הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:ואהבת לרעך כמוך"

→ העריכה הקודמת

טיוטה:ואהבת לרעך כמוך (עריכה)

גרסה מ־11:41, 1 ביולי 2021

הוסרו 10,969 בתים , 11:41, 1 ביולי 2021

←‏טעם המצווה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 == טעם המצווה ==
-ע"פ האורחות צדיקים יש 2 תועלות: בעוה"ז ובעוה"ב:
+ע"פ ה'''אורחות צדיקים'''{{מקור}} יש 2 תועלות: בעוה"ז ובעוה"ב:
 '''תועלת העולם הזה:'''
@@ שורה 69: / שורה 69: @@
 # מעשיו הטובים יהיו מקובלים לכל.
 # כל אחד יחמוד לעשות כמעשהו.
-=== החיבור לעם ה' ===
-'''הרב חיים הבר כותב:'''
-שהסיבה האמיתית לאהבת ישראל חבויה בתוכו של כל יהודי, בנשמה שבו. כל יהודי הוא בן של ה', ונולד עם נשמה אלוקית טהורה. גם כאשר התנהגותו אינה תואמת את רצון ה' – בתוך תוכו נשאר היהודי מחובר עם ה'. כמו שאמרו חכמים: "ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא". ברגע האמת, הניצוץ היהודי הזה יתגלה במלוא הדרו.
-כל יהודי הוא איבר בתוך גוף אחד גדול, וכשם שלא יעלה על הדעת שיד אחת תזיק ותנקום ביד השנייה שפגעה בה, כך לא יעלה על הדעת שיהודי יפגע ביהודי שפגע בו. יהודים הם אחים, ולא רק אחים אלא ממש גוף אחד ונשמה אחת. כך מתאר רבי שניאור זלמן מליאדי את הקשר של נשמות ישראל: " ... ּבְׁשַּגַם [וגם] ׁשֶּכֻּלָן מַתְאִימֹות [מחוברות] וְאָב אֶחָד לְכֻּלָנָה, וְלָכֵן נִקְְראּו ּכָל יִׂשְָראֵל אַחִים מַּמָׁש מִּצַד ׁשֶֹרש נַפְׁשָם ּבַה' אֶחָד, ַרק ׁשֶהַּגּופִים מְחֻּלָקִים". (ספר התניא פרק ל"ב)
-'''גם ה'צמח צדק' כותב:'''
-"נִׁשְמֹות יִׂשְָראֵל הֵם קֹומָה ׁשְלֵמַָה ּבְיַחַד, ּדְהַיְינּו נִׁשְמַת אָדָם הִָראׁשֹון ׁשֶהִיא ּכְלָלּותָם.... אְַך אָמְנָם לְאַחַר ׁשֶּנִתְחַּלְקָה נִׁשְמַת אָדָם הִָראׁשֹון לְׁשָֹרׁשִים ַרּבִים, וְכָל אֶחָד נֶחְלָק לַעֲנָפִים ּולְנִיצֹוצֹות ַרּבֹות ּבְגּופֹות מְיֻחָדֹות, הֲֵרי זֶה ּכִמְׁשַל הָאֵיבִָרים ׁשֶּנִפְְרדּו זֶה מִּזֶה, וְֹלא יִכְאַב לְהַּיָד מַּכָה ׁשֶּבֶָרגֶל הַּמֻפְֶרדֶת מִּמֶּנּו וְכַּיֹוצֵא. אָמְנָם, הַּפֵרּוד הַּזֶה הּוא ַרק מִּצַד הַּגּוף אֲבָל הַּנֶפֶׁש ֹלא נִפְְרדָה ּבֶאֱמֶת, וְכֻּלָם מַתְאִימֹות [מחוברות]. (האדמו"ר ה'צמח צדק', רבי מנחם מענדל מליובאוויטש, 'דרך מצוותיך', מצוות אהבת ישראל)
 === ניצוץ משיח שקיים בכל יהודי ===
@@ שורה 131: / שורה 120: @@
 '''"ואהבת לרעך כמוך", מה ההגדרה של "כמוך"?'''
-נראה שיש מחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן על הגדרת "כמוך".
-'''הרמב"ן מסביר:'''
-שכמוך זה לאו דווקא: "וטעם ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך (בבא מציעא סב א)...
-מפירושו של הרמב"ן מובן מדוע שינה הלל הזקן כשאמר לגר: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך (דעלך סני לחברך לא תעביד)" בצורה שלילית ולא כמו שכתוב בתורה "ואהבת לרעך" בצורה חיובית.  אמנם מה שהביא הרמב"ן ראיה מדברי ר"ע ש"חייך קודמים",
