הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מכה בפטיש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 68: | שורה 68: | ||
ה'''גמרא''' (עה ב) מובאות שלוש פעולות שיש בהם משום מכה בפטיש: מסתת, צר צורה בכלי ומנפח בכלי זכוכית. אמנם היא גם אומרת ששליפת החוטים היוצאים מן הבגד הוי מכה בפטיש, אך מקרה זה יידון בפני עצמו. | ה'''גמרא''' (עה ב) מובאות שלוש פעולות שיש בהם משום מכה בפטיש: מסתת, צר צורה בכלי ומנפח בכלי זכוכית. אמנם היא גם אומרת ששליפת החוטים היוצאים מן הבגד הוי מכה בפטיש, אך מקרה זה יידון בפני עצמו. | ||
'''רש"י''' (ד"ה מסתת) מסביר שהמסתת הוא שמחליק את האבן לאחר שנחצבה מן ההר, וחייב משום שזהו גמר מלאכה שלה. לעומת זאת ה'''תוספות''' (ד"ה והמסתת) מפרש שהמסתת הוא אחר שכבר האבן מרובעת ומתוקנת, אלא שהוא עושה בה שרטוטין וייפוי.וב'''ריטב"א''' (ד"ה והמסתת) כתב 'לתקן מגלשין (מורשין) שלה', וזהו גמר מלאכתה. | '''רש"י''' (ד"ה מסתת) מסביר שהמסתת הוא שמחליק את האבן לאחר שנחצבה מן ההר, וחייב משום שזהו גמר מלאכה שלה. לעומת זאת ה'''תוספות''' (ד"ה והמסתת) מפרש שהמסתת הוא אחר שכבר האבן מרובעת ומתוקנת, אלא שהוא עושה בה שרטוטין וייפוי. וב'''ריטב"א''' (ד"ה והמסתת) כתב 'לתקן מגלשין (מורשין) שלה', וזהו גמר מלאכתה. | ||
לגבי צר צורה בכלי, מבואר ב'''רש"י''' (ד"ה הצר) שהכלי כבר עשוי לגמרי אלא הוא רק צר בו צורות לנאותו, וכן מבואר ב'''ריטב"א''' (ד"ה הצר). | לגבי צר צורה בכלי, מבואר ב'''רש"י''' (ד"ה הצר) שהכלי כבר עשוי לגמרי אלא הוא רק צר בו צורות לנאותו, וכן מבואר ב'''ריטב"א''' (ד"ה הצר). | ||
אמנם המנפח בכלי זכוכית, הוא עושה את הכלי עצמו, כמו שכותב '''רש"י''' (ד"ה מנפח) שאחר שהותך נעשה על ידי ניפוח, שזהו גמר המלאכה בלי זכוכית. | <BR/>אמנם המנפח בכלי זכוכית, הוא עושה את הכלי עצמו, כמו שכותב '''רש"י''' (ד"ה מנפח) שאחר שהותך נעשה על ידי ניפוח, שזהו גמר המלאכה בלי זכוכית. | ||
וה'''מאירי''' כתב שהמנפח בכלי זכוכית, לא סוף דבר שחייב רק בניפוח האחרון, אלא אף בתחילת הניפוח. | |||
ב'''מיוחס לר"ן''' (עה ב) הביא פירוש רש"י לגבי מסתת, וכתב שלפירושו צריך להיות חייב גם משום מחתך ומשום ממחק. והביא גם פירוש התוספות שהמסתת הוא רק מייפה האבן, שאין בזה משום ממחק, לפי שאין בזה צורך לאבן, ואילו ממחק עור שבמשכן היה בו צורך. והביא פירוש נוסף שהמסתת את האבן, הוא לאחר שנתנה בבנין, שמכה בה בפטיש או בקורנס לקבעה יפה, וזוהי גמר מלאכתה. | |||
=== הוצאת הנימים והחוטים הבולטים מהבגד === | |||
'''רבנו חננאל''' (עה ב) כתב שאקופי הם הנימין היוצאים מן האריגה בבגד, או חתיכות עצים קטנים המסובכים בצמר של בגדים חדשים, והאומן בהשלמת מלאכתו נוטלן. | |||
<BR/>ה'''רי"ף''' (לב ב) כתב לגבי הוצאת החוטים והקשרים הבולטים מהבגד, שחייב משום מכה בפטיש, בתנאי שמקפיד עליהם. וכן הסכים ה'''רא"ש''' (ז ח) וביאר שהכוונה שאינו רוצה ללבשם עד שיסירם, ולכך חייב משום מכה בפטיש. | |||