגדל הקשור בחבל, מבואר דבלאו הכי, כלומר אם הכלי סגור בדבר חזק יותר כגון עץ או מתכת, אסור להפקיע או לשבור, דיש בנין וסתירה בכלים.
לדברי התוספות הסכימו גם הרא"ש (עירובין ג ה) והטור (אורח חיים שיד), וכן כתב המרדכי (שבת כב תלח). וכן הביא בספר מצוות גדול (לאוין סה ד"ה והסותר) שכן דעת רבנו שמשון.

בספר שבת של מי (קמו א ד"ה תוס' ד"ה מתיר) כתב שהתוספות לשיטתייהו אזלי, שסוברים שכל מגדל של עץ הוא, אבל בירושלמי מעמיד את המשנה במגדל של אבן, ולפי זה אין ראיה לדברי התוספות, שברי אבן אי אפשר לשבור אם לא שהוא קשור במיתנא.

שיטת היראים וסייעתו

כתב ר' אליעזר ממיץ בספר יראים (קב ד"ה והא דאמרינן) שמי שאבד לו מפתח התיבה וצריך לה לצורך שבת, יכול לשברה לכתחילה ואין בזה חשש איסור לפי שאין בנין וסתירה בכלים. והוכיח כן ממתניתין דחבית ומהגמרא גבי חותמות של כלים. והביאו בספר מצוות גדול (לאוין סה ד"ה והסותר).

הגר"א (אורח חיים שיד ז ד"ה ודוקא) העיר שגם הר"ן והרשב"א פליגי בזה על תוספות וסוברים שאין בנין וסתירה בכלים כלל, ולכן גם בחותמות מותר לגמרי אף כשאינם קושרים בחבל.

ובספר מצוות קטן (רפב ד"ה והסותר) הביא שתי הדעות, וכתב שעל ידי גוי יש להקל, להסיר עצמו מן הספק.