-'''כבר הרגיש המהר"ל בספרו נתיבות עולם (אהבת הריע א')  בקושי זה:'''
-"ואל יקשה לך, הרי דרש ר' עקיבא: 'וחי אחיך עמך' – חייך קודמים לחיי חברך'. ואיך יהיה מקיים 'ואהבת לרעך כמוך'? כי דבר זה [חייך קודמין] זה עניין אחר, דלעניין חייו בודאי חייו קודמים, רק לעניין האהבה שיהיה אוהב אותו, בזה יהיה אוהבו כמותו".
-'''הרמב"ם מפרש:'''
-את מצות האהבה בדרך חיובית, ומדבריו משמע כי "כמוך" הוא ממש, ולדברי הרמב"ם יקשה מדוע נקט הלל בלשון שלילית "דעלך סני" וכו' ולא בדרך חיובית.
-הרב פילבר מביא את ה"עיון יעקב על עין יעקב" שמסביר שהלל לא לימד את הגר בצורה חיובית, כמאמר הכתוב: "ואהבת לרעך כמוך", כי מדרגה זו שייכת לשורש נשמת ישראל, והגר בהיותו עדיין גוי לא היה מבין את זה והיה נמנע מלהתגייר, ולכן הלל אמר לו את זה בנוסח שמובן לגוי.
-'''בשלושה מקומות מתייחס הרמב"ם להגדרת מצות אהבת ישראל:'''
-* "היא שצונו לאהוב את קצתנו כאשר נאהב את עצמנו, ותהיה אהבתו וחמלתו לאחיו כאהבתו וחמלתו לעצמו, בממונו, בגופו ובכל מה שיהיה ברשותו. מה שירצה הוא ארצה אני בשבילו, וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו..." (ספר המצוות עשה רו)
-* "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך'. לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו... (הלכות דעות פרק ו' הלכה ג')
-* "מצות עשה של דבריהם לבקר חולים... וכן לשמח הכלה והחתן... אע"פ שכל מצוות אלו מדבריהן הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך. כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אותן לאחיך בתורה ובמצוות" (הלכות אבל פי"ד ה"א)
-מדברי הרמב"ם הנ"ל מבואר כי קיימות שלוש אפשרויות לבאר את המושג "כמוך":
-# "מה שירצה הוא..."
-# מה שארצה '''לעצמי'''".
-# מה שארצה שאחרים יעשו לי.
-והמתבונן יוכח כי שלושתם יחד מהווים שלמות בהגשמת אהבה מלאה לחבירו. כי פעמים אם חבירי שפל בעיני עצמו ומסתפק במועט, כי אז עלי לעשות לחברי לא לפי מה שהוא רוצה אלא לפי "מה שארצה  לעצמי". ולפעמים האוהב מסתפק במועט כי אז עליו לאהוב "לפי מה שירצה הוא".
-'''בספר "לב אליהו" כותב ר' אליהו לאפיאן זצ"ל בשם רא"ל''' שיש רבים שטועים לפרש "כמוך", - כמו האהבה שאדם אוהב את עצמו כך אוהב את רעהו... אבל פירוש "ואהבת לרעך כמוך" הוא כל מה שהיית רוצה שרעך יעשה לך כן תעשה לרעך, וכן להיפך כל מה שאין אתה רוצה שרעך יעשה לך, תהא זהיר שלא לעשות לרעך".
-'''הרב פילבר כותב בספרו "אילת השחר"''' שכיוון שהדברים הללו נכתבו ע"י אחד מתלמידיו כנראה שהתלמיד לא דייק בדבריו, שהרי הרמב"ם בספר המצוות כתב במפורש: "מה שארצה לעצמי ארצה לו", וחלילה לכנות מי שסובר כהרמב"ם בשם "טועים". אמנם הפירוש שכתב, הוא כדברי הרמב"ם בהלכות אבל שהבאנו למעלה ושניהם צודקים.
