9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה נעשת נבילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{לשכתב|סיבה=צריך לתקן תחביר ויקי בהרבה מקומות, לנסח מחדש, לסגנן, לתת פיסקאות, כותרות וכו'}} | ||
{{מקורות||עבודה זרה עג א, חולין ק א, קח א-ב|||יורה דעה צב}} | |||
ביאור המושג חתיכה נעשת נבילה (חנ"נ) : ראשית ננסה להגדיר מה היא חתיכה נעשת נבילה (חנ"נ) ע"פ דימוי חנ"נ לחיי היום. ברור שמאכל בריא יכול להפוך למאכל מורעל אף שחיצונית איננו רואים הבדל, ומכאן ולהבא תשתנה התייחסותנו למאכל זה כגון במגעו עם מאכלים אחרים או במשקים וכו'. גם בעולם ההלכה יש דבר דומה שכידוע התורה אסרה מפגש של בשר וחלב מבושלים (יו"ד סי' פ"ז) אע"פ ששניהם לחוד מותרים, מפגשם הוא כעין רעל רוחני. ההלכה מדריכה אותנו באלו דרכים יכול להיבצר ה"רעל" הרוחני הזה, ובאלו דרכים הוא יכול לעבור למאכלי היתר אחרים ולאוסרם. | ביאור המושג חתיכה נעשת נבילה (חנ"נ) : ראשית ננסה להגדיר מה היא חתיכה נעשת נבילה (חנ"נ) ע"פ דימוי חנ"נ לחיי היום. ברור שמאכל בריא יכול להפוך למאכל מורעל אף שחיצונית איננו רואים הבדל, ומכאן ולהבא תשתנה התייחסותנו למאכל זה כגון במגעו עם מאכלים אחרים או במשקים וכו'. גם בעולם ההלכה יש דבר דומה שכידוע התורה אסרה מפגש של בשר וחלב מבושלים (יו"ד סי' פ"ז) אע"פ ששניהם לחוד מותרים, מפגשם הוא כעין רעל רוחני. ההלכה מדריכה אותנו באלו דרכים יכול להיבצר ה"רעל" הרוחני הזה, ובאלו דרכים הוא יכול לעבור למאכלי היתר אחרים ולאוסרם. | ||
| שורה 233: | שורה 233: | ||
'''מקור חולין דף (ק.) "דרש רבה בר בר חנה – חתיכה של נבילה ושל דג טמא...''' | '''מקור חולין דף (ק.) "דרש רבה בר בר חנה – חתיכה של נבילה ושל דג טמא...''' | ||
''' אוקי רב אמורא עליה ודרש – כיוון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נ"נ''' | '''אוקי רב אמורא עליה ודרש – כיוון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נ"נ''' | ||
'''ואוסרת כל החתיכות מפני שהן מינה"''' | '''ואוסרת כל החתיכות מפני שהן מינה"''' | ||
| שורה 290: | שורה 290: | ||
'''הר"ן בשם הרמב"ן : יש חנ"נ בכלים.''' | '''הר"ן בשם הרמב"ן : יש חנ"נ בכלים.''' | ||
ומבאר הפמ"ג משבצות זהב ס"ק ח' כמו דאמרינן אין טומאה בלועה מטמאה טהרה בלועה ה"ה אין איסור בלוע בכלי מבטל היתר. | |||
'''ומבאר הפמ"ג משבצות זהב ס"ק ח'''' כמו דאמרינן אין טומאה בלועה מטמאה טהרה בלועה ה"ה אין איסור בלוע בכלי מבטל היתר. | |||
'''הרשב"א:''' חנ"נ שייך רק במזון ולכן בכלי חרס לא אומרים חנ"נ לעומת בלוע שבכלי כן אומרים חנ"נ. | '''הרשב"א:''' חנ"נ שייך רק במזון ולכן בכלי חרס לא אומרים חנ"נ לעומת בלוע שבכלי כן אומרים חנ"נ. | ||
'''מרדכי :''' | '''מרדכי :''' | ||
כלי חרס – אומרים חנ"נ. | כלי חרס – אומרים חנ"נ. | ||
כלי מתכת – לא אומרים חנ"נ. | כלי מתכת – לא אומרים חנ"נ. | ||
'''פסיקת השו"ע בנושא :''' שו"ע סעיף ה' - אם ידוע כמה הוא האיסור, כגון כף חדשה או שאינה בת יומא שניער בה ובלעה כזית חלב, ואחר כך ניער בה קדרה של בשר, אין צריך אלא ס' לבטל הכזית שבלעה... | '''פסיקת השו"ע בנושא :''' שו"ע סעיף ה' - אם ידוע כמה הוא האיסור, כגון כף חדשה או שאינה בת יומא שניער בה ובלעה כזית חלב, ואחר כך ניער בה קדרה של בשר, אין צריך אלא ס' לבטל הכזית שבלעה... | ||
ויש מי שאומר שגם בזו אין צריך אלא ס' לבטל הכזית שבלעה. | ויש מי שאומר שגם בזו אין צריך אלא ס' לבטל הכזית שבלעה. | ||
משמע שהכריע כרשב"א אך הביא גם את הר"ן | משמע שהכריע כרשב"א אך הביא גם את הר"ן | ||
