הבדלים בין גרסאות בדף "חציצה בין המתפלל לבין הקיר"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ה ב)] מביאה דברי אבא בנימין שכל ימיו היה מצטער שתהיה מיטתו לפני תפילתו. ומבארת הגמרא שאין הכוונה לפני המיטה ממש, שהרי אמר רב יהודה בשם רב ואיתימא ריב"ל, שהמתפלל צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר, ולמד זאת מדברי חזקיהו, שנאמר עליו: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל". | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ה ב)] מביאה דברי אבא בנימין שכל ימיו היה מצטער שתהיה מיטתו לפני תפילתו. ומבארת הגמרא שאין הכוונה לפני המיטה ממש, שהרי אמר רב יהודה בשם רב ואיתימא ריב"ל, שהמתפלל צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר, ולמד זאת מדברי חזקיהו, שנאמר עליו: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל". | ||
<BR/>מגמרא זו לומדים שכאשר אדם מתפלל צריך שלא יהיה שום הפסק לכאורה בינו לבין הקיר. אמנם הראשונים דנו אילו דברים נחשבים חציצה לענין תפילה ואילו לא. | <BR/>מגמרא זו לומדים שכאשר אדם מתפלל צריך שלא יהיה שום הפסק לכאורה בינו לבין הקיר. וכתב ה'''מאירי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=25&hilite= (ה ב ד"ה המתפלל)] שהטעם הוא כדי שלא יפנה לבו לאותם דברים. | ||
<BR/>אמנם הראשונים דנו אילו דברים נחשבים חציצה לענין תפילה ואילו לא. | |||
=== ירושלמי === | === ירושלמי === | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
== מהם הדברים החוצצים == | == מהם הדברים החוצצים == | ||
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ד"ה שלא יהא)] כתב שדין זה הוא דווקא בדבר קבוע כגון ארון ותיבה, אבל מיטה נראה שאין זה קבוע ולא חשיב חציצה. ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה שלא יהא) כתב גם כן כדברי התוספות, אלא שמציין שמודבר על ארון קודש ותיבה שמניחים עליה ספר תורה. | ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ד"ה שלא יהא)] כתב שדין זה הוא דווקא בדבר קבוע כגון ארון ותיבה, אבל מיטה נראה שאין זה קבוע ולא חשיב חציצה. ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה שלא יהא) כתב גם כן כדברי התוספות, אלא שמציין שמודבר על ארון קודש ותיבה שמניחים עליה ספר תורה. | ||
<BR/>כן היא גם דעת ה'''סמ"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=60 (עשין יט ד"ה ותניא אל יעמוד)]. | <BR/>כן היא גם דעת ה'''סמ"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=60 (עשין יט ד"ה ותניא אל יעמוד)], וכן פסק ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x212 (אורח חיים צ)]<ref>אף שאביו הרא"ש לא הזכיר הלכה זו, וצ"ע מדוע השמיטה.</ref>. | ||
ה'''אבודרהם''' (דיני שמונה עשרה ד"ה ואמרינן נמי) מביא דברי הירושלמי והבבלי וכותב שהכוונה שאין להתפלל באמצע הבית. ושוב מביא בשם '''חידושי הרשב"ש''' שדווקא דבר שמהווה הפסק חוצץ כגון מיטה שהוא מקום חשוב, לפי שרחבה ד' וגובהה י', אבל דבר מועט אינו נקרא הפסק, שאם לא כן היאך מתפללים בבית הכנסת לפני הספסלים. | ה'''אבודרהם''' (דיני שמונה עשרה ד"ה ואמרינן נמי) מביא דברי הירושלמי והבבלי וכותב שהכוונה שאין להתפלל באמצע הבית. ושוב מביא בשם '''חידושי הרשב"ש''' שדווקא דבר שמהווה הפסק חוצץ כגון מיטה שהוא מקום חשוב, לפי שרחבה ד' וגובהה י', אבל דבר מועט אינו נקרא הפסק, שאם לא כן היאך מתפללים בבית הכנסת לפני הספסלים. | ||
כותב בשם הרשב"ש, שהדברים החוצצים הם אותם שיש בהם גובה עשרה ורוחב ארבעה, וכן הביא מהר"י אבוהב בשם הראב"ד. | כותב בשם הרשב"ש, שהדברים החוצצים הם אותם שיש בהם גובה עשרה ורוחב ארבעה, וכן הביא מהר"י אבוהב בשם הראב"ד. | ||
ה'''מאירי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=25&hilite= (ה ב ד"ה המתפלל)] כותב, | |||
=== חציצה על ידי אדם ובעלי חיים === | === חציצה על ידי אדם ובעלי חיים === | ||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
גרסה מ־09:21, 4 ביוני 2018
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| בבלי: | ברכות ה ב |
| רמב"ם: | תפילה ה ו |
| שולחן ערוך: | אורח חיים צ כא-כג; צח ד |
סוגית הגמרא
הגמרא (ה ב) מביאה דברי אבא בנימין שכל ימיו היה מצטער שתהיה מיטתו לפני תפילתו. ומבארת הגמרא שאין הכוונה לפני המיטה ממש, שהרי אמר רב יהודה בשם רב ואיתימא ריב"ל, שהמתפלל צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר, ולמד זאת מדברי חזקיהו, שנאמר עליו: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל".
מגמרא זו לומדים שכאשר אדם מתפלל צריך שלא יהיה שום הפסק לכאורה בינו לבין הקיר. וכתב המאירי (ה ב ד"ה המתפלל) שהטעם הוא כדי שלא יפנה לבו לאותם דברים.
אמנם הראשונים דנו אילו דברים נחשבים חציצה לענין תפילה ואילו לא.
ירושלמי
גם בירושלמי (ברכות ד ד) מובא שצריך אדם להסב פניו לכותל ולהתפלל, שנאמר: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל".
מהם הדברים החוצצים
התוספות (ד"ה שלא יהא) כתב שדין זה הוא דווקא בדבר קבוע כגון ארון ותיבה, אבל מיטה נראה שאין זה קבוע ולא חשיב חציצה. בתוספות רא"ש (ד"ה שלא יהא) כתב גם כן כדברי התוספות, אלא שמציין שמודבר על ארון קודש ותיבה שמניחים עליה ספר תורה.
כן היא גם דעת הסמ"ג (עשין יט ד"ה ותניא אל יעמוד), וכן פסק הטור (אורח חיים צ)[1].
האבודרהם (דיני שמונה עשרה ד"ה ואמרינן נמי) מביא דברי הירושלמי והבבלי וכותב שהכוונה שאין להתפלל באמצע הבית. ושוב מביא בשם חידושי הרשב"ש שדווקא דבר שמהווה הפסק חוצץ כגון מיטה שהוא מקום חשוב, לפי שרחבה ד' וגובהה י', אבל דבר מועט אינו נקרא הפסק, שאם לא כן היאך מתפללים בבית הכנסת לפני הספסלים. כותב בשם הרשב"ש, שהדברים החוצצים הם אותם שיש בהם גובה עשרה ורוחב ארבעה, וכן הביא מהר"י אבוהב בשם הראב"ד.
המאירי (ה ב ד"ה המתפלל) כותב,
חציצה על ידי אדם ובעלי חיים
הערות שוליים
- ^ אף שאביו הרא"ש לא הזכיר הלכה זו, וצ"ע מדוע השמיטה.