-ועדיין צריך הסבר כיצד יסביר הרמב"ם את קושייתו של הרמב"ן: "כי לא יקבל האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו!". ונראה ששאלה זו נשאלה בירושלמי בנדרים:
-"כתיב: 'לא תקום ולא תטור את בני עמך', היך עביד? (איך מסתבר שאדם ימחול על קורבנו – קרבן העדה). הוה מקטע קופד (היה חותך בשר) ומחית סכינא לידוי (וירדה הסכין ופצעה את ידו השניה) תחזור ותמחי לידיה (תחזור היד הפצועה ותפצע את היד הראשונה)?!".
-ומפרש שם קרבן העדה: "...כן הדבר, כיון שכל ישראל גוף אחד, דין הוא שלא ינקום מחברו (שכל הנוקם בחברו) שהוא כנוקם מגופו".
-היות וטבע האדם להיטיב עם עצמו, כל כמה שיחדיר האדם לעצמו שהוא וזולתו אינם עולמות נרדים, אלא חלק מאחדות שלימה, הנקראת "כלל ישראל". כי אז באופן טבעי ירצה להיטיב לזולתו, כאשר הוא רוצה להטיב לעצמו, שהרי הוא זולתו כגוף אחד.
 === כיצד ניתן לאהוב כל אדם? ===
@@ שורה 281: / שורה 226: @@
 "כתיב (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך כשם שהיה לך צער שהיו אומרים משמך דברים שאין בהם ממש כך אל תאמר משמם דברים שאין בהם ממש":
-== רעיון מחשבתי ==
-=== לא תמיד קל לקיים את המצווה ===
-מעשה שהיה - חסידים באו לרבם ושאלו: "כבוד הרב, מהם ראשי התיבות של בל"ק?"
-השיב להם הרב: "ראשי התיבות הם ואהבת לרעך כמוך." אמרו החסידים תודה והלכו. כשיצאו, שאלו האחד את השני: "מישהו הבין איך?" ואף אחד לא ידע.
-למחרת אזרו אומץ וחזרו לרבם. "רבי יקר וקדוש, אולי תוכל להסביר לנו שוב מה ראשי התיבות של בל"ק?". האדמו"ר חזר ואמר: "ואהבת לרעך כמוך". אחד החסידים אזר אומץ ואמר: "כבוד הרב, אבל זה לא מסתדר עם האותיות !!!"
-האדמו"ר השיב: "כן, זה כן מסתדר. ב' הרי שווה ל-ו' כאשר ה-ב' אינה מודגשת, ל=לרעך, ק=כמוך, שכן, כף או קוף מה זה משנה זה הרי אותו צליל." אמרו החסידים תודה ויצאו.
-בחוץ נעמדו ואמרו איש אל רעהו: " הכיצד רבנו אומר דברים שכאלה? מה, הוא לא יודע עברית?..."
-אבל, אם האדמו"ר אמר אז האדמו"ר אמר, ולא מתווכחים. צריך התבטלות...
-אולם, אחד החסידים לא יכול היה לסבול את ההתבטלות המוחלטת של החסידים, נכנס לבדו לאדמו"ר מבלי שחבריו ישימו לב להיעדרו ואמר לאדמו"ר: "כבוד קדושת האדמו"ר, זה הרי לא מסתדר!"
-'''פתח האדמו"ר ואמר: "בטח שלא מסתדר... מה חשבת ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר? ואהבת לרעך כמוך זה גם כשלא מסתדר, גם כאשר מישהו אינו מקפיד במיוחד על שמירת תורה ומצוות, צריך לקיים כלפיו את "ואהבת לרעך כמוך", גם כשמישהו לא עובד את ה' כמו שאתה חושב שצריך לעבוד את ה', גם אז צריך לקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך.'''
-"לא רק כשזה מסתדר, אלא דווקא ובעיקר כשזה לא!"
 == ציטוטים נוספים ==

הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:ואהבת לרעך כמוך"

טיוטה:ואהבת לרעך כמוך (עריכה)

גרסה מ־11:41, 1 ביולי 2021

תפריט ניווט

חיפוש