'''פסיקת הרמ"א בנושא :''' | '''פסיקת הרמ"א בנושא :''' | ||
המשך דברי הרמ"א - ויש שאינן מחלקין בין כף ישן לחדש, רק בין כלי חרס לשאר כלים (מרדכי פ' גיד הנשה) ואומרים דבכלי חרס דאי אפשר להפריד האיסור על ידי הגעלה אמרינן הכלי נעשה נבלה, אבל לא בשאר כלים, וטוב לחוש לחומרא וע"ל סימן צ"ב. | המשך דברי הרמ"א - ויש שאינן מחלקין בין כף ישן לחדש, רק בין כלי חרס לשאר כלים (מרדכי פ' גיד הנשה) ואומרים דבכלי חרס דאי אפשר להפריד האיסור על ידי הגעלה אמרינן הכלי נעשה נבלה, אבל לא בשאר כלים, וטוב לחוש לחומרא וע"ל סימן צ"ב. | ||
'''ההבנת הרמ"א במרדכי :''' | '''ההבנת הרמ"א במרדכי :''' | ||
כלי חרס אפילו חדש יש בו חנ"נ ואילו בשאר כלים אפילו ישנים אין בהם חנ"נ. | כלי חרס אפילו חדש יש בו חנ"נ ואילו בשאר כלים אפילו ישנים אין בהם חנ"נ. | ||
למסקנה סיים הרמ"א " וטוב לחוש לחומרא "היינו שאינו מקבל את הקולא של המרדכי (בשאר כלים אפילו שישנים שאין בהם חנ"נ) אלא אף בהם יש חנ"נ . | למסקנה סיים הרמ"א " וטוב לחוש לחומרא "היינו שאינו מקבל את הקולא של המרדכי (בשאר כלים אפילו שישנים שאין בהם חנ"נ) אלא אף בהם יש חנ"נ . | ||
ובכלי חרס אפילו חדש יש חנ"נ לחומרא. | ובכלי חרס אפילו חדש יש חנ"נ לחומרא. | ||
'''הט"ז סק"ח:''' | '''הט"ז סק"ח:''' | ||
המרדכי סבר שיש חילוק בכלי חדש. | המרדכי סבר שיש חילוק בכלי חדש. | ||
שבכלי חרס חדש – יש חנ"נ כיוון שאינו חזר לכשרו ודומה לחתיכה שנאסרה שאינה חוזרת לעולם להיתרה, ובשאר כלים – אין בהם חנ"נ כיוון שאינם דומים לחתיכה שנאסרה וחוזרים להכשרם ע"י הגעלה. | שבכלי חרס חדש – יש חנ"נ כיוון שאינו חזר לכשרו ודומה לחתיכה שנאסרה שאינה חוזרת לעולם להיתרה, ובשאר כלים – אין בהם חנ"נ כיוון שאינם דומים לחתיכה שנאסרה וחוזרים להכשרם ע"י הגעלה. | ||
הט"ז להלכה פוסק : | |||
'''הט"ז להלכה פוסק :''' | |||
כאשר הכלי חדש או אינו בן יומו : | כאשר הכלי חדש או אינו בן יומו : | ||
באיסור בב"ח : | באיסור בב"ח : | ||
כלי חרס – יש חנ"נ בכלי. כלי מתכת – אין חנ"נ בכלי. | כלי חרס – יש חנ"נ בכלי. כלי מתכת – אין חנ"נ בכלי. | ||
בשאר איסורים : | בשאר איסורים : | ||
כלי חרס ומתכת – אין חנ"נ בכלים. מכיוון שיש מ"ח אם יש חנ"נ בש"א ואף שאנו מחמירים בזה זה רק בבלוע אך בגוף הכלי לא מחמירים. | כלי חרס ומתכת – אין חנ"נ בכלים. מכיוון שיש מ"ח אם יש חנ"נ בש"א ואף שאנו מחמירים בזה זה רק בבלוע אך בגוף הכלי לא מחמירים. | ||
בהפסד מרובה : באיסור בב"ח – אין להקל. בשאר איסורים – מקלים שאין חנ"נ כלל. | בהפסד מרובה : באיסור בב"ח – אין להקל. בשאר איסורים – מקלים שאין חנ"נ כלל. | ||
'''ש"ך סקכ"א :''' בכלי חרס חדש לא שייך לומר חנ"נ וכל דברי המרדכי נאמרו בכלי ישן והחילוק הוא | '''ש"ך סקכ"א :''' בכלי חרס חדש לא שייך לומר חנ"נ וכל דברי המרדכי נאמרו בכלי ישן והחילוק הוא | ||
שבכלי חרס – יש חנ"נ . | שבכלי חרס – יש חנ"נ . | ||
| שורה 324: | שורה 335: | ||
בהפס"מ – אין חנ"נ. | בהפס"מ – אין חנ"נ. | ||
כלי חרס – יש חנ"נ אף בהפס"מ. | כלי חרס – יש חנ"נ אף בהפס"מ. | ||
שאר איסורים: | שאר איסורים: | ||
בכל הכלים אומרים חנ"נ בבלוע לכתחילה ובהפסד אפילו אינו מרובה יש להקל שלא אומרים. | בכל הכלים אומרים חנ"נ בבלוע לכתחילה ובהפסד אפילו אינו מרובה יש להקל שלא אומרים. | ||
[[קטגוריה:בשר בחלב]] | |||
[[קטגוריה:תערובות]] | |||
[[קטגוריה:עבודה זרה עג.]] | |||
[[קטגוריה:חולין ק.]] | |||
[[קטגוריה:חולין קח.]] | |||
[[קטגוריה:חולין קח:]] | |||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן צב]] | |||