הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מנהגי ימי ספירת העומר"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==מתי נוהג האיסור== | ==מתי נוהג האיסור== | ||
ב'''תשובת הגאונים''' | ב'''תשובת הגאונים''' וב'''רי"ץ גיאות''' כשהביאו את המנהג אלא לשאת אישה בין בין פסח לעצרת, לא הוזכר היתר בל"ג בעומר. | ||
אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות. | אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר. | <BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר. | ||
ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) | ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) הביא דברי המתירים להסתפר מל"ג בעומר, וכתב מסברה שכן הדין הוא גם לגבי נישואין, שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה. וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור שאף שכתב כן גבי תספורת, חדא מינייהו נקט. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א). | ||
===חישוב ל"ג יום=== | ===חישוב ל"ג יום=== | ||
ישנם כמה שיטות מהם ל"ג היום האסורים בנישואין ותספורת. | ישנם כמה שיטות מהם ל"ג היום האסורים בנישואין ותספורת. | ||
לפי מה שהביאו הפוסקים בשם הרז"ה שהאיסור הוא עד פרוס עצרת, יש לחשב חמישה עשר יום קודם עצרת, וכתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי חישוב זה, יוצא של"ג עצמו אינו מן חשבון ההיתר, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, אמנם כיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) | לפי מה שהביאו הפוסקים הנ"ל בשם הרז"ה שהאיסור הוא עד פרוס עצרת, יש לחשב חמישה עשר יום קודם עצרת, וכתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי חישוב זה, יוצא של"ג עצמו אינו מן חשבון ההיתר, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, אמנם כיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד). וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב'''. | ||
<BR/> | <BR/>עוד הוסיף ה'''תשב"ץ''' שם, שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם. | ||
אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות. | אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות. | ||
להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת. | להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת. | ||
גרסה מ־15:31, 30 באפריל 2017
מתי נוהג האיסור
בתשובת הגאונים וברי"ץ גיאות כשהביאו את המנהג אלא לשאת אישה בין בין פסח לעצרת, לא הוזכר היתר בל"ג בעומר.
אמנם בספר המנהיג (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם רבנו זרחיה שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.
דברים אלו הובאו גם באבודרהם (תפילות הפסח), שאחר שהביא דברי הגאונים, כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, והביא טעמו של המנהיג בשם הרז"ה. וכן הביא בדרשות ר"י אבן שועיב (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו) ששמע שיש כן במדרש, וכן הוא בארחות חיים (קידושין כא) בשם הרז"ה, וברבנו ירוחם (אדם וחוה ה ד),.
גם בתשב"ץ (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.
הבית יוסף (ד"ה ודע) הביא דברי המתירים להסתפר מל"ג בעומר, וכתב מסברה שכן הדין הוא גם לגבי נישואין, שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה. וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור שאף שכתב כן גבי תספורת, חדא מינייהו נקט. וכן פסק בשלחן ערוך (תצג א).
חישוב ל"ג יום
ישנם כמה שיטות מהם ל"ג היום האסורים בנישואין ותספורת.
לפי מה שהביאו הפוסקים הנ"ל בשם הרז"ה שהאיסור הוא עד פרוס עצרת, יש לחשב חמישה עשר יום קודם עצרת, וכתב התשב"ץ (א קעח) שלפי חישוב זה, יוצא של"ג עצמו אינו מן חשבון ההיתר, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, אמנם כיון שקיי"ל לענין אבילות שמקצת היום ככולו, מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ברבנו ירוחם (אדם וחוה ה ד). ובבית יוסף הביא שכן כתב גם ר"י אבן שועיב.
עוד הוסיף התשב"ץ שם, שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו שהתירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל והביאו הבית יוסף שם.
אמנם בדרשות ר"י אבן שועיב (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו) כתב בשם התוספות שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ברבנו ירוחם (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.
להלכה כתב השלחן ערוך (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.
אבל הבית חדש (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.
ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף,
ראש חודש אייר
כתב הבית יוסף (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. ובשלחן ערוך (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.
ובאורחות חיים לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.
בבית חדש (א) הביא שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.