הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה."

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
א.א העביר את הדף יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה. לשם טיוטה:יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה. בלי להשאיר הפניה: סוגיה שאינה ערוכה כבר הרבה זמן. יש צו...
מ (א.א העביר את הדף יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה. לשם טיוטה:יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה. בלי להשאיר הפניה: סוגיה שאינה ערוכה כבר הרבה זמן. יש צו...)
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 33: שורה 33:




== פשט גמרא לשיטתנו ==
== פשט הגמרא לשיטתנו בראשונים ==


אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באה אחת והעלה ליבו טינא(רש"י:"נימוק מרוב אהבה, נטמטם ליבו והעלה חולי"), ובאו ושאלו לרופאים,ואמרו:(הרופאים) אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים:'''(על המקרה הזה)'''ימות ואל תבעל לו; תעמוד לפניו ערומה. ימות ואל תעמוד לפניו ערומה; תספר עימו מאחורי הגדר(=ב"ייחוד"). ימות ולא תספר עימו מאחורי הגדר.
אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באה אחת והעלה ליבו טינא(רש"י:"נימוק מרוב אהבה, נטמטם ליבו והעלה חולי"), ובאו ושאלו לרופאים,ואמרו:(הרופאים) אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים:'''(על המקרה הזה)'''ימות ואל תבעל לו; תעמוד לפניו ערומה. ימות ואל תעמוד לפניו ערומה; תספר עימו מאחורי הגדר(=ב"ייחוד"). ימות ולא תספר עימו מאחורי הגדר.
שורה 40: שורה 40:


רב פפא אמר: משום פגם משפחה.{רש"י-"משום פגם משפחה-האשה שהיו בושין בדבר". '''כלומר, גזרו חכמים גם על פנויה במקרה של החולי מאהבה הנ"ל משום פגם משפחה.''' כלומר, שהמשפחה תתבייש מהדבר['''ויש להם להתבייש שכן זה יכול להגיע אפילו למקרה של ביאה, שכן רב פפא לא חלק על רב אחא בריה דרב איקא על המציאות שהם עלולות להגיע לביאה כמו שפירש רש"י אלא רק בגלל מה גזרו(ואין כאן מחלוקת במציאות)''']}  רב אחא בריה דרב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל  פרוצות בעריות.['''כלומר, גזרו חכמים גם על פנויה במקרה של החולי מאהבה הנ"ל משום(כמו שכתב רש"י:)"שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות-לעמוד בפני האנשים לתת בהם עיניהם וימסרום להם לביאה"(הערה: ובמקרה של האהבה הנ"ל קרוב הדבר ש"ימסרום להם לביאה" ייותר מאשר מקרה ללא האהבה הנ"ל, ושנכנס לכך אפילו למקרה של דיבור בייחוד(כדפירשנו) בכפיה, כדיש מפרשים כך, ראה לעיל בשיטות הראשונים)]
רב פפא אמר: משום פגם משפחה.{רש"י-"משום פגם משפחה-האשה שהיו בושין בדבר". '''כלומר, גזרו חכמים גם על פנויה במקרה של החולי מאהבה הנ"ל משום פגם משפחה.''' כלומר, שהמשפחה תתבייש מהדבר['''ויש להם להתבייש שכן זה יכול להגיע אפילו למקרה של ביאה, שכן רב פפא לא חלק על רב אחא בריה דרב איקא על המציאות שהם עלולות להגיע לביאה כמו שפירש רש"י אלא רק בגלל מה גזרו(ואין כאן מחלוקת במציאות)''']}  רב אחא בריה דרב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל  פרוצות בעריות.['''כלומר, גזרו חכמים גם על פנויה במקרה של החולי מאהבה הנ"ל משום(כמו שכתב רש"י:)"שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות-לעמוד בפני האנשים לתת בהם עיניהם וימסרום להם לביאה"(הערה: ובמקרה של האהבה הנ"ל קרוב הדבר ש"ימסרום להם לביאה" ייותר מאשר מקרה ללא האהבה הנ"ל, ושנכנס לכך אפילו למקרה של דיבור בייחוד(כדפירשנו) בכפיה, כדיש מפרשים כך, ראה לעיל בשיטות הראשונים)]
ולינסבה מינסב! לא מייתבה דעתיה; כדר' יצחק, דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר:"מים גנובים ימתקו ולם סתרים ינעם".


== שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן קכז(הוזכר בבית יוסף סימן קצה דיבור המתחיל "וכתב עוד"): ==
== שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן קכז(הוזכר בבית יוסף סימן קצה דיבור המתחיל "וכתב עוד"): ==

תפריט ניווט